Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בוריס ויאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס ויאן

בוריס ויַאןצרפתית: Boris Vian; ‏10 במרץ 192023 ביוני 1959) היה סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי. כתב יותר מ-400 שירים.

ויאן למד פילוסופיה והנדסה אזרחית.

ניתן לכנות את יצירותיו כפנטזיות אבסורדיות. היה מידידיו הקרובים של ז'אן-פול סארטר, ורעייתו של ויאן, מישל ויאן, הפכה לאחת המאהבות הידועות של הפילוסוף. סארטר עצמו מופיע, בצורה קומית, בשם ז'אן סול פארטר, בכמה מיצירותיו של ויאן.

שני ספריו המפורסמים ביותר הם "עוד אירק על קבריכן" (1946) ו"צל הימים" (1947). את הרומן "עוד אירק על קבריכן", וכן מספר רומנים נוספים, כתב ויאן תחת הפסאודונים ורנון סוליבן (Vernon Sullivan, צר'), לכאורה סופר אמריקני שאת יצירתו תרגם לצרפתית. ספר זה כתוב כרומן פשע אמריקני ועוסק ביחסי לבנים-שחורים בדרום ארצות הברית של אותה התקופה. הספר הכה גלים וזכה להצלחה, אך גם הביא למהומה רבה בצרפת ואף נאסר לפרסום לזמן מה[1]. ויאן השתמש במספר פסאודונימים נוספים, חלקם היו אנגרמות על שמו כגון Bison Ravi (בצרפתית: ביזון מרוצה).

ויאן מת בגיל 39 מהתקף לב ב-23 ביוני 1959 במהלך הקרנת הבכורה של סרט שנעשה על פי ספרו "עוד אירק על קבריכן".

לאחר מותו נעשה ויאן מגיבורי מרד הסטודנטים של שנות ה־60 בצרפת.

ספריו של בוריס ויאן בעברית עריכה

  • חרש הלבבות (L'arrache-cœur), תרגם אביטל ענבר, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
  • עוד אירק על קבריכן (J'irai cracher sur vos tombes), תרגם אביטל ענבר, תל אביב, ספרית פועלים, 1979.
  • העשב האדום (L’herbe rouge), תרגם אביטל ענבר, תל אביב, 1981.
  • צל הימים (L’écume des jours), תרגמה אליה גילדין, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1987, 2007.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  • קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של בוריס ויאן (בצרפתית)

הערות שוליים עריכה

קובץ:France people icon.png ערך זה הוא קצרמר בנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.