בוזוקי
פעולות נוספות
| סיווג | קורדופוניים |
|---|---|
| קבוצה | כלי מיתר, כלי פריטה |
בוזוקי (ביוונית: Μπουζούκι) הוא כלי מיתר בעל ארבעה זוגות מיתרים המשמש במוזיקה היוונית, הים תיכונית והאירית.
הבוזוקי הוא פיתוח מאוחר של הבגלמה, כלי מיתר מונגולי שהובא אל אגן הים התיכון עם מסעות הכיבוש המונגולים בימי הביניים. במזרח התיכון שונה מבנה תיבת התהודה והוספו סריגים. השם בוזוקי שנבחר לכלי גזור מהמילה "בוזוק" שמשמעותה "צוואר" וזאת משום צווארו הארוך והצר של הבוזוקי. נגני בוזוקי הם מהמוזיקאים המוערכים ביותר ביוון ובקהילה היוונית בישראל, והם נמדדים בין השאר במהירות נגינתם.
בבוזוקי היווני המסורתי יש שלושה זוגות מיתרים. בשנת 1955 החלו לייצר בוזוקי שבו ארבעה זוגות מיתרים, האחראי לכך היה נגן הבוזוקי הידוע, מנוליס חיוטיס. שינוי זה הפך את הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו אקורדים כמו בגיטרה, ונגינת קטעים מלודיים בווירטואוזיות רבה. ביוון יש עדיין נגני בוזוקי רבים שמשמרים את הנגינה בבוזוקי שבו שלושה מיתרים ובכך שומרים את המסורת של מוזיקת הרמבטיקו. חלק מנגני המוזיקה הים-תיכונית מוסיפים לצוואר הבוזוקי סריג ביניים צף (לא מקובע לצוואר), בדומה לאופן שבו נעשה הדבר על גיטרה חשמלית. הסריג הצף מאפשר לנגן גם רבעי טונים, בדומה לעוד ולבגלמה הטורקית ובניגוד לסריגים הרגילים של הבוזוקי, שמאפשרים לנגן רק חצאי טונים.
בישראל נגינת הבוזוקי תפסה תאוצה עוד בשנות ה-70 המוקדמות. נגני בוזוקי ליוו זמרים מהז'אנר אשר השתמשו בלחנים יוונים עליהם כתבו מילים בעברית, דוגמת זוהר ארגוב שבין שיריו המוכרים היו אלינור ועינייך החומות.
בישראל מספר רב של נגני בוזוקי מקצועיים כחלק מפופולריות שצברה המוזיקה היוונית בישראל.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- יוסי אהרון, קסם הבוזוקי (ספר לימוד נגינה בבוזוקי), 2009.
קישורים חיצוניים עריכה
- בוזוקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המזרחית | ||
|---|---|---|
| כלי נשיפה | נאי • בנסורי • זורנה | |
| כלי פריטה בעלי צוואר | עוד • סאז • טאר • בגלמה • בוזוקי • ג'ומבוש | |
| כלי פריטה ללא צוואר | קאנון • סנטור | |
| כלי קשת | קמנג'ה • קמנצ'ה • רבאב | |
| כלי הקשה | דף • דרבוקה • תוף מרים • טאבלה | |
