Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ארתור לונדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור לונדון
קובץ:ארתור לונדון.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.

ארתור לונדון (1 בפברואר 19158 בנובמבר 1986) היה מנהיג קומוניסטי צ'כוסלובקי ממוצא יהודי. עמד לדין במשפטי פראג ונידון למאסר. משפטי פראג היו סדרה של משפטי ראווה שנערכו בסוף 1952 בפראג בהשראתו של סטלין, ונועדו לבצר את שלטונו בארצות הגוש הקומוניסטי. לונדון פרסם ספר בשם "ההודאה" (L'Aveu) על המשפט, עליו מבוסס סרטו של קוסטה גברס מ-1970, עם איב מונטאן וסימון סיניורה.

קורות חיים עריכה

לונדון נולד באוסטרבה למשפחה יהודית. בשנת 1934 עבר למוסקבה, שם למד בבית הספר המיוחד של הקומינטרן. במהלך שהייתו בברית המועצות התחתן עם ליזה ריקול, קומוניסטית צרפתייה. בשנת 1937 הוא ואשתו התנדבו להילחם במלחמת האזרחים בספרד במסגרת הבריגדות הבינלאומיות. לאחר ניצחונו של פרנקו הם עברו לצרפת. במלחמת העולם השנייה היה ארתור לונדון פעיל במחתרת אנטי נאצית. הוא נתפס על ידי הנאצים ונאסר במחנה ריכוז מאוטהאוזן. אשתו נשלחה למחנה רוונסברוק. בני הזוג הצליחו לשרוד את המלחמה. בסיום המלחמה עבר לשווייץ ומשם שב לפראג, בה היה חבר מרכזי במפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. סמוך לאחר תפיסת השלטון על ידי הקומוניסטים בשנת 1948 נתמנה לסגן שר החוץ. בשנת 1951 נעצר על ידי השלטונות ובמשך מעל שנה הוחזק בכלא, עונה והושפל כדי להביאו להודות בפשעים שיוחסו לו. ב-20 בנובמבר 1952 היה אחד מ-14 נאשמי משפטי פראג שהואשמו בריגול ובגידה במסגרת קשר של הציונות עם הטיטואיזם והאימפריאליזם המערבי.

במהלך המשפט הודה בפשעים שיוחסו לו ובין השאר אמר שבהוראת רודולף סלנסקי החדיר סוכנים ציונים, טרוצקיסטים ולאומנים בורגניים שונים למשרד החוץ.

אשתו כתבה מכתב בו נאמר: "לאחר שנאסר בעלי חשבתי ... שהוא נפל קורבן למזימות בוגדים ... כשקראתי את כתב האשמה נתבדתה תקוותי: בעלי לא היה קרבן אלא בוגד במפלגתו, בוגד במולדתו ... בשעת המלחמה היה אבי אומר: מוטב מת במשפחה מאשר בוגד ... יחד עם כל האנשים ההגונים מצהירה אני שבוגדים אלו שאתם חורצים את דינם בפראג מן הדין שיקבלו עונש כפי המגיע להם".[1][2]

באפריל 1956 טיהרו השלטונות הצ'כוסלובקיים את שמו של לונדון והוא שוחרר מהכלא.[3]

בשנת 1963 היגר עם אשתו לצרפת. התגורר בפריז, שם נפטר בשנת 1986.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ארתור לונדון]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ י. פס, בשולי הדברים - השלושה, דבר, 10 באפריל 1956., 10 באפריל 1956
  2. ^ יוסף קרוק, הדרמה של פועלי פריס, דבר, 20 ביוני 1958., 20 ביוני 1958
  3. ^ טוהרו שלושה מאנשי סלאנסקי, דבר, 4 באפריל 1956