אפיניות (כימיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אפיניות (באנגלית: Affinity) או זיקה[1] היא מונח בכימיה המתאר את מידת החוזק שבה מולקולה אחת קושרת מולקולה אחרת.
בפיזיקה כימית ובכימיה פיזיקלית, זיקה כימית היא התכונה האלקטרונית שבאמצעותה חומרים כימיים שונים מסוגלים ליצור תרכובות כימיות. זיקה כימית יכולה להתייחס גם לנטייה של אטום או תרכובת להתאחד על ידי תגובה כימית עם אטומים או תרכובות בהרכב שונה.
נהוג להשתמש במונח בין השאר כדי לתאר:
- קישור מולקולת נוגדן לאפיטופ (דטרמיננטה אנטיגנית).
- קישור גורם שעתוק ל-DNA.
- קישור מולקולת תרופה למטרתה.
כל האינטראקציות שאחראיות לכך הן אינטראקציות לא קוולנטיות:
- קשרים יונים דוגמת המשיכה בין חומצות אמינו בעלות מטענים מנוגדים (משיכה של מולקולה שלילית למולקולה חיובית).
- קשרי מימן
- קשרים הידרופוביים
מידת האפיניות נקבעת בהתאם לגודלו של קבוע דיסוציאציה <math>K</math>. לשם כך, נהוג להשתמש בטכניקה של דיאליזה בשווי משקל.
