אסלאם בניו יורק
פעולות נוספות
האסלאם הוא הדת השלישית בגודלה בעיר ניו יורק, אחרי הנצרות והיהדות.[1] מחקר משנת 2018 העריך כי ישנם למעלה מ-750,000 מוסלמים החיים בעיר, האוכלוסייה הגדולה ביותר של מוסלמים לפי עיר בארצות הברית. כ-9% מתושבי העיר ניו יורק הם מוסלמים, והם מהווים 22.3% מהמוסלמים האמריקאים, כאשר באזור המטרופולין של ניו יורק רבתי ישנם 1.5 מיליון מוסלמים, המייצגים את האוכלוסייה המוסלמית המטרופוליטנית הגדולה ביותר באמריקה[2] - והאוכלוסייה המוסלמית המגוונת ביותר מבחינה אתנית מכל עיר אחרת בעולם.[3]
היסטוריה עריכה
ראשית ההיסטוריה של האסלאם בניו יורק נמצאת כבר במאה ה-17, עם הקמת המושבה ניו אמסטרדם. המתיישב המוסלמי הראשון היה ככל הנראה הסוחר ההולנדי הצפון אפריקאי אנתוני יאנסון ואן סאלי (אנ') הידוע גם כ'אנתוני הטורקי'. הוא מתועד כבעליו של קוראן, שנמכר במכירה פומבית בסוף המאה ה-19.[4]
ייתכן שמיעוט קטן של מוסלמים שהיו משועבדים לעבדות והגיעו ממערב אפריקה וממדגסקר חי בעיר עד המאה ה-19, אם כי העדויות נותרו אנקדוטליות ומבוססות על הנחות לפי השמות ואזורי המוצא של עבדים שונים שהיו בעיר.
כמו בחלקים אחרים של ארצות הברית, הגירה מוסלמית בקנה מידה קטן לניו יורק החלה בשנות ה-40 של המאה ה-19, עם הגעתם של תימנים וטורקים, כמו גם מלחים וסוחרים בנגלים ולבנטינים, ונמשכה עד מלחמת העולם הראשונה. ב-1907 ייסדו מהגרים טטרים מאזור פודלסיה בפולין את הארגון המוסלמי הראשון בעיר, האגודה המוסלמית האמריקאית. ב-1931 הם ייסדו את מסגד רחוב פאוורס (אנ') בוuיליאמסבורג, מה שהפך אותו למסגד העתיק ביותר הפועל ברציפות בעיר.[5][6]
מוסלמים אפרו-אמריקאים עריכה
בעקבות ההגירה הגדולה בתחילת המאה ה-20, העיר ניו יורק התפתחה כמרכז של האסלאם האפרו-אמריקאי, במידה רבה באמצעות מקדש המדע המורי של אמריקה (אנ') ואומת האסלאם. ב-1904 נסע לניו יורק אימאם סודאני בשם סאתי מאג'יד (אנ') ולקח על עצמו את תפקיד הטיפול באוכלוסייה הקטנה של מהגרים מדרום אסיה וערבים מוסלמים שהתגוררו בחמשת הרבעים. האימאם מאג'יד מילא תפקיד משפיע בהחדרת הזרם המרכזי של האסלאם הסוני לקהילה המוסלמית בעיר.[7] אחד מהם היה שייח' דאוד פייסל, שעזר להקים את האגודה המוסלמית הבין-לאומית בהארלם, והקים מאוחר יותר את המיסיון האסלאמי של אמריקה בברוקלין הייטס ב-1939. המוסד, הידוע כיום בשם מסגד רחוב סטייט או מסגד דאווד, הוא המסגד הפעיל השני הוותיק ביותר בעיר.[8]
ניו יורק הייתה הבסיס של מלקולם אקס במשך כמה שנים, לפני שנרצח באזור וושינגטון הייטס במנהטן ב-1965.[9]
לאחר מותו של אלייז'ה מוחמד ב-1975, הרוב המכריע של מאמיני אומת האסלאם בעיר המירו את דתם לזרם המרכזי של האסלאם הסוני, בהדרכתו של בנו, האימאם ורית' דין מוחמד (אנ').[10]
חוק ההגירה והאזרחות של 1965 עריכה
העברת חוק ההגירה והאזרחות ב-1965 פתחה את הדרך לגידול מהיר בהגירה מכמה מדינות בעלות רוב מוסלמי. החל בשנות ה-70 של המאה ה-20, גל של מוסלמים מאסיה ואפריקה החל להגיע לעיר ניו יורק. רוב התושבים המוסלמים הנוכחיים מייחסים את ההיסטוריה שלהם בעיר לגל זה.
בשנות ה-80 וה-90 החלה העיר לקלוט פליטים מוסלמים מאזורים מוכי מלחמה בעולם, כמו גם מקבלי גרין קארד ממדינות כמו בנגלדש והרפובליקות החדשות של מרכז אסיה. באמצעות ויזות תעסוקה ותוכניות איחוד משפחות, ההגירה גדלה גם ממדינות כמו פקיסטן, סנגל, גאנה, גיאנה, מצרים, תימן והרשות הפלסטינית. רוב המהגרים החדשים הללו התיישבו ברבעים החיצוניים, בשכונות כמו ביי רידג' (אנ'), ג'קסון הייטס (אנ'), מידווד, אסטוריה, בורום היל (אנ') ווסט ברונקס (אנ'). נכון ל-2024, הגיע גם גל חדש משמעותי של מוסלמים אויגורים סינים שנמלטו מרדיפה דתית במחוז שינג'יאנג בצפון-מערב סין, ביקשו חופש דת בניו יורק, והם התרכזו בעיקר בקווינס.[11]
בניית שורשים קהילתיים עריכה
עם התגבשות הקהילה הסונית האפרו-אמריקאית, החל האסלאם בניו יורק לפרוח בסוף המאה ה-20. בעשורים שקדמו לפיגועי 11 בספטמבר ולהריגתו של אמאדו דיאלו (אנ') ב-1999, העיר הפכה יעד למוסלמים ברחבי העולם, ופיתחה מוניטין כארץ של הזדמנויות יחסיות שבה ניתן לקיים את אמונתם בחופשיות. קצבי חלאל ועסקים אחרים בבעלות מוסלמית החלו להתרבות ברבעים החיצוניים. בשנות ה-70 הוקם באופן רשמי גל של ארגונים קהילתיים דתיים, כולל האגודה המוסלמית הניגרית בפורט גרין והמרכז המוסלמי של ניו יורק בפלאשינג, שנבנה על ידי מהגרים מדרום אסיה ומומן על ידי ערב הסעודית.[12] בתקופה זו הוקמו כמה מסגדים בולטים נוספים בעיר.[13][14]
כאשר קהילות מהגרים מוסלמיות החלו להתבסס באירופה ובארצות הברית במהלך שנות ה-70 וה-80, הן החלו להופיע על הרדאר של ממשלות ברחבי העולם הערבי כמו כווית וערב הסעודית. מתוך רצון להשפיע על הקבוצות הללו ולנצל את מיקומן במרכז הכוח הפוליטי והכלכלי העולמי, רבות מהממשלות הללו הפנו את תשומת ליבן לפרויקטים עירוניים של הקמת מסגדים, כמו מסגד ריג'נטס פארק בלונדון. בניו יורק, זה הוביל להקמת אתר חדש למרכז התרבות האסלאמי של העיר, שהוקם במקור באפר וסט סייד בתחילת שנות ה-60 על ידי קבוצה של שגרירים מוסלמים באו"ם. בסופו של דבר נבנה מרכז התרבות האסלאמי (אנ') ב-1987 באפר איסט סייד. המרכז הפך למסגד הראשון שנבנה במיוחד במנהטן.
המאה ה-21 עריכה
פיגועי 11 בספטמבר היו רגע מכונן עבור המוסלמים בניו יורק, והובילו לגל של תגובת נגד אסלאמופובית נגד תושבים מוסלמים. לאחר פתיחת המלחמה העולמית בטרור, מוסלמים רבים ברחבי העיר הפכו לחשודים. למערכת הרישום המיוחדת של INS, שדרשה מגברים בוגרים שאינם אזרחים מ-24 מדינות בעלות רוב מוסלמי להירשם בסוכנות אכיפת מכס והגירה (ICE), הייתה השפעה ניכרת על הקהילות המוסלמיות בעיר. ההערכה היא שעד 20,000 מוסלמים עזבו את ברוקלין לבדה בתקופה זו, כתוצאה מפשיטות ה-FBI והפחד הנרחב מגירוש ורדיפה דתית.[15]
ב-2002 החלה לשכת המודיעין של משטרת העיר ניו יורק לעקוב אחר קהילות מוסלמיות ברחבי המטרופולין של ניו יורק, וגייסה מודיעים כדי לרגל אחר הפעילות במסגדים ובקבוצות של סטודנטים מוסלמים.[16] התוכנית הוקעה כבלתי חוקתית והוכרזה כבלתי חוקית בבית המשפט, כאשר המשטרה החליטה ליישב את התביעה ושילמה פיצויים בסך 72,500 דולר.[17]
בחירתו של דונלד טראמפ ב-2016 סימנה את תחילתו של פרק נוסף עבור האסלאם בעיר. ב-2016, בעיצומו של קמפיין הבחירות של טראמפ, אימאם בנגלדשי ועוזרו נורו למוות באזור אוזון פארק בקווינס. אף על פי שמעולם לא נחשף המניע לרצח, חלק מהמתפללים האשימו את המועמד לנשיאות בטיפוח אווירה של שנאה אנטי-מוסלמית.[18][19] לטענת הקהילה המוסלמית, יותר מ-26% מהמוסלמים השחורים וכ-32% מהמוסלמים האסייתים חוו או היו עדים לפשעי שנאה בשנת 2023 בעיר ניו יורק.[20]
בינואר 2017, בעקבות החתימה על צו נשיאותי 13769 (הידוע בכינויו האיסור על מוסלמים), התכנסו במחאה אלפי מפגינים מכל הדתות בנמל התעופה ג'ון פ. קנדי בקווינס. חברי ברית עובדי המוניות של ניו יורק, איגוד עובדי מוניות מוסלמי ברובו, פתחו בשביתה בשדה התעופה וסירבו לאסוף נוסעים.[21]
המוסלמים בניו יורק הגיבו למצב במגוון דרכים, החל מהגשת תביעות נגד המשטרה והקמת סיורים קהילתיים, ועד להתמקדות בעסקים וריצה לתפקידים פוליטיים. בקטגוריות האחרונות נמנים קומץ פוליטיקאים מוסלמים פרוגרסיביים, הבולטים שבהם הם ראש העיר ניו יורק זוהרן ממדאני וחברת מועצת העיר שאהאנה חניף (אנ').[22] נקודת שיא הייתה במהלך הבחירות לראשות עיריית ניו יורק ב-2025, עם בחירתו של ממדאני לראשות העיר, כשהוא נשען על תמיכה מוסלמית מאסיבית והופך לראש העיר המוסלמי וההודי-אמריקאי הראשון של העיר ניו יורק.[23]
בשנים האחרונות, האוכלוסייה המוסלמית של ניו יורק המשיכה לגדול במספרה, עם זרמים מתמשכים של מהגרים שאליהם הצטרף גל חדש של סטודנטים, אנשי מקצוע ועוד מחלקים אחרים של ארצות הברית. צמיחתה של קבוצה זו לוותה במערכת חדשה של מוסדות ודפוסי צריכה, כולל אולמות מוזיקה, בתי קפה תימניים ומרחבים דתיים אלטרנטיביים.[24][25]
דמוגרפיה עריכה
הרקע האתני של המוסלמים בעיר ניו יורק משקף את המגוון של העיר בכללותה. אין עוד עיר גדולה בעולם שיש בה חלוקה כה פרופורציונלית של מוסלמים לפי אזור מוצא. הקבוצות הגדולות ביותר הן דרום אסייתים, ואחריהם אפרו-אמריקאים ומערב אפריקאים. קהילות גדולות אחרות כוללות יוצאי צפון אפריקה, הקריביים, מערב אסיה, אזור הבלקן ומרכז אסיה.[3]
הסונים מהווים רוב בקרב המוסלמים בעיר. עם זאת, יש בה גם קהילות משמעותיות של מוסלמים שיעים. ניתן למצוא מסגדים שיעים ברבעים החיצוניים, ותהלוכת עשוראא שנתית מתקיימת במנהטן מאז אמצע שנות ה-80.[26][27][28]
אזור המטרופולין של ניו יורק הוא ביתם של 275 מסגדים, יותר מכל מקום אחר במדינה.[29] בשנת 2023 הודיע ראש העיר אריק אדמס על כללים חדשים המאפשרים למסגדים בעיר לשדר את האד'אן בימי שישי, ועם שקיעת החמה במהלך חודש הרמדאן.[30]
אסלאם באזור המטרופולין של ניו יורק עריכה
רמאללה הקטנה עריכה
פטרסון, ניו ג'רזי, באזור המטרופולין של ניו יורק וממערב לעיר ניו יורק, הפכה על פי ההערכות לביתם של 25,000 עד 30,000 מוסלמים נכון לשנת 2011. בעקבות כך, היא קיבלה את הכינוי "רמאללה הקטנה" והיא מכילה שכונה בשם זה ואוכלוסייה ערבית אמריקאית המוערכת ב-2015 ב-20,000 תושבים.[31]
איסטנבול הקטנה עריכה
איסטנבול הקטנה הוא אזור בדרום פטרסון שבמרכזו הרחוב הראשי. מובלעת טורקית-אמריקאית זו היא הגדולה ביותר בארצות הברית ומאכלסת גם פלסטינים, לבנונים, סורים, ירדנים ומהגרים ערבים ממגוון מדינות אחרות. פטרסון היא ביתה של קהילת המהגרים הטורקית-אמריקאית הגדולה ביותר בארצות הברית והקהילה הערבית-אמריקאית השנייה בגודלה אחרי דירבורן, מישיגן.
בנגלדש הקטנה עריכה
בפטרסון מתגוררת גם קהילה אמריקאית בנגלדשית משמעותית. בבנגלדש הקטנה המתפתחת בשדרת יוניון וברחובות הסמוכים בפטרסון, קיים גם סניף של חברת סונאלי אקסצ'יינג', חברת בת של בנק סונאלי (אנ'), המוסד הפיננסי הממשלתי הגדול ביותר בבנגלדש. מסגד אל-פרדוס ממוקם גם הוא בשדרת יוניון.
מוחמד אחטרוזמאן ניצח במרוץ למועצת העיר ב-2012 ברובע השני, מה שהפך אותו לנבחר הבנגלדשי-אמריקאי הראשון בצפון ניו ג'רזי. חבר המועצה הנוכחי של הרובע השני הוא שאהין חאליק מבנגלדש, שניצח את אחטרוזמאן ב-2016 וב-2020.[32]
ב-11 באוקטובר 2014 התקיים טקס הנחת אבן הפינה לאנדרטת השהיד מינאר בפארק ווסט סייד בפטרסון. האנדרטה חולקת כבוד לאנשים שנהרגו בפקיסטן ב-1952 במחאה על מדיניות שאסרה על בנגלדשים לדבר בשפת הבנגלה שלהם, בדומה לאנדרטאות זהות בבנגלדש.[33]
הערות שוליים עריכה
- ^ Michael Lipka, Major U.S. metropolitan areas differ in their religious profiles, Pew Research Center, 2015-07-29 (ב־English)
- ^ An Impact Report of Muslim Contributions to New York City
- ^ 1 2 Third Angle, Muslims in Metro New York (Part 2) – Specific Muslim Group Estimates | Global Gates, 2016-02-29 (ב־English)
- ^ Van Salees | FRONTLINE | PBS, www.pbs.org
- ^ Zuha Siddiqui, America’s Oldest Surviving Mosque Is in Williamsburg, Bedford + Bowery, 2018-12-26 (ב־English)
- ^ Religion: Ramadan - TIME, www.time.com
- ^ 3.2 Imam Satti Majid Muhammad 1883 -1963, www.islam101.com
- ^ A Tribute to Shaikh Daoud Fasial – pt 1 | Mancebo Mosaic (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Religion: Conversion of the Muslims - TIME, www.time.com
- ^ Tara John, Yong Xiong, Caught between China and the US, asylum seekers live in limbo in New York City, CNN, 2024-05-15 (ב־English)
- ^ About Us - Ibaadurahman, 2025-08-01 (ב־English)
- ^ About Us – Masjid Al-Aman (ב־English)
- ^ Imam Al-Khoei Foundation, New York, Imam Al-Khoei Foundation, New York (ב־English)
- ^ Coney Island Exodus, Muslims in Brooklyn Website (ב־English)
- ^ Factsheet: The NYPD Muslim Surveillance Program, American Civil Liberties Union (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Islamophobia On The Rise In New York. But So Is Islam. | WSKGWSKG, wskg.org (ב־English)
- ^ •, Man Convicted in Killing of NYC Muslim Cleric, Assistant as They Walked Home From Mosque, NBC New York, 2018-03-23 (ב־English)
- ^ افزایش آمار نژادپرستی علیه مسلمانان در نیویورک, خبرگزاری مهر | اخبار ایران و جهان | Mehr News Agency, 2022-07-27 (ב־فارسی)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ליאור בן ארי, השמחה בעולם הערבי עם עליית ממדאני, והכינוי שקיבל בסוריה: "חביבי, אתה שייך לאומה", באתר ynet, 7 בנובמבר 2025
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Lauren Hakimi, At this pro-Palestinian cafe, you can practice your Hebrew and imagine you're in Mauritania, The Forward, 2025-05-30 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Al-Mahdi Islamic Center – A SIJNY Community, 2025-10-27 (ב־English)
- ^ Imam Al-Khoei Foundation, New York, Imam Al-Khoei Foundation, New York (ב־English)
- ^ American Mosque Survey 2020 Report 1, ISPU (ב־English)
- ^ Muslim call to prayer can now be broadcast publicly in New York City without a permit, AP News, 2023-08-29 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Jayed Rahman, Bangladeshi-Americans unveil Shohid Minar, martyrs’ monument, in Westside Park, Paterson Times, 2015-02-16 (ב־English)