אלברט פיני
פעולות נוספות
| אלברט פיני, 1966 | |
| אלברט פיני, 1966 | |
| מדינה | הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| תקופת פעילות | 1956–2012 (כ־56 שנים) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
אלברט פיני (באנגלית: Albert Finney; 9 במאי 1936 - 7 בפברואר 2019) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה בריטי. ביים והפיק מספר סרטים. היה מועמד חמש פעמים לפרס אוסקר, וזכה שלוש פעמים בפרס גלובוס הזהב על תפקידיו בקולנוע.
קורות חייו עריכה
ראשית הקריירה כשחקן תיאטרון עריכה
נולד בסלפורד ליד מנצ'סטר. למד משחק בלונדון באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה. במחזורו למדו גם אלן בייטס ופיטר או'טול. הצטרף ללהקת התיאטרון "Birmingham Repertory Company", וערך איתם ב-1956 את הופעת הבכורה שלו על הבמה במחזהו של ג'ורג' ברנרד שו - "קיסר וקלאופטרה". זכה לפרסום ראשון לאחר שב-1958 שיחק במחזה "המסיבה" מול צ'ארלס לוטון. לאחר מכן הצטרף ל"Shakespeare Memorial Theatre" ושיחק, בין היתר, ב"אותלו" בתפקיד קאסיו (בבימוי טוני ריצ'רדסון ועם פול רובסון בתפקיד הראשי), ב"חלום ליל קיץ" בתפקיד ליסאנדר (שוב, יחד עם צ'ארלס לוטון) וב"קוריולנוס" יחד עם לורנס אוליבייה. פיני זכה להצלחה גדולה כשגילם ב-1960 את דמות הגיבור בהפקה הראשונה של המחזה "בילי בדאי".
ראשית הקריירה הקולנועית עריכה
הסרט הראשון בו השתתף, ב-1960, היה סרטו של הבמאי טוני ריצ'רדסון, "הבדרן". פריצת הדרך של פיני בקולנוע הגיעה בהמשך אותה שנה כאשר כיכב בסרטו של קרל רייז, על פי ספרו של אלן סיליטו, "מוצאי שבת ובוקר יום א'" בתפקיד פועל תעשייתי צעיר קשה יום אך נהנתן שסיסמתו בחיים היא: "What I want is a good time, the rest is all propaganda" . סרט זה, אשר היה אחד מהבולטים בסרטי הגל החדש הבריטי (אשר התפרסם גם בשם "סרטי כיור המטבח"), הביא לפיני הכרה בינלאומית והוא הפך לאחד מהמייצגים הבולטים של תפקיד האנטי-גיבור והצעיר הזועם.[1]
הסרט הבולט הבא של פיני היה "טום ג'ונס" . בסרט, שבוים על ידי טוני ריצ'רדסון על פי ספרו של הנרי פילדינג, גילם פיני צעיר הולל מהמאה ה-18, אשר גדל כאסופי ובבגרותו מפתה וכובש את נשות המעמד הגבוה. למען תפקיד זה הוא ויתר על התפקיד היוקרתי של לורנס, בסרטו רחב הממדים של דייוויד לין, "לורנס איש ערב". הסרט זכה בחמישה פרסי אוסקר, בהם: הסרט הטוב והבמאי הטוב. פיני היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר וזכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "הכוכב החדש של השנה". באותה שנה כיכב גם בבימות ברודוויי בהצגה "לותר" על פי מחזהו של ג'ון אוסבורן.
קריירה כמפיק וכבמאי עריכה
ב-1964 הוא חבר שוב אל קרל רייז כבמאי ושימש בפעם הראשונה גם כמפיק וגם כשחקן הראשי בסרט "Night Must Fall".[2] ב-1965 הקים, יחד עם השחקן מייקל מדווין את חברת ההפקות "Memorial Enterprises Productions" אשר הפיקה בשנים שלאחר מכן מספר הצגות וסרטים בולטים כמו סרט הבכורה של פיני כבמאי, "Charlie Bubbles" וסרטיו של לינדזי אנדרסון "והיה אם..." (...If) ו"בר מזל" (O Lucky Man). ב-1967 שיחק מול אודרי הפבורן בסרט שביים סטנלי דונן, "שניים לדרך" (Two for the Road). באותן שנים ואף בשנים שלאחר מכן הקדיש פיני את רוב זמנו לחברת ההפקה שלו. הוא מאס בתדמית שחקן האופי שהודבקה לו ובתדמית סמל המין שדבקה בו ומיעט בהשתתפות בסרטים.
בתקופה זו, אשר נמשכה, למעשה, עד תחילת שנות השמונים, כיכב פיני בשני סרטים מצליחים. הראשון היה סרט מוזיקלי, "סקרוג'", על פי ספרו של צ'ארלס דיקנס "מזמור לחג המולד", ופיני שיחק בו בתפקיד אבנעזר סקרוג' הקמצן. על תפקידו זה זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריה "ההופעה הטובה של שחקן בסרט מוזיקלי או קומדיה". הסרט השני היה "רצח באוריינט אקספרס". סרט עתיר כוכבים שביים סידני לומט ב-1974, על פי ספרה של אגאתה כריסטי, בו גילם פיני את דמותו של הבלש הרקול פוארו. על תפקידו זה היה מועמד לפרס אוסקר. באמצע ובסוף שנות השבעים חזר פיני לעסוק בתיאטרון. הן כבמאי והן כשחקן. בין היתר שיחק בתפקידים הראשיים במחזות: "המלט", "מקבת'", "טמבורליין הגדול" ו"הדוד וניה".
חזרה למשחק בסרטים עריכה
ב-1981 חזר לשחק בסרטים. סרטו הבולט ביותר באותה השנה היה "ימים אחרונים של אהבה" (Shoot the Moon) בבימויו של אלן פארקר, בו שיחק, יחד עם דיאן קיטון, בתפקיד גבר המתקשה להתמודד עם תהליך הפרידה מאשתו ומבנותיו. ב-1982 שיחק בסרט המוזיקלי "אנני" וב-1983 שיחק יחד עם טום קורטני בסרט "המלביש". שני השחקנים היו מועמדים לפרס אוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר וזכו לשבחים מפליגים מהביקורת על משחקם.
ב-1984 גילם את דמותו של דיפלומט אנגלי באחד מסרטיו האחרונים של הבמאי ג'ון יוסטון, "למרגלות הר געש" (Under the Volcano) על פי סיפור של מלקולם לאורי. בזכות תפקידו זה שוב היה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב". ב-1987 שיחק יחד עם מת'יו מודין בתפקידים הראשיים בסרטו של הבמאי אלן ג'יי פאקולה, "יתומים" (Orphans). ב-1990 שיחק בתפקיד משנה את מנהיג ארגון הפשע המקומי בעיר אמריקנית, בסרטם עטור השבחים של האחים ג'ואל ואיתן כהן, "צומת מילר", ובאותה שנה השתתף גם בהופעה החיה המיוחדת בברלין של "החומה" ("The Wall") שארגן רוג'ר ווטרס, בתפקיד השופט המצווה לפרק את החומה. וב-1992 שיחק בתפקיד משנה נוסף, כשוטר הכפרי בסרט פלייבויס (The Playboys). בשנת 1994 גילם את הדמות הראשית בשני סרטים. הראשון - כמורה פנימייה שנוא ונבגד בסרט "גרסת בראונינג", והשני, ככרטיסן חובב תיאטרון ושירה והומוסקסואל חבוי ב"איש ללא חשיבות".
בשנת 1996 נטל חלק בשתי הפקות טלוויזיה יוקרתיות שביים דניס פוטר, "קריוקי" ו"לזארוס הקר". ב-1997 שיחק בתפקיד האב השתלטן והחשדן בסרט "העלמה מככר וושינגטון" (Washington Square) שהתבסס על עיבוד ספרו של הנרי ג'יימס. ב-1999 השתתף לצידם של ברוס ויליס וניק נולטה בסרט "ארוחת בוקר של אלופים" (Breakfast of Champions), סרטו של הבמאי אלן רודולף המבוסס על ספרו של קורט וונגוט. ב-2000 הופיע בתפקיד משנה בסרט "ארין ברוקוביץ" עליו שוב היה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית שחקן משנה. ב-2001 שיחק בסרט "מיילו יוצא לעולם" בכיכובו של אנטון ילצ'ין. ב-2003 שיחק בסרטו של הבמאי טים ברטון, "סיפורי דגים" וב-2006 שיחק בסרטו של רידלי סקוט, "שנה מופלאה". ב-2007 שיחק בשלושה סרטים: בדרמה ההיסטורית "רוחות של חופש" בבימויו של מייקל אפטד ובתפקידי משנה במותחן "זהות אבודה" על פי ספרו של רוברט לדלום ובסרטו של הבמאי סידני לומט, "לפני שהשטן יידע". ב-2012 השתתף בתפקיד אורח בסרט ה-23 בסדרת סרטי ג'יימס בונד "סקייפול".
במשך כל הקריירה הארוכה שלו המשיך פיני לעסוק בתיאטרון (הן כבמאי והן כשחקן) והופיע בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה.
חייו הפרטיים עריכה
פיני היה נשוי שלוש פעמים. ב-1957 נישא לשחקנית אן ג'יין וונהאם פיגינס. לשניים נולד בן, סיימון, שעובד כצלם קולנוע. בני הזוג התגרשו במהלך 1961. ב-1970 נישא לשחקנית הצרפתייה אנוק איימה. השניים היו נשואים במשך שמונה שנים, עד 1978. ב-2006 נישא פיני בשלישית לפנלופה דלמאג', סוכנת נסיעות. הנישואין נמשכו עד מותו של פיני.
במאי 2011 הצהיר פיני כי הוא חולה בסרטן הכליה וקיבל שישה סבבים של טיפול כימותרפי. פיני נפטר מזיהום בחזה ב-7 בפברואר 2019, היה בן 82 במותו.[3]
פרסים והוקרה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אלברט פיני, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אלברט פיני, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אלברט פיני, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אלברט פיני, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אלברט פיני, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אלברט פיני, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אלברט פיני, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אלברט פיני, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אלברט פיני, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אלברט פיני, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אלברט פיני, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אלברט פיני], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אלברט פיני, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אלברט פיני, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אלברט פיני, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אלברט פיני, באתר פינטרסט
- אלברט פיני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg אלברט פיני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אלברט פיני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אלברט פיני, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg אלברט פיני, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg אלברט פיני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אלברט פיני, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- אלברט פיני, באתר Metacritic (באנגלית)
- אלברט פיני, באתר ארכיון להקת בת שבע
- אלברט פיני, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg אלברט פיני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אלברט פיני, באתר זמרשת
- אלברט פיני, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg אלברט פיני, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg אלברט פיני, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg אלברט פיני, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png אלברט פיני, באתר Last.fm (באנגלית)
- אלברט פיני, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png אלברט פיני, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg אלברט פיני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אלברט פיני, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אלברט פיני, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- אלברט פיני, באתר SIGIC
- אלברט פיני, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg אלברט פיני, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg אלברט פיני, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- אלברט פיני, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg אלברט פיני, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg אלברט פיני, באתר Songkick (באנגלית)
- אלברט פיני, באתר Tab4u
- אלברט פיני, באתר Genius
- אלברט פיני, באתר סטריאו ומונו
- אלברט פיני, באתר SecondHandSongs
- אלברט פיני, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- אלברט פיני, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg אלברט פיני, באתר בנדקמפ
- אלברט פיני, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg אלברט פיני, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png אלברט פיני, באתר טיידל (באנגלית)
- אלברט פיני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אלברט פיני, בארכיון הבימה
- אלברט פיני, בארכיון תיאטרון גשר
- אלברט פיני, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg אלברט פיני, באתר אמזון מיוזיק
- אלברט פיני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg אלברט פיני, באתר MuseScore
- אלברט פיני, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- ביוגרפיה (באנגלית)
- אתר למנויים בלבד אורי קליין, אלברט פיני 1936–2019: סמלו של רגע היסטורי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2019
- King of kitchen sink - Albert Finney: a life in pictures, באתר הגרדיאן, 8 בפברואר 2019
- אלברט פיני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלברט פיני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Paul Fillingham, Saturday Night director dies, אתר ה-BBC, 28 בנובמבר 2002
- ^ בישראל יצא למסכים בשם "חייו הכפולים של דני קרייג" הפסיכופאט-הדון זואן, דבר, 19 בפברואר 1965
- ^ השחקן הבריטי אלברט פיני הלך לעולמו בגיל 82, באתר וואלה, 8 בפברואר 2019
| פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט | ||
|---|---|---|
| 1953–1975 | תומאס מיטשל (1953) • רוברט קאמינגס (1955) • לויד נולאן (1956) • ג'ק פאלאנס (1957) • פיטר יוסטינוב (1958) • פרד אסטר (1959) • לורנס אוליבייה (1960) • מוריס אוואנס (1961) • פיטר פאלק (1962) • טרוור הווארד (1963) • ג'ק קלוגמן (1964) • אלפרד לנט (1965) • קליף רוברטסון (1966) • פיטר יוסטינוב (1967) • מלווין דאגלס (1968) • פול סקופילד (1969) • פיטר יוסטינוב (1970) • ג'ורג' סי. סקוט (1971) • קית' מיטשל (1972) • לורנס אוליבייה (1973) • אנתוני מרפי (1973) • האל הולברוק (1974) • ויליאם הולדן (1974) • לורנס אוליבייה (1975) • פיטר פאלק (1975) | |
| 1976–2000 | אנתוני הופקינס (1976) • האל הולברוק (1976) • אד פלאנדרס (1977) • כריסטופר פלאמר (1977) • פרד אסטר (1978) • מייקל מוריארטי (1978) • פיטר שטראוס (1979) • פאוורס בות' (1980) • אנתוני הופקינס (1981) • מיקי רוני (1982) • טומי לי ג'ונס (1983) • לורנס אוליבייה (1984) • ריצ'רד קרנה (1985) • דסטין הופמן (1986) • ג'יימס וודס (1987) • ג'ייסון רוברדס (1988) • ג'יימס וודס (1989) • יום קרונין (1990) • ג'ון גילגוד (1991) • בו ברידג'ס (1992) • רוברט מורס (1993) • יום קרונין (1994) • ראול ג'וליה (1995) • אלן ריקמן (1996) • ארמנד אסנטה (1997) • גארי סיניז (1998) • סטנלי טוצ'י (1999) • ג'ק למון (2000) | |
| 2001–הווה | קנת בראנה (2001) • אלברט פיני (2002) • ויליאם ה. מייסי (2003) • אל פצ'ינו (2004) • ג'פרי ראש (2005) • אנדרה בראואר (2006) • רוברט דובאל (2007) • פול ג'יאמטי (2008) • ברנדן גליסון (2009) • אל פצ'ינו (2010) • ברי פפר (2011) • קווין קוסטנר (2012) • מייקל דאגלס (2013) • בנדיקט קמברבאץ' (2014) • ריצ'רד ג'נקינס (2015) • קורטני ב. ואנס (2016) • ריז אחמד (2017) • דארן כריס (2018) • ג'ארל ג'רום (2019) • מארק ראפלו (2020) • יואן מקגרגור (2021) • מייקל קיטון (2022) • סטיבן יאון (2023) • ריצ'רד גאד (2024) • סטיבן גראהם (2025) | |
| פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר בסרט קולנוע | ||
|---|---|---|
| 1994–2009 | מרטין לנדאו (1994) • אד האריס (1995) • קובה גודינג ג'וניור (1996) • רובין ויליאמס (1997) • רוברט דובאל (1998) • מייקל קיין (1999) • אלברט פיני (2000) • איאן מקלן (2001) • כריסטופר ווקן (2002) • טים רובינס (2003) • מורגן פרימן (2004) • פול ג'יאמטי (2005) אדי מרפי (2006) • חאווייר ברדם (2007) • הית' לדג'ר (2008) • כריסטוף ואלץ (2009) | |
| 2010–היום | כריסטיאן בייל (2010) • כריסטופר פלאמר (2011) • טומי לי ג'ונס (2012) • ג'ארד לטו (2013) • ג'יי קיי סימונס (2014) • אידריס אלבה (2015) • מהרשלה עלי (2016) • סם רוקוול (2017) • מהרשלה עלי (2018) • בראד פיט (2019) • דניאל קלויה (2020) • טרוי קוטסור (2021) • ג'ונתן קי קואן (2022) • רוברט דאוני ג'וניור (2023) • קירן קאלקין (2024) • שון פן (2025) | |
| פרס לורנס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר | |
|---|---|
|