אורית עריף
פעולות נוספות
| קובץ:Orit Arif.jpg | |
| סוגה | ישראלי |
|---|---|
| נושאי כתיבה | אוטוביוגרפי |
| שפות היצירה | עברית |
| השכלה |
מכללת ויטל לעיצוב בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, תואר שני (.M.Des) |
| תקופת פעילות | מ-2002 |
אורית עריף (נולדה ב-24 בנובמבר 1971) היא מאיירת וקומיקסאית ומנחת סדנאות קומיקס ישראלית.
ביוגרפיה עריכה
עריף נולדה בקיבוץ רוחמה ב-1971, כבכורה מבין שלושה אחים לעדה, ילידת צ'ילה, מטפלת סיעודית בקשישים; ולאבינועם עריף, יליד ארץ ישראל, קצין בטיחות בתעבורה.
למדה בבית חינוך שער הנגב. שירתה בצה"ל כמורה לעברית באולפן מבוגרים, במסגרת גרעין נח"ל.
ב-1998 סיימה את לימודי העיצוב במכללת ויטל ועזבה את קיבוץ רוחמה. עם תום הלימודים, החלה לאייר לעיתונים ובהזמנת משרדי עיצוב ומשרדי פרסום שונים. בשנת 2022 סיימה בהצטיינות תואר שני בתקשורת חזותית (.M.Des) בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.[1]
עריף זכתה לראשונה לפרסום ככותבת, עם פרסום הבלוג שלה "היי, מישהו שומע אותי", ב-2006 תחת אתר "רשימות", במסגרתו היא פרסמה רצועות קומיקס אוטוביוגרפיות הדנות בחיים שלה, בלבטים ובקשיים שהיא מתמודדת איתם בחיי היומיום.
ב-2011 פרסמה חוברת קומיקס, "פעם אחרונה ודי", שכוללת שלושה סיפורים קצרים: "שלוש משאלות" מאת דרור פויר, "ככל שהאשה יותר יפה ככה הלב שלך יותר כואב" מאת שהם סמיט וו"מי אוהב את השבת" פרי עטה. סיפורים אלו פורסמו לראשונה בכתב העת מסמרים[2].
בשנים 2005–2013 שימשה כמרצה לאיור וקומיקס ב"גורן" שבמכללת עמק יזרעאל, החל מ-2015 מנחת סדנאות קומיקס למבוגרים בחנות הספרים "המגדלור" בתל אביב. בשנים 2018–2022 שימשה כמרצה לאיור ביחידה ללימודי חוץ והמשך בבצלאל[3].
ספרים עריכה
איור עריכה
- 2002 - "נפרדנו טראח - המדריך לנפרד המתחיל", מאת אשכול נבו
- 2008 - הגדה של פסח בהוצאת על השולחן.
כמו כן, השתתפה ב"אל תפני מבטך לאחור", בעריכת שי צ'רקה. בספר יוצרים שונים איירו שירים מפורסמים ונתנו להם פרשנות משלהם[4].
רומן גרפי עריכה
- 2019 - "היי, מישהו שומע אותי", הוצאת אנאעארף[5], שהקימה עריף ובמימון עצמי. הספר עוסק בזכרונות וחוויות מחיי המחברת כגון: טיפולי פוריות, התמודדות עם דיכאון ודיכאון אחרי לידה, ילדות בקיבוץ ועוד[6].
תערוכות ופרויקטים קבוצתיים עריכה
- 2014 - "x+y קומיקס ישראלי 1995 -2005" - תערוכה שאצרה גלית גאון במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון[7].
- 2014 - "מעבר להרי החושך עדויות בקומיקס" - פרויקט ביוזמת בצלם בו איירו אמניי קומיקס עדויות של משפחות פלסטיניות הקרועות בין הגדה ועזה[8][9].
- 2015 - "עדיין אופטימיים" - תערוכת מחווה לדודו גבע במלואת 10 שנים למותו[10][11].
- 2016 - "בקיצור ישראלית" - תערוכה שאצרה ורד גרנשוא במוזיאון הקומיקס בחולון[12].
- 2019 - "אישה בתהליכי הנבטה" - תערוכת יחיד באכסדרה של גלריית מרכז ההנצחה בקריית טבעון, אוצרת מיכל שכנאי.
- 2019 - "שיט, אני לא מאמינה שזה קורה לי" - תערוכת יחיד במסגרת שבוע האיור בת"א במוזיאון יפו, אוצרת תום כהן[13].
חיים אישיים עריכה
עריף בזוגיות ואם לשניים, מתגוררת בקריית טבעון.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אורית עריף, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אורית עריף, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אורית עריף, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אורית עריף, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אורית עריף, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אורית עריף, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אורית עריף, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אורית עריף, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אורית עריף, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אורית עריף, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אורית עריף, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אורית עריף], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אורית עריף, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אורית עריף, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אורית עריף, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אורית עריף, באתר פינטרסט
- יובל סער, אורית עריף: בלי ״לא נעים לי״ ובלי ״מה יגידו״, באתר "פורטפוליו", 14 באפריל 2019
.svg){kind=link}
ביקורות והמלצות על ספרה "היי, מישהו שומע אותי" עריכה
- עטרה אופק, היי, מישהו שומע אותי, באתר "המתלהבת", 27 במרץ 2019
- ענת עינהר, קווים לדמותה, באתר ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2019
- אנרגיה חלופית: המלצות לסופ"ש, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2019
- נירית אנדרמן, אחרי הדיכאון גיליתי: אני מצחיקה, מתוך כתבה ב"הארץ", 8 באפריל 2019
- רן בן נון, כשהמילים לא מספיקות, באתר ידיעות אחרונות, 13 באפריל 2019
- קובי מידן, בתוך סוכן תרבות, כתבת וידאו, 21 ביוני 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ יובל סער, בוגרים 2022 // תואר שני בתקשורת חזותית, בצלאל, באתר "פורטפוליו", 21 ביוני 2022
- ^ נירית אנדרמן, אורית עריף מפרסמת ספר עם קומיקס פרי עטה, באתר הארץ, 1 במרץ 2011
- ^ תכירו את המרצה שלנו לאיור - אורית עריף!, באתר בצלאל | לימודי חוץ והמשך
- ^ גיא חג'ג', עונג מדף: אל תפני מבטך לאחור מתוך אתר עונג שבת, 21 במאי 2008
- ^ אתר הוצאת אנאעארף
- ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, אחרי הסרטן והדיכאון אורית עריף פתאום גילתה – אני מצחיקה, באתר הארץ, 8 באפריל 2019
- ^ אודות התערוכה "x+y קומיקס ישראלי 1995 -2005", באתר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
- ^ הפרויקט "מעבר להרי החושך עדויות בקומיקס", באתר "בצלם", 30 באוקטובר 2017
- ^ העבודה של אורית עריף שהשתתפה בפרויקט, בבלוג של אורית עריף, 20 בנובמבר 2014
- ^ עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע, באתר "פורטפוליו", 2 בפברואר 2015
- ^ העבודה של אורית עריף שהציגה בתערוכה, בבלוג של אורית עריף
- ^ אודות התערוכה "בקיצור ישראלית", באתר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
- ^ הרשימה המשותפת - שבוע האיור // 21.11.2019, באתר "פורטפוליו", 21 בנובמבר 2019
