אווז האחו
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןאווז האחו | |
|---|---|
| קובץ:Bean.goose.600pix.jpg אווז אחו במערב אנגליה | |
| מיון מדעי | |
| סוג: | אווז |
| מין: | אווז האחו |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg anser fabalis | |
| תחום תפוצה | |
| קובץ:AnserFabalisIUCNver2019 1.png | |
אווז אחו (שם מדעי: anser fabalis) הוא מין של אווז, קרוב לאווז האפור. יחסית למינים אחרים של אווז, גודלו בינוני. תפוצתו בעיקר באירופה ובאסיה. בישראל הוא נחשב לעוף נדיר (כמו קרובו האווז האפור שאף הוא נדיר בארץ). אזור הדגירה של אווז האחו משתרע מצפון אירופה עד לצפון-מזרח אסיה.
מידע כללי עריכה
בדומה לעגורים, האווזים רועים בשדה, וזאת בניגוד לברווזים האוכלים בתוך המים. באזורים שבהם עגורים ואווזי אחו רועים בשדה יחד (כמו בישראל), האווזים מפיקים תועלת מכך שהעגורים מתריעים מפני טורפים. בשרו של אווז האחו משמש למאכל אדם (גם בישראל).
תיאור עריכה
אווז האחו נפוץ בעיקר באירופה ובאסיה, אך בישראל הוא נדיר למדי, שכן הוא מעדיף אזורים צפוניים יותר. בתי-גידולו האופייניים הם בריכות, אגמים, נהרות ושדות מרעה פתוחים. יחסית למיני אווז אחרים, גודלו בינוני וצווארו ארוך. אורך גופו של פרט בוגר: 68-90 ס"מ, מוטת כנפיו 140-174 ס"מ ומשקלו כ-4 קילוגרם. הזכרים גדולים מהנקבות במידה ניכרת. צבע נוצותיו כהה יחסית. קצה המקור כהה ובסיסו כתום. גם הרגליים לרוב כתומות. בעונת הקינון הוא דוגר בעשב ובאיים בטונדרה ובטייגה. בחורף הוא נמצא בשדות חקלאים, במישורי עשב, בחוף הים ובשפכי נהרות. אווז האחו אינו נתון בסכנת הכחדה.[1]
פירוש שמו עריכה
פירוש השם המדעי של אווז האחו הוא "אווז השעועית" (faba – שעועית), וכך הוא מכונה גם באנגלית (bean goose), זאת כיוון שהוא רועה לרוב בשדות חקלאיים שבהם מגדלים שעועית. הוא ניזון מנבטים ומעלים צעירים שהוא מוצא בשדה.[2]
תת-מינים של אווז האחו עריכה
רוב החוקרים מבחינים בין שתי קבוצות של אווזי אחו.
הקבוצה הראשונה היא הדוגרים הדרומיים יותר, המצויים לרוחב רצועת הטייגה מסקנדינביה מזרחה עד למזרח סיביר. קבוצה זו גדולה יותר, והפרטים בה מתאפיינים בצוואר ובמקור ארוכים יחסית. בקבוצה זו שלוש תת-קבוצות: fabalis, middendorfi ו-johanesoni.
הקבוצה השנייה היא הדוגרים הצפוניים יותר, המצויה לרוחב רצועת הטונדרה, מהטונדרה של צפון מערב רוסיה לרוחב אסיה עד לצפון מזרח אסיה. קבוצה זו קטנה יותר. הפרטים בה מתאפיינים בצוואר ובמקור קצרים יחסית. בקבוצה זו שתי תת-קבוצות: rossicus ו-serrirostris.[3]
תפוצה בישראל עריכה
אווז האחו נצפה בישראל חמש פעמים, מתוכן שלוש פעמים באגמון החולה:
- תצפית ראשונה - אילת, מרץ 2007 - במגרש הכדורגל העירוני.
- תצפית שנייה - במאגר כפר ברוך בחורף 2011/2012.
- תצפית שלישית - באגמון החולה בחורף 2013/2014.
- תצפית רביעית - ביקור אביבי ב-2.3.15 באגמון החולה-קק"ל.
- אווז האחו ה-5 לישראל נמצא ב-8.12.16 באגמון החולה.[4]
נדידה של אווז האחו עריכה
האווזים נודדים בדרך כלל מהצפון הרחוק - אזור סקנדינביה וסיביר, שם הם מקננים בקיץ, אל האזורים המישוריים של מרכז אירופה, סביב הים השחור, כמו בולגריה, רומניה ואוקראינה שבהם הם עושים את החורף.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg אווז האחו, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg אווז האחו, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- אווז האחו, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אווז האחו, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg אווז האחו, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אווז האחו, באתר FishBase (באנגלית)
- אווז האחו, באתר צמח השדה
- אווז האחו, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- אווז האחו, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png אווז האחו, באתר GBIF (באנגלית)
- אווז האחו, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg אווז האחו, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png אווז האחו, באתר eBird (באנגלית)
- אווז האחו, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- דיסקוס הגליל- אווז אחו
- אתר הצפרות הישראלי- אווז אחו
- mynet עמק וגליל - אווז האחו קפץ לביקור באגמון החולה (אורכב 04.07.2017 בארכיון Wayback Machine)