אהבה בתענוגים (ספר)
פעולות נוספות
"אהבה בתענוגים" הוא חיבור אנציקלופדי מדעי ויהודי שנכתב באמצע המאה ה-14, על ידי פילוסוף יהודי בשם ר' משה בן יהודה (רמב"י). הספר שרד בארבעה כתבי יד ורק חלק ממנו ראה את אור הדפוס.[1]
המחבר וזמנו עריכה
מחברו של אהבה בתענוגים וזמני כתיבת הספר (1355- 1356) נזכרים בתוך החיבור, אולם אין אזכורים של הספר או המחבר בספרים אחרים בני תקופתו או מאוחרים לו, ולכן לא ניתן לזהות את המחבר עם אישיות מוכרת. עם זאת, חוקרים משערים שהמחבר היה אחד מתלמידי תלמידיו של הריטב"א,[2] ושר' חסדאי קרשקש הכיר את החיבור והושפע ממנו כשכתב את ספרו "אור השם".[3]
תכונות החיבור עריכה
שמו של הספר, "אהבה בתענוגים", לקוח מתוך הפסוק בשיר השירים "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים".[4] האהבה בספר מכוונת אל הלימודים הפילוסופיים ומטרת החיבור היא להראות שהתורה והפילוסופיה אינן סותרות אלא משלימות זו את זו. הספר נחשב לחיבור אנציקלופדי, משום שהוא מסכם את הפיזיקה והמטאפזיקה של ימיו.
הספר כולל שלושה חלקים:
- החלק הראשון עוסק בפיזיקה, אותה מזהה המחבר, בעקבות הרמב"ם, עם "מעשה בראשית".
- החלק השני עוסק במטאפיזיקה, אותה מזהה המחבר, בעקבות הרמב"ם, עם "מעשה מרכבה".
- החלק השלישי הוא חלק תאולוגי המזוהה עם "סתרי תורה".
עיקרי הרעיונות בחיבור עריכה
בעמדות הפילוסופיות מאמץ המחבר במוצהר את דעותיו הפילוסופיות של הפילוסוף המוסלמי אבן רשד, וגם כאשר הוא סוטה מעמדותיו הוא מציג אותן כאילו היו של אבן רשד. כך לדוגמה, הוא מציג את עמדותיהם של הרמב"ם ואבן עזרא ככאלו התואמות את אלו של אבן רשד.
בחלקים המדעיים של החיבור, המחבר מאמץ במוצהר את העמדות הפילוסופיות של הפילוסוף המוסלמי אבן רשד, אך מפרש אותן לא פעם באופן מקורי ועצמאי.[5][6]
בחלקים התאולוגיים הוא מאמץ במוצהר עמדות שכלתניות מבית מדרשם של אבן עזרא ורמב"ם, אך מוסיף עליהם אלמנטים נוספים. כך בתורת האלהות מאמץ רמב"י את הגדרת אבן רשד לפיה האל הוא צורה הכוללת את כל צורות העולם. בחיבור מוצגים גם כמה מושגים קבליים ורמב"י מעניק להם פרשנות פילוסופית. בחיבורו ניכר שהוא הכיר גם מקורות סכולסטיים.[7]
בתורת הבריאה אוחז רמב"י בתורת האצלה ניאופלאטונית נוסח אבן סינא, תוך כדי מתן פרשנות המקרבת אותה לתורת אבן רשד המתנגדת להאצלה. גם בתורת הנפש אוחז רמב"י בהגדרת הנפש של אבן רשד. בתורת הנבואה מזהה רמב"י את הנבואה עם תורת הדבקות בשכל הפועל של אבן רשד ולפיה בנבואה שכלו של האדם מתאחד עם השכל הפועל. בתורת ההשגחה מאחד רמב"י בין תורת ההשגחה השכלית של הרמב"ם ותורת ההשגחה האסטרולוגית של הראב"ע.
בסוגיית טעמי המצוות רמב"י סובר שמטרת המצוות בראש ובראשונה להקנות אמונות פילוסופיות נכונות על ידי חיקוי פעולות המרמזות על מבנה העולם. בנוסף, מטרת חלק מהמצוות היא למנוע מן האדם נזק הנובע ממדינה שאינה מתוקנת מבחינה מוסרית או מהמערך האסטרולוגי של הכוכבים.[8]
לקריאה נוספת עריכה
- אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז, (ההדירה והוסיפה מבוא אסתי אייזנמן), האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשע"ד
קישורים חיצוניים עריכה
- יצחק טסלר, האנציקלופדיה הראשונה? תעלומת "אהבה בתענוגים", באתר ynet, 26 בנובמבר 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ אסתי אייזנמן, אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשע"ד, עמ' ג, קז-קח
- ^ אסתי אייזנמן, אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשע"ד, עמ' ז-ט
- ^ זאב הרוי, ר' חסדאי קרשקש, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ע, עמ' 101
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ז'
- ^ Ruth Glasner, The Question of Celestial Matter in the Hebrew Encyclopedias, The Medieval Hebrew Encyclopedia of Science and Philosophy (Steven Harvey, ed.), Amsterdam Studies in Jewish Thought 7, Kluwer Academic Publishers, 2000, עמ' 313-334 (באנגלית)
- ^ אסתי אייזנמן, אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשע"ד, עמ' קד-קז
- ^ אסתי אייזנמן, אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשע"ד, עמ' ז-כח
- ^ אסתי אייזנמן, אהבה בתענוגים: אנציקלופדיה מדעית ויהודית מן המאה הי"ד, עבודת דוקטור, תשס"ב