אדיב ג'השאן
פעולות נוספות
| לידה | ישראל |
|---|---|
| פרופיל ב-IMDb | |
אדיבּ ג'השאן (בערבית: أديب جهشان; נולד ב-23 בדצמבר 1943) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי ומדבב ערבי-ישראלי. מייסדו של "תיאטרון אל-סאראייא" ביפו, ומנהלו האמנותי של התיאטרון הערבי-עברי ביפו, יחד עם גבי אלדור ויגאל עזרתי. בשנת 2012 סיים את תפקיד המנהל האמנותי ואת המינוי קיבל מוחמד בכרי.
ביוגרפיה עריכה
ג'השאן נולד בחיפה למשפחה בת שמונה ילדים, ארבע בנות וארבעה בנים. לאחר שסיים 9 כיתות לימוד (התשיעית בבית ספר תיכון עברי), החל לעבוד כשוליה של נגר והצטרף לנוער העובד הערבי[1].
בשנת 1963 הצטרף לחוג דרמה בבית הגפן בהדרכתם של אריה אליאס ודוד ברגמן. לאחר מכן עבר ללמוד בבית צבי, תוך כדי שהוא מתפרנס משטיפת רצפות והדחת כלים במסעדות[1].
בסיום לימודיו הצטרף לתיאטרון העממי בנצרת, שם העלה בשיתוף עם הבמאי אנטואן סאלח את המחזות "האב" ו"משרתם של שני אדונים. במחזה השני ראו אותו מהנהלת תיאטרון חיפה והוא קיבל תפקיד קטן במחזה "מורד ומלך" מאת ישראל אלירז בבימוי ראובן מורגן, יומיים לפני שעלתה הצגת הבכורה[1], שנערכה בפברואר 1968[2]. אחר כך השתתף במחזה "סדום סיטי" מאת בנימין גלאי[3]. התפקיד השלישי שקיבל בתיאטרון חיפה היה כניצב, בנוסף סבל מיחס עוין בעקבות פעולת כראמה שהתרחשה כמה חודשים קודם, והוא החליט לעזוב ולהקים תיאטרון משלו יחד עם מספר חברים[4].
ג'השאן הקים וניהל בשנת 1968 את "אל מסרח אל־נהאד" ("התיאטרון העולה"), שהיה מורכב מקבוצה של כ-20 שחקנים חובבים והציג מחזות בשפה הערבית. הקבוצה העלתה תוך זמן קצר שורה של מחזות דרמה, מחזות אבסורד, אוונגרד, הצגות ילדים וסאטירות, ביניהם: "רומולוס הגדול" מאת פרידריך דירנמט[5], הטייפ האחרון של קראפ מאת סמואל בקט, "הספר של בגדאד" אלפרד פרג, ושני מחזות של הסופר המצרי מחמוד דיאב "הבית העתיק" ו"הסערה"[6]. התיאטרון פעל באופן מאולתר במקומות שונים, קיבל כתרומות תלבושות ותפאורות, והעלה מחזות בכפרים שקודם לא ראו תיאטרון מעולם[4]. באותן השנים החל ג'השאן גם להשתתף בתסכיתים בקול ישראל בערבית ובתוכניות בטלוויזיה בערבית.
בתחילת 1970, לאחר שהתיאטרון סבל מקשיים כספיים, הוא ביקש תמיכה רשמית וקיבל אישור לפעול בבית הגפן בחיפה[7]. לאחר שאחת מההצגות של התיאטרון, "הסערה", עלתה בהצלחה בתל אביב, מנכ"ל תיאטרון "הבימה" גבריאל צפרוני (שהכיר את ג'השאן מזמן לימודיו ב"בית צבי"), הודיע כי התיאטרון הלאומי יאמץ את תיאטרון "אל־נהאד" ויספק לו תמיכה וסיוע[8]. אך בפועל לא קרה דבר[4]. בספטמבר 1971, הוכר התיאטרון רשמית וקיבל תמיכה כספית מעיריית חיפה ומשרד החינוך[9]. ג'השאן גם קיבל מלגה מקרן התרבות אמריקה-ישראל להשתלמות בבימוי בלונדון[10].
בתחילת 1974 תיאטרון "אל־נהאד" עזב את החסות של "בית הגפן" בחיפה והחל לפעול באופן עצמאי[11]. ג'השאן הסביר שהסיבה לשינוי הייתה העובדה שבמסגרת "בית הגפן" כגוף ממסדי, התבקשו להופיע בהצגות בעזה ובגדה המערבית, כנציגי הממסד והם לא הסכימו[4]. התיאטרון המשיך לפעול עוד כמה שנים, ובסופו של דבר התפרק מחוסר אמצעים. הוא פעל בסך הכל 9 שנים, ושחקנים ערבים רבים התחילו בו את דרכם בהם: מכרם חורי, יוסף אבו ורדה, סוהיל חדאד וסלווה נקארה[4].
בשנת 1998 ייסד את תיאטרון אל-סאראייא" ביפו, ולאחר מכן פנה אל יגאל עזרתי וגבי אלדור עם חלומו להקים תיאטרון מקצועי ביפו, עיר מגוריו. זאת לאחר שצפה בהצגה "סמטת הכיסאות הלבנים", שהעלו אלדור ועזרתי, וזכתה בפרס הראשון בפסטיבל עכו. מאז לקח חלק בייסודו וניהולו האמנותי של התיאטרון הערבי-עברי ביפו שהוקם באותה השנה[12].
בשנת 2024 זכה בפרס שולמית אלוני - הוקרה מיוחדת על היותו "אישיות מרכזית בתיאטרון הערבי בארץ לאורך 50 שנה".
תפקידים כשחקן ובמאי עריכה
בטלוויזיה ובקולנוע עריכה
- 1979 - ג'ארכ קריבכ
- 1983 - קוני למל בקהיר
- 1984 - מאחורי הסורגים - ואליד
- 1986 - מלכת הכיתה - אבא של ג'ורג'
- 1988 - נישואין פיקטיביים - קאמל
- 1989 - אש צולבת
- 1989 - צמות
- 1990 - קריאת כיוון
- 1994 - הגמל המעופף
- 2002 - תמונה קבוצתית עם אישה
- 2002 - שתי דקות מפארדיס
- 2003 - הללויה - עאבד
- 2004 - מ.ק. 22 - עבד אבו ג'אמל (דיבוב)
בתיאטרון עריכה
משחק:
- 1967 - "האב" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג, בבימוי אנטואן סאלח, התיאטרון העממי בנצרת[13].
- 1967 - "משרתם של שני אדונים", מאת קרלו גולדוני, בבימוי אנטואן סאלח, התיאטרון העממי בנצרת.
- 1968 - "מורד ומלך" מאת ישראל אלירז, בבימוי ראובן מורגן, תיאטרון חיפה.
- 1968 - "סדום סיטי" מאת בנימין גלאי, תיאטרון חיפה.
בימוי:
- 2003 - "זיכרון", תיאטרון אל אל-סאראייא ביפו, במסגרת התיאטרון הערבי-עברי ביפו, הצגת יחיד בביצועו של סלמאן נאטור[14].
- 2006 - "גבירותי ורבותי" מאת המחזאי הסורי מחמוד אלמאגוט, בתרגום ועיבוד של עימאד ג'בארין[15]
- 2011 - אלחדיסה (בעברית: האירוע)[16]
פרסים עריכה
- 2007: זוכה פרס לנדאו בתחום התיאטרון[17]
- 2008: זוכה פרס קיפוד הזהב ליוצרי הפרינג' בישראל על תרומה מיוחדת לעולם התיאטרון[18]. ניתן לו על ”נחישותו ועקביותו למען קיומו של תיאטרון בשפה הערבית במדינת ישראל...הפרס ניתן על השילוב של עשייה אמנותית, עבודה חינוכית ומעורבות תרבותית המעוררת דיאלוג נטול פשרות.”[19]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אדיב ג'השאן, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אדיב ג'השאן, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אדיב ג'השאן, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אדיב ג'השאן, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אדיב ג'השאן, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אדיב ג'השאן, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אדיב ג'השאן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אדיב ג'השאן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אדיב ג'השאן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אדיב ג'השאן, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אדיב ג'השאן, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אדיב ג'השאן], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אדיב ג'השאן, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אדיב ג'השאן, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אדיב ג'השאן, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אדיב ג'השאן, באתר פינטרסט
- אדיב ג'השאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg אדיב ג'השאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אדיב ג'השאן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אדיב ג'השאן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg אדיב ג'השאן, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg אדיב ג'השאן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אדיב ג'השאן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- אדיב ג'השאן, באתר Metacritic (באנגלית)
- אדיב ג'השאן, באתר ארכיון להקת בת שבע
- אדיב ג'השאן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg אדיב ג'השאן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אדיב ג'השאן, באתר זמרשת
- אדיב ג'השאן, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg אדיב ג'השאן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg אדיב ג'השאן, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg אדיב ג'השאן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png אדיב ג'השאן, באתר Last.fm (באנגלית)
- אדיב ג'השאן, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png אדיב ג'השאן, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg אדיב ג'השאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אדיב ג'השאן, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אדיב ג'השאן, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- אדיב ג'השאן, באתר SIGIC
- אדיב ג'השאן, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg אדיב ג'השאן, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg אדיב ג'השאן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- אדיב ג'השאן, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg אדיב ג'השאן, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg אדיב ג'השאן, באתר Songkick (באנגלית)
- אדיב ג'השאן, באתר Tab4u
- אדיב ג'השאן, באתר Genius
- אדיב ג'השאן, באתר סטריאו ומונו
- אדיב ג'השאן, באתר SecondHandSongs
- אדיב ג'השאן, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- אדיב ג'השאן, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg אדיב ג'השאן, באתר בנדקמפ
- אדיב ג'השאן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg אדיב ג'השאן, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png אדיב ג'השאן, באתר טיידל (באנגלית)
- אדיב ג'השאן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אדיב ג'השאן, בארכיון הבימה
- אדיב ג'השאן, בארכיון תיאטרון גשר
- אדיב ג'השאן, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg אדיב ג'השאן, באתר אמזון מיוזיק
- אדיב ג'השאן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg אדיב ג'השאן, באתר MuseScore
- אדיב ג'השאן, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- מרב יודילוביץ', קרן פלס ומאיר בנאי סכו בפרסי לנדאו, באתר ynet, 10 באוגוסט 2008
- אדיב ג'השאן בשיח על התיאטרון הערבי-עברי ביפו, במסגרת מיזם אלף מילים ביפו קובץ:סמל וידיאו מחודש 3.svg
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 יואל דר, שחקן ערבי ראשון על בימה עברית, דבר, 16 באפריל 1968
- ^ "מורד ומלך' הועלה בחיפה, דבר, 29 בפברואר 1968
- ^ תמר אבידר, מסך ומסכה - אדיב גהשאן - שחקן ערבי בבמה עברית, מעריב, 26 בספטמבר 1968
- ^ 1 2 3 4 5 עירית נחמני, שחקן ערבי חולם, חדשות, 17 בינואר 1988
- ^ התיאטרון הערבי החדש יציג את המחזה "רומולום הגדול', דבר, 13 בינואר 1970
- ^ דוד זוהר, תיאטרון ערבי בחיפה, מעריב, 3 בנובמבר 1970
- ^ התיאטרון הערבי בחיפהI תובע הכרה, על המשמר, 11 בינואר 1970
- ^ יעקב העליון, הבימה מאמצת תיאטרון ערבי, מעריב, 21 בפברואר 1971
- ^ יואל דר, בחיפה הוקם תיאטרון לערבים ולדרוזים, דבר, 5 בספטמבר 1971
- ^ מילגת השתלמות לבמאי ערבי, דבר, 21 באוקטובר 1971
- ^ אל־נהאד" הוכרז בחיפה " כתיאטרון ערבי עצמאי, דבר, 30 בינואר 1974
שרגא הר-גיל, התיאטרון העולה של השחקנים הערביים, מעריב, 4 בספטמבר 1974 - ^ ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, לא עושים הצגות, באתר הארץ, 29 במרץ 2009
- ^ לוטפי משעור, גם התיאטרון הערבי זקוק לסיוע, למרחב, 22 ביולי 1968
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., "זיכרון" - על דוכן העדים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2003
- ^ מרב יודילוביץ', התיאטרון הערבי-עברי מציג: פסטיבל דרמה ערבית מודרנית, באתר ynet, 25 באפריל 2006
- ^ ההצגה אלחדיסה, באתר התיאטרון הערבי-עברי ביפו
- ^ רשימת הזוכים בפרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו לאומנויות הבמה, באת מפעל הפיס
- ^ עכבר העיר, הצגת הפרינג' הטובה של 2008: התקלה, באתר הארץ, 27 במרץ 2009
- ^ פסטיבל הפרינג' של קיפוד הזהב, באתר "הבמה"