Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אדגר מיטשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אדגר מיטשל
Edgar Mitchell
אדגר מיטשל
אדגר מיטשל
לידה 17 בספטמבר 1930
פטירה 4 בפברואר 2016 (בגיל 85)
תקופת פעילות 1966–1972 (כ־6 שנים)
עיסוק טייס ניסוי, מהנדס אווירונאוטיקה
בשירות אסטרונאוט בשירות נאס"א
זמן שהייה בחלל 216 שעות ו-1 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית 2
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית כ-9 שעות ו-23 דקות
ביוגרפיה בנאס"א אדגר מיטשל
משימות
אפולו 14
קובץ:Apollo 14-insignia.png
עיטורים
מדליית השירות המצטיין של נאס"אמדליית החירות הנשיאותית
מדליית השירות המצוין של הצי מדליית השירות המצוין של הצי

אדגר דין "אד" מיטשל (באנגלית: Edgar Dean "Ed" Mitchell;‏ 17 בספטמבר 1930 – 4 בפברואר 2016) היה אסטרונאוט, טייס ניסוי, מהנדס אווירונאוטיקה ועב"מולוג אמריקאי. היה האדם השישי ללכת על הירח, כאשר שימש כטייס רכב הנחיתה הירחי במהלך אפולו 14.

השכלה עריכה

נולד ב-17 בספטמבר 1930 בטקסס שבארצות הברית. בצעירותו, משפחתו עברה לניו מקסיקו, שם היה חלק מתנועת הצופים. ב-1945 השתתף בתנועת הנוער מסדר דה-מוליי[1]. למד לטוס בגיל 13[2].

סיים תואר ראשון בניהול תעשייתי באוניברסיטת קרנגי מלון בשנת 1952. בוגר תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה מבית הספר של הצי ללימודים מתקדמים, 1961. דוקטור במדעים באווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, 1964.

בצי האמריקאי עריכה

מיטשל התגייס לצי האמריקאי ב־1952. שנה מאוחר יותר, סיים קורס קצינים. ב־1954 סיים את בית הספר לטיסה והוצב בטייסת הסיור ה־29 באוקינאווה. בין השנים 1957 ל־1958 הטיס מטוסי A3 בטייסת התקיפה הכבדה 2 שהוצבה על נושאות המטוסים USS BON HOMME RICHARD ו־USS TICONGEROGA. עד 1959 היה טייס בפרויקט מחקר בטייסת הפיתוח האווירי 5. בין 1964 ל־1965 היה ראש מחלקת ניהול הפרויקט של משרד השדה של הצי של המעבדה המאוישת הלוויינית[3]. (תוכנית של חיל האוויר האמריקאי בשנות ה-60 של המאה ה-20, לטיסות מאוישות צבאיות על בסיס תוכנית ג'מיני)[4]. התאמן כטייס ניסוי תחת הנחייתו של צ'אק ייגר[2]. כמו כן שימש מיטשל כמדריך בניווט והנחיה ומתמטיקה עבור המועמדים לאסטרונאוטים[3].

בנאס"א עריכה

מיטשל נבחן להיות אסטרונאוט כחלק מקבוצה 5, באפריל 1966. הוא שימש כאסטרונאוט גיבוי לאפולו 9 וכטייס גיבוי של רכב הנחיתה הירחי באפולו 10. כאשר נקלעה משימת אפולו 13 למצוקה, פעל מיטשל בסימולטור של נאס"א על מנת למצוא פתרון להחזרת האסטרונאוטים בבטחה לכדור הארץ. על פועלו עוטר יחד עם חברי צוות אפולו 13 במדליית החירות הנשיאותית[5].

אפולו 14 עריכה

קובץ:Mitchell Studies Map - GPN-2000-001146.jpg
מיטשל בוחן מפה בזמן שהותו על הירח, ב-6 בפברואר 1971
קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אפולו 14

ב-31 בינואר 1971, מיטשל, שהיה כבר קפטן בצי האמריקאי, המריא בטיסה לירח במשימת אפולו 14. מיטשל היה טייס רכב הנחיתה הירחי, והפך לאדם השישי שהלך על הירח. טיסת אפולו 14 נמשכה 9 ימים, דקה ו-58 שניות, במהלכה מיטשל ואלן שפרד שהו על הירח יום אחד, 9 שעות, 30 דקות ו-29 שניות.

במהלך המשימה, מיטשל ושפרד נחתו סמוך למכתש פרה מאורו, ביצעו מגוון ניסויים וחזרו עם כ-45 ק"ג של דגימות ואבני ירח. מיטשל ושפרד ביצוע שתי פעילויות חוץ רכביות על הירח, הראשונה נמשכה 4 שעות, 47 דקות, 50 שניות, והשנייה 4 שעות, 34 דקות, 41 שניות. סך הכול שהו השניים 9 שעות, 22 דקות ו-31 שניות מחוץ לרכב הנחיתה הירחי ועל פני הירח, ושהו הכי הרבה על פני הירח עד לאותו זמן[6].

לאחר החזרה לכדור הארץ עריכה

לאחר אפולו 14 הוצב כטייס גיבוי של רכב הנחית הירחי של אפולו 16. ב-1972 פרש מיטשל מהצי האמריקאי ומנאס"א.[3]

חוקר תודעתי ועב"מולוג עריכה

מיטשל הושפע מטיסתו לירח והאמין כי חווה חוויה מיוחדת במינה. במהלך הטיסה חזרה הוא ביצע ניסוי תודעתי תפישה על-חושית כאשר הוא התרכז בקלפים מתוך תקווה שארבעה מחבריו על כדור הארץ יוכלו לקלוט את מחשבותיו ולהבין מה הוא רואה[7]. במשך שנתיים הוא לא גילח את הזקן שהתחיל לגדל על הירח וניסה להבין את החוויה שהרגיש במהלך החזרה לכדור הארץ, כפי שכתב בספרו "The way of the explorer"[2].

בשנת 1973, מיטשל הקים את המכון למדעים נואטיים, מוסד מחקרי לפאראפסיכולוגיה וחקר התודעה האנושית. בשנת 1985 היה אחד ממקימי האגודה לחוקרי החלל (הכוללת את כל מי שביצע לפחות הקפה אחת סביב כדור הארץ, טייסי חלל ותיירי חלל).

מיטשל היה עב"מולוג והאמין כי יש חיים מחוץ לכדור הארץ. ב-2009 הכריז כי הממשלה מסתירה עדויות לנחיתת חייזרים על פני כדור הארץ[8]. נאס"א הכחישה את טענותיו.[7]

משפחה עריכה

מיטשל היה נשוי והתגרש פעמיים. היו לו שלושה ילדים ביולוגיים ושלושה ילדים חורגים. הוא נפטר בגיל 85 בווסט פאלם ביץ', פלורידה, בפברואר 2016[2].

ספריו עריכה

מיטשל כתב מספר מאמרים וספרים. מספריו:

  • The Way of the Explorer: An Apollo Astronaut's Journey Through the Material and Mystical Worlds (1996), G. Putnam & Sons, hardcover, ISBN 0-399-14161-8, 2008 paperback edition: ISBN 1-56414-977-3, audio cassette edition: ISBN 1-57270-019-X
  • Psychic Exploration: A Challenge for Science (1974), G. Putnam & Sons, ISBN 0-399-11342-8
  • Earthrise: My Adventures as an Apollo 14 Astronaut (2014), Chicago Review Press, hardcover, ISBN 1-61374-901-5

פרסים והוקרה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אדגר מיטשל]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 אדגר מיטשל במסדר התהילה דה-מוליי
  2. ^ 1 2 3 4 מט שודל, אדגר ד. מיטשל, אסטרונאוט אפולו שהלך על הירח, נפטר בגיל 85, באתר וושינגטון פוסט, 5 בפברואר 2016
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ Air Force to develop manned orbiting laboratory, הודעה לתקשורת מתאריך 10 בדצמבר 1963, באתר משרד הסיור הלאומי
  5. ^ Edgar Mitchell, Sixth Astronaut to Walk on the Moon, Dies at 85, באתר SPACE.COM‏, 5 בפברואר 2016
  6. ^ תיאור משימת אפולו 14, באתר נאס"א
  7. ^ 1 2 ריצ'רד גולדסטין, אדגר מיטשל, האדם השישי ללכת על הירח, מת בגיל 85, באתר הניו יורק טיימס, 5 בפברואר 2016
  8. ^ עמית ולדמן, חדשות 2, האסטרונאוט לשעבר טוען בתוקף: אנחנו לא לבד ביקום, באתר מאקו, 22 באפריל 2009
  9. ^ אדגר מיטשל, באתר עמותת מלגות אסטרונאוטי תוכנית מרקורי
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אדגר_מיטשל&oldid=497174"