אגר (עיר)
פעולות נוספות
| מבט אווירי | |
| מבט אווירי | |
| מדינה | הונגריה הונגריה |
|---|---|
| חבל | צפון הונגריה |
| מחוז | הווש הווש |
| נפה | נפת אגר |
| שטח | 92.20 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 613.54 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.eger.hu | |
|
(למפת {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שם}} רגילה) [[קובץ:{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|מפה}}|250px|]]<div style="position:absolute; left:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}|קו=אורך|אורך= שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "{"|רוחב=|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}}}%; top:{{נקודת מיקום/חישוב {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}|קו=רוחב|אורך=|רוחב=|עליון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}|תחתון={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}|ימין={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}|שמאל={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}}}%;"> {{מפת מיקום/{{#property:P17}}|פירוט|מוגדלת=לא|פרמטרים={{מפת מיקום/{{#property:P17}}|חישוב}}/100//נירג'האזה/0/ימינה//0/0//0/0/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|עליון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|תחתון}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|שמאל}}/{{מפת מיקום/{{#property:P17}}|ימין}}/אגר}}
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
אֶגֶר (בהונגרית: Eger) היא עיר בצפון הונגריה, מזרחית להרי מאטרה. העיר השנייה בגודלה בצפון הונגריה, ומשמשת גם כבירת מחוז הווש. העיר ידועה בעיקר בזכות המצודה שלה, המרחצאות החמים, מבנים היסטוריים (ובכללם המינרט הטורקי הצפוני ביותר), ויינותיה האדומים והלבנים. שמה הגרמני של העיר, אֶרלַאוּ (Erlau), אומץ על ידי יהודי העיר ודוברי יידיש בכלל, והיא מופיעה בספרות היהודית המסורתית בשם ערלוי.
היסטוריה עריכה
אגר הייתה מיושבת כבר בתקופת האבן. העיר הנוכחית נוסדה במאה העשירית על ידי אישטוון הראשון, מלך הונגריה, שהקים בה את אחת מעשר הדיוקסיות של הונגריה. הקתדרלה הראשונה נבנתה בהר המצודה, על המקום בו יושבת כיום המצודה של אגר.
העיר צמחה מסביב לקתדרלה והפכה למרכז דתי חשוב עד ימינו. בין המאות ה-14 וה-16 העיר התפתחה וגידול ענבי יין וייצור יינות, בהם העיר מפורסמת גם היום, הפכו לגורם מרכזי בכלכלתה. במאות ה-18 וה-19, הוקמו מבנים מרשימים ויפים בסגנונות הבארוק והנאו-קלאסי על ידי הבישופים של העיר.
בתקופת הכיבוש העות'מאני, הייתה אגר אחת ממבצרי הגבול החשובים והדפה בהצלחה את ההתקפה של הצבא העות'מאני במצור על העיר בשנת 1552. מגני המצודה, שמנו פחות מ-2,000 איש בהנהגתו של אישטוון דוֹבּוֹ, הצליחו להדוף התקפה של יותר מ-80,000 חיילי הצבא העות'מאני. על מצור זה נכתב הרומן המפורסם "הכוכבים של אגר" ("Egri Csillagok") מאת גזה גארדוני,[1] שהפך לספר חובה בתוכנית הלימודים הרשמית בהונגריה. בשנת 1596 הצליח הצבא העות'מאני לכבוש את העיר לאחר מצור קצר. בתקופת השלטון העות'מאני, שנמשך 91 שנים, הפכו הכנסיות למסגדים, המצודה נבנתה מחדש, ונבנו מבני ציבור נוספים בהם מרחצאות ציבוריים ומינרטים.
בשנת 1687, עם התמוטטות השלטון העות'מאני לאחר הניסיון הכושל לכבוש את וינה, נכבשה אגר מחדש על ידי ההבסבורגים. היא החלה להתפתח מחדש ושוקמה על ידי הבישופים של העיר. התפתחות העיר והבנייה המוגברת חיזקו את ההגירה אליה. אוכלוסיית העיר גדלה בקצב מהיר מ-1,200 תושבים ב-1688 ליותר מ-17,000 ב-1787.
בתחילת המאה ה-19 אירעו בה סדרת אסונות: ב-1800 פרצה שרפה שכילתה חצי מן העיר, וב-1801 התמוטטה החומה הדרומית של המצודה ומספר בתי מגורים נפגעו. ב-1827 שוב פרצה שרפה שכילתה חלק ניכר ממרכז העיר. ארבע שנים מאוחר יותר מתו כ-200 מתושבי העיר במגפת כולרה.
תושבי אגר לקחו חלק פעיל במהפכת 1848 כחלק ממהפכות אביב העמים באירופה, אך על אף שהמהפכה דוכאה, בא הקץ לשלטון האצילים. שלטון הארכיבישוף הסתיים בשנת 1854 לאחר שוויתר על זכויותיו תמורת 50,000 פורינט. קו הרכבת שנסלל בין בודפשט למישקולץ עקף את העיר, דבר שהאט את התפתחותה הכלכלית.
שיקומה של העיר לאחר מלחמת העולם הראשונה היה איטי. פרסום הרומן "הכוכבים של אגר" (ראו לעיל) הפך את העיר לאטרקציה תיירותית והביא גם לחידוש החפירות הארכאולוגיות בתחומי המצודה העתיקה. במלחמת העולם השנייה סבלה העיר גם מהצבא הגרמני הנסוג וגם מהצבא הסובייטי שנכנס לעיר ב-30 בנובמבר 1944, אך היא לא ניזוקה בצורה רצינית.
לאחר מלחמת העולם השנייה החלה בנייה מזורזת של שכונות מגורים חדשות ונמנעו מבנייה במרכז העיר כדי לא לפגוע באופייה ההיסטורי של העיר העתיקה. רחובות העיר העתיקה הפכו לרחובות להולכי רגל בלבד, והעיר הפכה למוקד משיכה תיירותי פופולרי הן לתיירות פנים והן לתיירות חוץ.
הקהילה היהודית עריכה
אף על פי שיהודים נזכרים בכתובים בהקשר לעיר אגר החל מהמאה ה-15, התיישבות מסודרת החלה רק ב-1840 לאחר שהפרלמנט ההונגרי אישר התיישבות של יהודים בערים. ב-1842 גרו בעיר 34 משפחות יהודיות וב-1844 הגיע מספר המשפחות ל-56 שכללו 306 נפשות. ב-1848 נוסדה קהילה יהודית מאורגנת. הרב הראשון של הקהילה היה הרב יוסף צבי הירש וייס שנכדו סטיבן שמואל וייז הפך לימים לאחד ממנהיגיה הידועים של יהדות ארצות הברית. ב-1877 הוקמה קהילה אורתודוקסית נפרדת שהתפלגה מקהילת הסטטוס קוו הראשית. אוכלוסיית היהודים הגיעה לשיאה בשנת 1910 ולאחר מכן החלה לקטון עקב הגירה של היהודים לעיר הבירה בודפשט ולארצות שמעבר לים.
| 1840 | 1880 | 1910 | 1920 | 1930 | 1941 | 1945 | 1949 | 1959 | 2010 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| - | 2,328 | 2,674 | 2,559 | 2,128 | 1,787 | 150 | 400 | 300 | 20 |
רבני העיר עריכה
לאחר פטירת הרב יוסף צבי וייס שכיהן כרב העיר כארבעים שנה (ה'ת"ר, 1840 - ה'תר"ם, 1880), התפלגה הקהילה. כרבני הקהילה הראשית (שנמנתה על זרם קהילות הסטטוס קוו אנטה) כיהנו: הרב ד"ר שוורץ; הרב ד"ר אליעזר שווייגר (כיהן 1904–1932); הרב ד"ר אמיל רוט (כיהן 1932–1937); הרב ד"ר זולטן רֶץ (Récz Zoltán). כרב הקהילה האורתודוקסית-החרדית כיהן משנת ה'תרמ"א, 1881, הרב שמעון סופר, בנו של הכתב סופר ונכדו של החת"ם סופר. הוא נספה באושוויץ בגיל 94 עם בנו הרב משה סופר מחבר ספר השו"ת "יד סופר" שכיהן כדיין ופוסק הלכה בעיר לצד אביו משנת 1916. אחרי תום מלחמת העולם השנייה התגבשה קבוצה של ניצולי השואה בעיר וחידשה את הקהילה, כרב הקהילה וראש הישיבה המתחדשת כיהן הרב יוחנן סופר בנו של הרב משה סופר.
מוסדות הקהילה עריכה
שתי הקהילות הקימו מוסדות מקבילים שכללו בתי כנסת, בתי ספר, בתי עלמין, מאפיות לאפיית מצות, בתי מטבחיים ואטליזים. בנוסף לכך, לקהילה האורתודוקסית היה גם מקווה טהרה. כמו כן הוקמו מוסדות חסד וצדקה לטיפול ועזרה עבור קשישים חולים ויתומים.
תקופת השואה עריכה
ב-1942 כל הגברים היהודים בגילאים 18 עד 42 גויסו לשירות העבודה ונשלחו לחזית הרוסית. רק מעטים מהם שרדו. ב-5 במאי 1944 ניתנה הוראה לרכז את יהודי אגר בגטו שהוקם במרכז העיר. ב-15 במאי הסתיים ריכוז של 1,620 יהודים בגטו. ב-8 ביוני תושבי הגטו הובלו בצעידה לבית חרושת ללבנים בקרצ'נד – מרחק של 16 ק"מ. לאחר צעידה של 10 ק"מ נוספים לתחנת רכבת בכפר הסמוך, הועמסו היהודים על קרונות בקר ונשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ. עם סיום המלחמה, רק מעטים שרדו ושבו לעיר. בלה אנגיאלושי הסתיר בביתו משפחה יהודית וקיבל הכרה כחסיד אומות העולם.
לאחר המלחמה עריכה
ב-1945 היו בעיר כ-150 יהודים, רובם פליטים ששבו מהחזית הרוסית ומספר נשים. ב-1949 מנו שתי הקהילות כ-400 נפשות מתוכן כ-100 בקהילה האורתודוקסית. ב-1950, עלה הרב יוחנן סופר, שהקים ישיבה במקום לאחר ששרד את מחנות העבודה, עם חלק מתלמידיו לישראל וייסד בה את חסידות ערלוי. בעקבות דרישת השלטון הקומוניסטי שתי הקהילות התמזגו. המרד ההונגרי ב-1956, הביא לגל נוסף של הגירת יהודים, בעיקר לישראל ולארצות הברית. ב-1967 הרסו השלטונות את בית הכנסת הגדול, שהיה בזמנו מן המפוארים בהונגריה, מכיוון שעמד ללא שימוש ובמצב תחזוקה ירוד.
יהודים ילידי המקום עריכה
- מיהאי רונאי במקור מיקשה רוזנברג (1879 – 1945) היה וטרינר, יועץ וטרינרי ראשי, סופר, נובליסט, פובליציסט יהודי-הונגרי.
- שאנדור ברודי (1863 – 1924) סופר, פובליציסט מחזאי הונגרי-יהודי. השפיע רבות על רבים מהסופרים ההונגריים כמו: פרנץ מולנר, ז'יגמונד מוריץ, דיולה קרודי.
- קארוי קרפטי במקור קלנר (1906 – 1996) היה ספורטאי יהודי-הונגרי. אלוף אולימפי, פעמיים אלוף אירופה ושבע פעמים אלוף הונגריה בהיאבקות.
- שאנדור ציפר (1880 – 1962) היה צייר יהודי-הונגרי, זוכה פרס האמן המצטיין. הוא מילא תפקיד חשוב הן בתנועות הציור ההונגרית והן בהונגריה והן ברומניה.
- ג'רג' אילש (1914 – 2006) היה צלם קולנוע יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט פעמיים, מורה ומחנך לקולנוע.
- איזידור שר משנת 1907 גונדוש (1860 – 1930) היה בנאי אמן, אדריכל יהודי-הונגרי.
- תרזה בנדק (1892 – 1977) הייתה פסיכואנליטיקאית הונגרייה-יהודייה-אמריקאית, חוקרת ומחנכת.
- אירן אלפלדי במקור רבוס שוורץ (1871 – אחרי 1940) הייתה זמרת אופרה (סופרן) יהודייה-הונגרייה. קרוב לוודאי הייתה מקורבנות השואה.
- לאסלו ויידה במקור ליפוט וייס (1877 – 1933) היה סופר, תסריטאי, עיתונאי, במאי תיאטרון יהודי-הונגרי.
נתונים דמוגרפיים עריכה
קבוצות אתניות[3][4] עריכה
דתות[4] עריכה
- קתולים – 42.6%
- קלוויניסטים – 5.6%
- לותרנים – 0.4%
- אחרים – 1.5%
- אתאיסטים – 18.4%
- לא השיבו – 31.4%
שינויים באוכלוסייה בין השנים 1870 - 2015 עריכה
<timeline> Colors=
id:lightgrey value:gray(0.9) id:darkgrey value:gray(0.8) id:sfondo value:rgb(1,1,1) id:barra value:rgb(0.6,0.7,0.8)
ImageSize = width:750 height:400 PlotArea = left:50 bottom:50 top:30 right:30 DateFormat = x.y Period = from:0 till:75000 TimeAxis = orientation:vertical AlignBars = justify ScaleMajor = gridcolor:darkgrey increment:5000 start:0 BackgroundColors = canvas:sfondo
BarData=
bar:1870 text:1870 bar:1880 text:1880 bar:1890 text:1890 bar:1900 text:1900 bar:1910 text:1910 bar:1920 text:1920 bar:1930 text:1930 bar:1941 text:1941 bar:1949 text:1949 bar:1960 text:1960 bar:1970 text:1970 bar:1980 text:1980 bar:1990 text:1990 bar:2001 text:2001 bar:2011 text:2011 bar:2015 text:2015
PlotData=
color:barra width:22 align:left bar:1870 from: 0 till:20847 bar:1880 from: 0 till:22287 bar:1890 from: 0 till:24309 bar:1900 from: 0 till:28004 bar:1910 from: 0 till:30596 bar:1920 from: 0 till:31469 bar:1930 from: 0 till:33409 bar:1941 from: 0 till:35462 bar:1949 from: 0 till:32352 bar:1960 from: 0 till:39157 bar:1970 from: 0 till:48405 bar:1980 from: 0 till:61273 bar:1990 from: 0 till:61892 bar:2001 from: 0 till:58173 bar:2011 from: 0 till:55291 bar:2015 from: 0 till:54609
PlotData=
bar:1870 at:20847 fontsize:XS text: 20,847 shift:(-11,5) bar:1880 at:22287 fontsize:XS text: 22,287 shift:(-13,5) bar:1890 at:24309 fontsize:XS text: 24,309 shift:(-13,5) bar:1900 at:28004 fontsize:XS text: 28,004 shift:(-13,5) bar:1910 at:30596 fontsize:XS text: 30,596 shift:(-13,5) bar:1920 at:31469 fontsize:XS text: 31,469 shift:(-13,5) bar:1930 at:33409 fontsize:XS text: 33,409 shift:(-13,5) bar:1941 at:35462 fontsize:XS text: 35,462 shift:(-13,5) bar:1949 at:32352 fontsize:XS text: 32,352 shift:(-13,5) bar:1960 at:39157 fontsize:XS text: 39,157 shift:(-13,5) bar:1970 at:48405 fontsize:XS text: 48,405 shift:(-13,5) bar:1980 at:61273 fontsize:XS text: 61,273 shift:(-13,5) bar:1990 at:61892 fontsize:XS text: 61,892 shift:(-13,5) bar:2001 at:58173 fontsize:XS text: 58,173 shift:(-13,5) bar:2011 at:55291 fontsize:XS text: 55,291 shift:(-13,5) bar:2015 at:54609 fontsize:XS text: 54,609 shift:(-13,5)
TextData=
fontsize:M pos:(300,20) text:(2015 - 1870) רגא תייסולכוא
ערים תאומות עריכה
- רומניה גאורגן (אנ'), רומניה
- ארצות הברית גיינסוויל (אנ'), ג'ורג'יה, ארצות הברית
- רוסיה צ'בוקסרי, רוסיה
- סלובקיה דולני קובין, סלובקיה
- איטליה סרזנה, איטליה
- צ'כיה קוטנה הורה, צ'כיה
- צרפת מקון, צרפת
- פינלנד פורי, פינלנד
- אוקראינה מוקצ'בו, אוקראינה
- פולין פשמישל, פולין
- גרמניה אסלינגן אם נקר, גרמניה
- טורקיה פמוקלה, טורקיה
לקריאה נוספת עריכה
- אֶגאֶר (ערלוי), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 6–7. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- רנדולף ל. ברהם, אגר, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 337–338), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים עריכה
- על אגר ותולדות היהודים בעיר באתר JewishGen KehilaLinks (באנגלית)
- אגר (Eger), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ספר יזכור לקהילת ערלאו (אגר) בספריית העיר ניו יורק
- מצלמת אינטרנט חיה מככר דובו
- "אגר (עיר)", באתר JewishGen (באנגלית) (נדרש רישום)
- אגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg אגר (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ הטקסט המקורי של "Egri Csillagok" (בהונגרית)
- ^ מתוך JewishGen KehilaLinks
- ^ המפקד אפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%
- ^ 1 2 3 Detailed Gazetteer of Hungary
- ^ אוכלוסייה היסטורית, 1870 - 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH
| יישובים בנפת אגר | ||
|---|---|---|
| יישובים | אגר • אנדורנקטאליה • באטור • דמיין • אגרבקטה • אגרבוץ' • אגרצ'הי • אגרסלוק • אגרסולאט • פלדברה • פלשטארקאן • הוושרניוש • קרצ'נד • מקלאר • נג'טאליה • נוסוואי • נובאי • אושטורוש • סרוושקה • סוץ' • טרנסנטמאריה • ורפלט | |
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בודפשט בודפשט דברצן דברצן | |||||||||
| 1 | בודפשט | בודפשט | 1,752,286 | 11 | סולנוק | יאס-נאג'קון-סולנוק | 71,285 | סגד סגד מישקולץ מישקולץ | |
| 2 | דברצן | היידו-ביהר | 201,432 | 12 | ארד | פשט | 68,211 | ||
| 3 | סגד | צ'ונגראד-צ'נאד | 160,766 | 13 | טטבאניה | קומארום-אסטרגום | 65,845 | ||
| 4 | מישקולץ | בורשוד-אבאוי-זמפלן | 154,521 | 14 | שופרון | גיור-מושון-שופרון | 62,671 | ||
| 5 | פץ' | באראניה | 142,873 | 15 | קאפושוואר | שומוג' | 61,441 | ||
| 6 | גיור | גיור-מושון-שופרון | 132,038 | 16 | וספרם | וספרם | 59,738 | ||
| 7 | נירג'האזה | סבולץ'-סטמאר-ברג | 116,799 | 17 | בקשצ'בה | בקש | 58,996 | ||
| 8 | קצ'קמט | באץ'-קישקון | 110,687 | 18 | זאלאגרסג | זאלה | 57,403 | ||
| 9 | סקשפהרוואר | פייר | 96,940 | 19 | אגר | הווש | 52,898 | ||
| 10 | סומבטהיי | ואש | 78,407 | 20 | נג'קניז'ה | זאלה | 46,649 | ||
