Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

וסטה (אסטרואיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף 4 וסטה)
וסטה
‎4 Vesta
תמונה של וסטה שצולמה על ידי הגשושית "שחר" של נאס"א ב-17 ביולי 2011
תמונה של וסטה שצולמה על ידי הגשושית "שחר" של נאס"א ב-17 ביולי 2011
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג אסטרואיד
סיווג ספקטרלי אסטרואיד מסוג V
קטגוריה חגורת האסטרואידים
מיקום חגורת האסטרואידים
תאריך גילוי 29 במרץ 1807
מגלה היינריך וילהלם אולברס
מאפיינים מסלוליים
אפואפסיד 384,720,000 ק"מ
(2.572 AU)
פריאפסיד 321,820,000 ק"מ
(2.151 AU)
ציר חצי-ראשי {{#property:P2233}}
אקסצנטריות 0.08917
זמן הקפה 1,325.46 ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת 19.34 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול 7.135°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה {{#property:P2120}}
ממדים 578×560×458 ק"מ
נפח {{#property:P2234}}
מסה ‎2.67×1020ק"ג
צפיפות ממוצעת 3.42 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.22 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 0.2226 ימים
מהירות סיבוב עצמי {{#property:P4296}} (בקו המשווה)
אלבדו 0.423
בהירות מוחלטת 3.2+
מהירות מילוט 0.35 ק"מ/שנייה
טמפרטורה ממוצעת 255 - 85 K
מסדי נתונים
Extrasolar Planets Encyclopaedia דף נתונים
SIMBAD דף נתונים
Exoplanets Data Explorer דף נתונים

וסטה (שם מלא: 4 וסטה; באנגלית: ‎4 Vesta) הוא האסטרואיד הרביעי שהתגלה, מיד אחרי קרס, פאלאס ויונו. וסטה התגלה על ידי האסטרונום הגרמני היינריך וילהלם אולברס ב-29 במרץ 1807, והוא נחשב לגוף השני בגודלו בחגורת האסטרואידים עם קוטר ממוצע של 530 ק"מ ומסה מוערכת של 9% מהמסה הכוללת של חגורת האסטרואידים בכלל. מסתו והבהירות שלו הופכים אותו לאסטרואיד הבהיר ביותר באזור זה ולגוף היחיד, מלבד קרס, אותו ניתן לראות מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת.

מקור השם עריכה

האסטרואיד קרוי על שמה של אלת הבית, המשפחה ואש האח במיתולוגיה הרומית - וסטה. וסטה הייתה אלת המשפחה ומקבילתה של הסטיה במיתולוגיה היוונית אשר הייתה בהתחלה אחת משנים עשר האלים האולימפיים, אך בהמשך הוחלפה על ידי אל היין דיוניסוס. הסטיה נחשבה לעדינה, לרכה ולרחמנית מבין האלים היוונים.

סיווג עריכה

לאחר גילוי האסטרואיד בשנת 1807, לא התגלו אסטרואידים נוספים במשך 38 שנה ולכן וסטה וכן קרס, פאלאס ויונו נחשבו ככוכבי לכת וכל אחר מהם קיבל סמל פלנטרי משלו. וסטה קיבלה את הסמל קובץ:Vesta symbol (fixed width).svg שמסמל את הלב.

מאוחר יותר באותה המאה, חוקרים שחקרו את האזור הבינו כי האזור בין מאדים לצדק מכיל אלפי גופים המרכיבים את החגורה המרכזית. בעקבות הגילויים, גופים אלה סווגו מחדש כאסטרואידים ולא ככוכבי לכת.

בשנת 2006, בעקבות סיווגו מחדש של קרס ככוכב לכת ננסי, הפך וסטה לאסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים. ייתכן שבעתיד גם וסטה יסווג מחדש ככוכב לכת ננסי במידה ויוכח כי צורתו כדורית כך שהוא יענה לתנאים הבסיסיים להגדרת כוכב לכת ננסי.

קובץ:4 Vesta 1 Ceres Moon at 20 km per px.png
יחס גדלים: הירח, 1 קרס, 4 וסטה

מאפיינים עריכה

וסטה האסטרואיד השני במסתו בחגורת האסטרואידים, צורתו היא ספרואיד אובלי. מדידות של הגשושית שחר מראות כי כרגע וסטה לא נמצא בשיווי משקל הידרוסטטי.[1]

הערכות שבוצעו כאשר וסטה היה בפריהיליון במאי 1996 קבעו כי הטמפרטורה על פני השטח היא בין 20°C- כשהשמש בדיוק מעל ועד 190°C- בחורף. טמפרטורות ממוצעות של יום ולילה הם בין 60°C- ו-130°C- בהתאמה.[2]

מחקר רובוטי עריכה

ב-27 בספטמבר 2007 שוגרה הגשושית "שחר" אשר נכנסה למסלול סביב וסטה ב-17 ביולי 2011. הגשושית עזבה את וסטה ב-9 ביולי 2012. משם היא המשיכה לחקור את כוכב הלכת הננסי קרס, ונכנסה למסלול סביבו במרץ 2015.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|וסטה]] בוויקישיתוף
  • וסטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

קובץ:PIA18788-VestaAsteroid-GeologicMap-DawnMission-20141117.jpg
מפה גאולוגית של וסטה. האזורים העתיקים ביותר בעלי המכתשים הרבים הם באדום. אזורי המכתשים Veneneia ו-Rheasilvia הם בסגול וסגול בהיר, בהתאמה. אזורי מכתשים יותר חדשים הם בצהוב, כתום או ירוק