נוגדי דלקת שאינם סטרואידים
פעולות נוספות
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (באנגלית: Nonsteroidal anti-inflammatory drugs ובראשי תיבות - NSAIDs) הן משפחה של תרופות המשמשות לשיכוך כאבים, הורדת חום ובמינונים גבוהים יותר משמשות להפחתת דלקות, בדומה למשפחת הסטרואידים, המשמשות גם הן להפחתת דלקת.[1] התרופות הידועות ביותר במשפחה זו הן אספירין, איבופרופן, המשווקת בשמות המסחריים אדוויל, נורופן, ונפרוקסן. חלקן ניתנות לרכישה ללא צורך במרשם רופא, וחלקן מחייבות מרשם רופא כאשר הן ניתנות במינונים גבוהים, במיוחד משפחת התרופות החדישות יותר (מעכבות COX2(אנ') בגלל תופעות לוואי כגון: אולקוסים במערכת העיכול, יתר לחץ דם, ודימום.
שימוש רפואי עריכה
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים ניתנות לרוב לטיפול במצבים כרוניים או חריפים המקושרים בכאב ובדלקת. לחלק מהתרופות במשפחה זו השפעה חיובית גם על מחלות לב וכלי דם. מחקרים בוחנים את השפעתן גם על סרטן המעי הגס.[2]
התוויות לטיפול בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים עריכה
תרופות לטיפול בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים משמשים לטיפול בתווך רחב של מחלות:
- דלקת מפרקים שגרונתית
- דלקת מפרקים ניוונית
- מחלות מפרקים דלקתיות כגון, דלקת חוליות מקשחת, דלקת מפרקים עקב פסוריאזיס ועוד.
- התקף של מחלת השיגדון (גאוט GOUT) על ידי מניעת פגוציטוזה של גבישי חומצת השתן.
- כאבי מחזור (דיסמנוריאה)
- כאבים בעצמות כתוצאה מגרורות[3]
- כאב ראש ומיגרנה
- כאב שלאחר ניתוח, דלקת ופגיעה ברקמות
- חום
- חסימת מעיים
- כאב בגין אבנים בדרכי השתן.
- אי סגירה של הצינור העורקי ב-24 השעות הראשונות שלאחר הלידה אצל ילודים
אספירין היא התרופה היחידה ממשפחה זו הגורמת לעיכוב בלתי הפיך של האנזים COX-1(אנ') ומניעת אגרגציה של טסיות הדם, בעיקר אצל חולים עם מחלות לב וכלי דם. אספירין מגבילה את יכולתן של הטסיות להיצמד זו לזו על ידי עיכוב מנגנון פעולתו של הפקטור תרומבוקסן A2,(אנ') שאחראי להפעלה של טסיות חדשות ולהיצמדות הטסיות.[4]
תופעות לוואי עריכה
קיימות שתי תופעות לוואי עיקריות הקשורות לשימוש בתרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים. שתי התופעות קשורות למערכת העיכול וכליה. הן מחמירות בנטילת מינונים גבוהים, עד כדי סיכון להיווצרות כיב במערכת העיכול, דימום במערכת העיכול ומוות. כ-10%-20% מהמטופלים שנוטלים NSAIDS מדווחים על חוסר נוחות ביטנית או דיספפסיה, ומספר האשפוזים כתוצאה מתופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול בגין שימוש ב-NSAIDS הוא גבוה יחסית. תרופות אלו יכולות לעבור גם אינטראקציה עם תרופות אחרות. שימוש ב-NSAIDS יחד עם תרופות ממשפחת הקינולונים (אנ'), (אחת מקבוצות אנטיביוטיקה) עלול להוביל לעליה בתופעות לוואי הקשורות למערכת העצבים המרכזית לרבות פרכוסים. נטילה בו שמנית של שתי תרופות ממשפחה זו גם היא עלולה להוות סיכון.
מערכת קרדיווסקולרית עריכה
כל התרופות ממשפחת ה-NSAIDS, למעט אספירין במינון נמוך, ובפרט התרופות החדשות יותר שמעכבות את האנזים COX-2(אנ') בלבד, וגם התרופות המסורתיות יותר, מעלות ככל הנראה את הסיכון לאוטם לבבי ולשבץ. הן אינן מומלצות אצל אנשים שעברו אוטם לבבי, מאחר שהן שיכות תרופות בעלות פוטנציאל לעליה בסיכון לאירוע חוזר של אוטם לבבי ואף עליה בסיכון למוות. קיימות אמנם תרופות ממשפחה זו שמקושרות בסיכון נמוך יחסית, למשל, נפרוקסן. כמו כן, תרופות אלו נחשבות כבעלות פוטנציאל בהכפלת הסיכון לאי ספיקת לב תסמינית אצל חולים ללא סיפור של מחלת לב, ובמידה ויש סיפור של מחלת לב, הסיכון עולה פי 10. נמצא שאנשים אשר סובלים מאי ספיקת לב והנוטלים NSAIDS, נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה (פי 2.1 בשימוש בדיקלופנק).
יתר לחץ דם עריכה
כל בני המשפחה הפרמקולוגית שנמצאים בקטגוריה של NSAID הן הספציפיים ל-COX2 והן האחרים, עלולים להעלות לחץ דם, במידה זו או אחרת, למטופלים שנוטלים אותם.[5]
מערכת העיכול עריכה
תופעות הלוואי העיקריות הקשורות לשימוש ב-NSAIDS מתבטאות בהפרעות במערכת העיכול.[6] NSAIDS מביא הן לגירוי רירית המעי הדק והן להפעלת עיכוב על האנזימים COX-1 ו-COX-2. אנזימים אלה גורמים להפחתת רמות הפרוסטגלנדינים אשר מובילה לעליה בהפרשת חומצות בקיבה ולירידה בהפרשה של ביקרבונט, המובילה להפרשה פחותה של ריר שתפקידו לשמש מגן על רירית הקיבה כנגד החומציות. תופעות לוואי נפוצות בשימוש ב-NSAIDS הן הבאות:
הסיכון לכיב במערכת העיכול עולה ככל שעולה משך הטיפול ב-NSAIDS, וככל שהמינון גבוה יותר. על כן מומלץ לנסות ככל האפשר לטפל במינון נמוך ולמשך תקופת הזמן הקצרה ביותר המומלצת. קיים גם שוני בין התרופות השונות מבחינת היכולת לגרום לתופעות לוואי של מערכת העיכול. נמצא כי תרופות כגון אינדומתצין,(אנ') קטופרופן(אנ') ופירוקסיקאם גורמות לתלונות במעי, בעוד שדיקלופנק קשור פחות לתופעות לוואי אלו. תרופות כגון אספירין, משווקות לעיתים עם מעטפת מסוג-Enteric coating, שמטרתה להגן על מערכת העיכול בעת נטילת הכדור. אי נוחות הקשורה לקיבה ופחות למעיים, עשויה להיות פחותה יותר במידה ובנוסף לטיפול ב-NSAIDS ניתן טיפול בנוגדי חומצה מסוג מעכבי משאבות פרוטונים כגון אומפרדקס, אומפרזול וכדומה.
מחלות מעי דלקתיות עריכה
NSAIDS עלולות להביא כאמור לדימום במערכת העיכול בפרט בקיבה. לכן יש לתת תרופות אלו בזהירות אצל חולים עם מחלות מעי דלקתיות, כגון מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית ובמקרים שיש להשתמש במשככי כאבים קיימת עדיפות לשימוש במשככי כאבים אחרים כגון אקמול או תרופות המכילות קודאין.
כליות עריכה
NSAIDS מקושרים בעליה בשכיחות לתופעות לוואי כלייתיות.[7] המנגנון המביא לכך הוא מנגנון הקשור לזרימת הדם לכליה. פרוסטגלנדינים באופן רגיל מביאים להרחבה של הארטריולות ה-afferent(אנ') בכליה. מנגנון זה עוזר לשמור על שיעור סינון כלייתי (GFR) תקין, ומצב זה חשוב במיוחד אצל חולים הסובלים מאי ספיקת כליות, ואשר מנסים לשמור על זרימת דם תקינה לכליה על ידי הפעלת מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון והעלאה של רמות אנגיוטנסין 2 אשר מכווץ את הארטריולה הזו. שימוש ב-NSAIDS מביא לירידה ברמות פרוסטגלנדינים ומכאן להיצרות של הארטריולה ה-afferent בכליה ולירידה ביכולת הסינון הכלייתית. תופעות לוואי נפוצות בשימוש ב-NSAIDS מבחינה כלייתית הן:
- אגירת נוזלים ומלחים בגוף.
- יתר לחץ דם.
תרופות אלו עלולות להביא לירידה בתפקוד הכלייתי, בעיקר כאשר הן משולבות עם תרופות נפרוטוקסיות אחרות. בעיקר הדבר אמור כאשר המטופל נוטל תרופות שהן מעכבי ACE ומשתן. NSAIDS עלולות להביא למצבים נדירים נוספים ובהם:
- נפריטיס אינטרסטיציאלי (אנ')
- תסמונת נפרוטית
- אי ספיקת כליות חריפה
- נמק טובולרי חריף (Fournier Gangrene)
רגישות לאור עריכה
רגישות לאור(אנ') היא תופעת לוואי המתרחשת כתוצאה מנטילת חלק מהתרופות השייכות למשפחה זו.
במהלך ההריון עריכה
נטילת NSAIDS אינה מומלצת במהלך הריון, ובעיקר לא במהלך השליש השלישי. אף על פי שתרופות אלו אינן נחשבות טרטוגניות, הן עלולות להביא לסגירה מוקדמת מדי של הצינור העורקי אצל העובר ולתופעות לוואי כלייתיות. הן מקושרות ללידה מוקדמת ובעליה בסיכון להפלה. עם זאת, נשים אשר סובלות מתסמונת אנטי-פוספוליפידית או APLA, נוטלות במהלך ההריון אספירין המשולב בהפרין. אינדומתצין משמש בהריון לטיפול במקרים של ריבוי מי שפיר על ידי הפחתת כמות השתן של העובר, בדרך של עיכוב זרימת הדם לכליה.
תופעות לוואי נוספות עריכה
תופעות לוואי נוספות כוללות עליה באנזימים של הכבד, כאב ראש, סחרחורת. תופעות לוואי פחות נפוצות כוללות היפרקלמיה, בלבול, ברונכוספאזם,(אנ') פריחה, ולעיתים מצבים כגון תסמונת סטיבנס ג'ונסון [8] ואלרגיה. מרבית התרופות ממשפחת ה-NSAIDS חודרות בקושי למערכת העצבים המרכזית, אולם גם חדירה מועטה זו עלולה להביא לתופעות לוואי הקשורות למערכת זו, כגון סחרחורת ונמנום. במקרים מאוד נדירים, איבופרופן עלול להביא לתסמונת של דלקת קרום המוח שאיננה זיהומית נ(אנ'), או לתופעות המזכירות את תסמונת המעי הרגיז.
שילוב עם תרופות אחרות עריכה
NSAIDS מפחיתות את זרימת הדם לכליה ועל כן מפחיתות את היעילות של תרופות ממשפחת המשתנים, ומונעות סילוק של תרופות כגון ליתיום או מתוטרקסט המפונות על ידי הכליה. NSAIDS גורמות לירידה בקרישת הדם, ויש לנהוג בזהירות בעת נטילתן במידה והמטופל נוטל תרופות "מדללות הדם", כגון קומדין היות שהשילוב עלול להיות מסוכן. NSAIDS עלולות להחמיר יתר לחץ דם וסותרות את הפעילות של תרופות להורדת יתר לחץ דם, כגון מעכבי ACE NSAIDS מורידות את היעילות של תרופות ממשפחת ה-SSRI (תרופות נוגדות דיכאון).
מנגנון הפעולה עריכה
מרבית התרופות ממשפחת ה-NSAIDS פועלות כמעכבות לא ספציפיות של האנזים ציקלואוקסיגנאז (COX) המזרז ייצור של פרוסטגלנדינים ותרומבוקסאן מחומצה ארכידונית. פרוסטגלנדינים פועלים כמולקולות מתווכות בתהליך של דלקת. האנזים COX-1 פעיל בשליטה על תהליכים פיזיולוגיים רבים. אחד מאלו הוא שמירת מעטה הקיבה. האנזים COX-2 התגלה בשנת 1991 על ידי דניאל סימונס. (אנ') זהו אנזים פקולטטיבי, המגיע לידי ביטוי במצבי דלקת, וחסימתו מפעילה את האפקט הרצוי של התרופה. הגילוי של האנזים COX-2 הביא למחקר ולפיתוח של תרופות החוסמות באופן בררני את האנזים הזה בלבד, וכך נמנעות הפרעות בדרכי העיכול ובפרט בקיבה המאפיינות את ה-NSAIDS מן הטיפוס הישן יותר. בשנים האחרונות קיימים חילוקי דעות באשר להשפעתן של תרופות מקבוצה זו בכל הקשור לעליה בסיכון למחלות קרדיווסקולריות, וחלק מהתרופות ממשפחת ה-COX-2 בהן נמצאה עליה בסיכון, למשל ויוקס הופסקו לשיווק.
הורדת חום: תרופות ממשפחת ה-NSAIDS הן בעלות תכונות להורדת חום ועל כן ניתן להשתמש בהן כאמצעי להורדתו. חום נגרם בשל עליות רמות של פרוסטגלנדין E2, שגורם לעליה בקצב התגובה של נוירונים בהיפותלמוס שתפקידם לפקח על תהליך הפיקוח על חום הגוף.
אצטמינופן איננה נחשבת תרופה השייכת למשפחת ה-NSAIDS, אף על פי שהיא פועלת להורדת חום וכאב על ידי חסימת האנזים COX-2, בעיקר במערכת העצבים המרכזית, כיון שלאקמול יש השפעה יחסית קטנה מאוד מבחינת תכונות אנטי-דלקתיות. מלבד פעילות זו של NSAIDS על האנזים COX, התרופות משמשות גם למניעת כאב חריף הנגרם בשל מחלת הגאוט, מאחר שהן
סוגי תרופות ממשפחת ה-NSAIDS עריכה
Salicylates עריכה
- Aspirin (acetylsalicylic acid)
- Diflunisal
- Salsalate
Propionic acid derivatives
- Ibuprofen איבופרופן (nurofen, advil, adex)
- Dexibuprofen
- Naproxen
- Fenoprofen
- Ketoprofen
- Dexketoprofen
- Flurbiprofen
- Oxaprozin
- Loxoprofen
Acetic acid derivatives עריכה
- Indomethacin
- Sulindac
- Etodolac
- Ketorolac
- Diclofenac (Safety alert by FDA) - (voltaren)
- Nabumetone (drug itself is non-acidic but the active, principal metabolite has a carboxylic acid group)
Enolic acid (Oxicam) derivatives עריכה
- Piroxicam
- Meloxicam
- Tenoxicam
- Droxicam
- Lornoxicam
- Isoxicam
Fenamic acid derivatives (Fenamates) עריכה
- Mefenamic acid
- Meclofenamic acid
- Flufenamic acid
- Tolfenamic acid
Selective COX-2 inhibitors (Coxibs) עריכה
- סלקוקסיב
- Rofecoxib (withdrawn from market) - (vioxx)
- Valdecoxib (withdrawn from market)
- Parecoxib FDA withdrawn, licenced in the EU
- Lumiracoxib TGA cancelled registration
- Etoricoxib FDA withdrawn, licenced in the EU - (arcoxia)
- Firocoxib used in dogs and horses
Sulphonanilides עריכה
- Nimesulide (systemic preparations are banned by several countries for the potential risk of hepatotoxicity)
Others עריכה
- Licofelone acts by inhibiting LOX (lipooxygenase) & COX and hence known as 5-LOX/COX inhibitor
- Lysine clonixinate
פרמקוקינטיקה עריכה
למרבית התרופות השייכות למשפחת ה-NSAIDS תכונות דומות. מרביתן נספגות היטב בקיבה ובמעי הדק ונקשרות ברובן לאלבומין. מרבית התרופות עוברות מטבוליזם בכבד על ידי תהליך חימצון ומופרשות בשתן.
קישורים חיצוניים עריכה
- נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs), באתר כמוני
- נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Buer, JK: «Origins and impact of the term 'NSAID'», Inflammopharmacology, vol. 22, no 5, 2014, p. 263–267. PMID 25064056
- ^ Luis A. García Rodríguez, Low‐dose aspirin and risk of gastric and oesophageal cancer: A population‐based study in the United Kingdom using The Health Improvement Network, Int J Cancer, 2020
- ^ Doudou Jing, Qian Zhao, Yibo Zhao, Xiangdong Lu, Yi Feng, Bin Zhao, Xiaofeng Zhao, Management of pain in patients with bone metastases, Frontiers in Oncology 13, 2023-03-16 doi: 10.3389/fonc.2023.1156618
- ^ Stefan Offermanns, Activation of Platelet Function Through G Protein–Coupled Receptors, Circulation Research 99, 2006-12-08, עמ' 1293–1304 doi: 10.1161/01.RES.0000251742.71301.16
- ^ NSAIDs: Adverse cardiovascular effects, UPTODATE
- ^ Foong Way David Tai, Mark E. McAlindon, Non-steroidal anti-inflammatory drugs and the gastrointestinal tract, Clinical Medicine 21, 2021-03-01, עמ' 131–134 doi: 10.7861/clinmed.2021-0039
- ^ D. Alan Nelson, MPAS, PhD, Association of Nonsteroidal Anti-inflammatory Drug Prescriptions With Kidney Disease Among Active Young and Middle-aged Adults, JAMA Network open, 2019
- ^ Robert Frantz, Simo Huang, Abhirup Are, Kiran Motaparthi, Stevens-Johnson Syndrome and Toxic Epidermal Necrolysis: A Review of Diagnosis and Management, Medicina (Kaunas, Lithuania) 57, 2021-08-28, עמ' 895 doi: 10.3390/medicina57090895
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.