Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

תפילת ועננו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תפלת ועננו)
תְּפִילַּתּ 'וַעֲנֵנוּ'

וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ (נוסח דייקני; בְּמִדַּת הַרַחֲמִים), בָּחַר (נוסח דייקני; בּוֹחֵר) בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים (נוסח דייקני; בְּמִדַּת הַרַחֲמִים), וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה יְהוַה, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

טור אורח חיים סימן תקעט

תְּפִילַּתּ וַעֲנֵנוּ ("וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם") היא תפילה מיוחדת הנאמרת בתפילת העמידה, על ידי עדות אשכנז בעת עצירת גשמים בארץ ישראל.

מקום אמירתה עריכה

התפילה נאמרת בברכת שומע תפילה לפני חתימתה. למנהג ירושלים רק שליח הציבור אומר תפילה זו ולשאר המנהגים גם הציבור בתפילת הלחש אומרה.

זמן אמירת התפילה הוא כאשר מוכרז על עצירת גשמים. המנהג המקובל כיום הוא שהרבנים בראותם שלא ירדה כמות גשמים מספקת מכריזים על אמירת התפילה בציבור, אם כי אין כל מניעה ליחיד לאומרה בתפילת הלחש אף קודם לכן.

נוסח התפילה עריכה

נוסח תפילה זו מופיע בטור ויש שכתבו שהוא לקוח מתפילת 'ברך עלינו' בנוסח עדות המזרח[1].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הרב מאיר מאזוז, עלון בית נאמן 94