Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שלמה רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף תפארת שלמה)
פירוש נוסף ערך זה עוסק באדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שלמה רבינוביץ' (פירושונים).
האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק
שלמה רבינוביץ
חותמו של שלמה הכהן רבינוביץ
חותמו של שלמה הכהן רבינוביץ
לידה 1801
ה'תקס"א
ולושצ'ובה
פטירה 16 מרץ 1866 (בגיל 65 בערך)
כ"ט באדר ה'תרכ"ו
ראדומסק
מקום פעילות ראדומסק
מקום מגורים ראדומסק
חיבוריו ראו כאן
בת זוג גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב
אב דב צבי הכהן רבינוביץ'
אם פרומט רבינוביץ'
ילדים צבי מאיר
אברהם יששכר בער
אריה לייביש
האדמו"ר מראדומסק ה־1
י"ט באדר ב' ה'תקצ"ד – כ"ט באדר ה'תרכ"ו

רבי שלמה הכהן רבינוביץ (ה'תקס"א - כ"ט באדר ה'תרכ"ו, 1866), בעל "תפארת שלמה", היה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק.

קורות חייו עריכה

נולד בעיירה ולושצ'ובה (Włoszczowa), לדב צבי הכהן ופרומט, שהיו ממשפחת מתנגדים. משפחתו מיוחסת לב"ח, למהרש"ל ועד לרש"י. בידי סבו היה ספר יוחסין ובו ייחוס עד לאהרון הכהן.

בילדותו התחנך בפיטרקוב אצל רבי אברהם צבי הירש פצנובסקי מחבר הספר "שו"ת ברית אברהם" ואצל רבי דוד חריף מחבר הספר "בית דוד", מתלמידיו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא. גם למד אצל רבי ישעיה מפשעדבורז. בפיטרקוב התקרב רבי שלמה לחסידות, למורת רוחו של אביו שאמר עליו: "הפסד גדול הוא למוח כזה שמרבה לעסוק בחסידות ולא בפלפול".

באותם ימים כונה "העילוי מוולושצ'ובה", וסופר עליו שלילה אחד בעודו לומד בבית המדרש, נכנס בו פחד, הוא נטל את השופר שהיה בבית הכנסת ותקע בו תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. לפתע נתחלחל כאשר ראה נפטרים בתכריכים עומדים על יד החלונות ושואלים: "האומנם שופרו של משיח הוא זה?!". והוא נמלט מבית המדרש בבעתה. סיפור זה נתפרסם בכל הסביבה והכל דיברו על קדושתו הנוראה של העילוי אשר בתקיעתו הטהורה הוציא נפטרים מקבריהם.

רבי שלמה רבינוביץ' עסק גם בכתיבת חיבורים תורניים בפלפול ובסברא על התלמוד. הוא היה בקי בספר "אורים ותומים" לרבי יהונתן אייבשיץ בעל פה, וממנו למד דרכי החיבור והפלפול. חיבורו הראשון היה חידושיו על מסכת כתובות. לאחר מכן כתב חיבור מעמיק בענייני חזקות, כדרך הספר שב שמעתתא, וחיבר ספר על 13 קושיות במסכת עבודה זרה שאת כולן תירץ בתירוץ אחד, תוך שהוא כותב במליצה שלושה עשר אני יודע. את חיבורו למסכת כתובות כתב בגיל עשרים ושלוש. מכל חיבוריו נותר בידינו רק חידושיו על מסכת כתובות, ושאר כתביו לא נמצאו.

היה תלמידם של רבי מאיר מאפטא, רבי פישל מסטריקוב, רבי ישעיהו מפשדבורז', רבי ישכר בער מראדושיץ, ואף נסע לרבי יחזקאל מקוזמיר.

נשא לאשה את הרבנית גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב, אך היות שהחמות לא רצתה בשידוך, התעכבה החתונה זמן רב עד לפטירת החמות. בעקבות זה לא שהה בבית חמיו כמקובל באותם ימים אלא הלך להתגורר אצל אביו בפשדבורז, ושימש כמלמד תינוקות עד שנת תקצ"ד. בתקופה זו התקרב מאוד לסבא קדישא רבי ישכר בר מרדושיץ ששימש כרב בעיירה.

בשנת ה'תקצ"ב (1831), כשהוצע לרבי שלמה לכהן כרב העיר ראדומסק, מנתה הקהילה היהודית בעיר כארבע מאות תושבים. היהודים גרו בתחום הפרבר בּוּגָאי, שהיה נפרד מן העיר בשער ובכניסה מיוחדים. ביום ראשון י"ט באדר ב' ה'תקצ"ד מונה רבי שלמה רבינוביץ' לרב העיר ראדומסק. מבואות ראדומסק החלו לקלוט את מאות החסידים, שבאו לשמוע את דברי תורתו ולהכתירו לרבם. אך למרות אי רצונו לשמש כאדמו"ר לחסידים, נכפה עליו הדבר על ידי רבו הסבא קדישא מרדושיץ, ומחותנו רבה של בנדין רבי דוב בעריש הרציגר.

בשנת ה'תר"ג (1843) נפטר רבי ישכר בר מרדושיץ, ורבים מחסידיו של רבי דב בר מרדושיץ' נסעו לראדומסק וקבלו עליהם את מרותו של רבי שלמה.

בתקופה זו התחיל לנסוע רבי שלמה לרבי משה מלעלוב וקיבל עליו את מרותו, הוא המשיך בכך עד עלייתו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א.

באסרו חג של פסח ה'תר"ח (1848) נפטר רבי יצחק מוורקה, לאחר פטירתו הצטרפו רבים מחסידיו, אל הנוסעים לרבי שלמה לראדומסק, והוא התחיל להתפרסם בחכמתו ובמופתיו, אותם לפעמים היה עושה על ידי אמרות שנונות. גם בתקופת הנהגתו, נסע לפעמים לרבי חיים מצאנז ולרבי משה מלעלוב.

האדמו"ר מראדומסק נודע כ"בעל תפילה" ומלחין. רבים נהרו לשמוע את נעימותיו, כשהיה עובר לפני התיבה בקבלת שבת. חלק מלחניו ידועים ומושרים עד היום בעולם החסידות.

מסופר שאחרי פטירת החידושי הרי"מ בכ"ג באדר ה'תרכ"ו אמר שמקובל אצלו שכשיסתלק צדיק הדור יקראו לו להיות בעל תפילה בקבלת שבת בשמים, ואכן באותו שבוע, עוד לפני שבת, נפטר.

קובץ:אוהל האדמו"רים מראדומסק ובני משפחותיהם (6).jpg
קברו באוהל אדמו"רי ראדומסק שבבית הקברות היהודי בראדומסק

על פטירתו, בכ"ט באדר ה'תרכ"ו, מסופר כי קודם לחצות הלילה נטל לידיו את ספר הזוהר ולמד בו. מעט אחרי חצות הניח ידיו וראשו על הספר וכך נפטר. תלמידיו שבאו בבוקר מצאוהו "ישן" על ספר הזוהר ולא רצו להעירו. רק כעבור כמה שעות כשראו שהרבי לא מתעורר. נדהמו לראות כי הרבי נפטר. למחרת בערב שבת כ"ט באדר ה' תרכ"ו נערכה הלווייתו במעמד רבבות מחסידיו.

אחרי פטירתו, מונה בנו, רבי צבי מאיר (ד' באב תרס"ב) לשמש כממלא מקום אביו ברבנות העיר ראדומסק. ואילו בנו השני רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, מונה כממלא מקום אביו וכממשיך שושלת אדמו"רות ראדומסק. בן נוסף היה הרב אריה לייביש (כ"א באב ה'תר"ן), חתניו: רבי ליפמאן ליטמנוביץ (ג' באלול תרנ"ה) מחסידי קוצק, רבי ישראל קרון, ורבי יחיאל לאנדא (ו' טבת תרע"ו) עלה בסוף ימיו לארץ התגורר בעיר צפת ושם נטמן.

הגותו עריכה

את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר סביב מידת היסוד מתוך יסודות הקבלה. בספרו מרבה האדמו"ר לעסוק ביוסף הצדיק ולחזור על כך שהגימטריה של שמו עולה כמספר ציון. המעלה הבסיסית היא ההתגברות על התאווה שהיא המפתח להתגדלות בתורה ובשאר המידות. על ידיעותיו בנסתר התבטא פעם באומרו "ברוך ה', בקי אני בכתבי האר"י הקדוש ז"ל כבאשרי יושבי ביתך".

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

תורתו
מאמרים
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=שלמה_רבינוביץ&oldid=249013"