Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

תיאטרון הגלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תיאטרון גלוב)
תיאטרון הגלוב
תיאטרון הגלוב המשוחזר
תיאטרון הגלוב המשוחזר
קובץ:Shakespeare's Globe-London-2.jpg
מודל תיאטרון הגלוב המשוחזר

תיאטרון הגלובאנגלית: The Globe Theatre) היה תיאטרון שנבנה ב-1598 עבור להקת התיאטרון שאליה השתייך ויליאם שייקספיר. התיאטרון עלה באש ב-1613, ונבנה מחדש בשנת 1614. לאחר שנסגר התיאטרון בשנת 1642 נהרס המבנה ב-1644.

בשנת 1997 הוקם שחזור של תיאטרון גלוב בקרבת המקום שבו עמד המבנה המקורי.

תיאטרון הגלוב האליזבתני עריכה

התיאטרון המקורי נבנה בתקופה האליזבתנית בשנת 1599 באזור סאת'ק על הגדה הדרומית של נהר התמזה, באזור המכונה כיום בנקסייד. התיאטרון היה אחד מכמה תיאטראות שנבנו באזור בשל היותו מחוץ לתחום השיפוט של העיר לונדון, שבו נאסר להקים תיאטראות. התיאטראות האחרים היו תיאטרון הוורד, תיאטרון הברבור, תיאטרון התקווה ותיאטרון המזל. התיאטרון הוקם בבעלות השחקן ריצ'רד ברבייג' ואחיו קת'ברט, ונבנה תוך שימוש בעצי בנייה מתיאטרון קודם שנבנה במקום על ידי אביו של ברבייג' ב-1576. הוא היה תיאטרון הבית של להקת אנשי הלורד צ'מברלין שנקראו מאוחר יותר "אנשי המלך" - להקת תיאטרון שאליה השתייך ויליאם שייקספיר. רוב מחזותיו של שייקספיר הוצגו על במת תיאטרון הגלוב.

ב-1613 עלה התיאטרון באש, ככל הנראה כתוצאה מירי של תותח במחזה הנרי השמיני של שייקספיר [1] The OLD GLOBE THEATER History, www.william-shakespeare.info, שהצית את גג הקש.

התיאטרון נבנה מחדש ונפתח שנה מאוחר יותר, אולם הפעם עם גג רעפים. הוא נסגר בהשפעת הפוריטנים בשנת 1642 - יחד עם יתר התיאטראות של לונדון - והמבנה נהרס ב-1644 כדי לאפשר הקמת בתי מגורים.

מיקומו המדויק של המבנה לא נודע עד שהתגלו יסודותיו ב-1989. הואיל והמבנה שתחתיו התגלו היסודות אף הוא בניין היסטורי לשימור מהמאה ה-18, הוחלט לא לבצע חפירה ארכאולוגית יסודית, וכן לא לבנות את שחזור התיאטרון באותו מיקום.

מבנה התיאטרון עריכה

התיאטרון היה בן 3 קומות, ברוחב 91 מטרים, ובנוי בצורת אמפיתיאטרון המסוגל להכיל כ-3,000 צופים. הוא לא היה מקורה, למעט מעל אזור המושבים. המבנה עצמו היה מתומן.

בקדמת הבמה היה אזור המכונה "חצר" (yard) - אזור לא מקורה שבו עמדו הצופים שהסכימו לצפות במחזה בעמידה (ולשלם פחות) - אלו נקראו "ארציים" - groundlings. סביב החצר היו שלוש קומות של אזורי מושבים, שהתשלום עבור צפייה מהם היה גבוה יותר. שתי הגלריות הנמוכות נקראו "גלריות שני הפנס" בעוד הגלריה העליונה נקראה "גלריית הפני" - בהתאם למחיר הכניסה.

הבמה, המלבנית בצורתה, בלטה לתוך החצר, והייתה בה דלת נסתרת שאפשרה כניסה מתחתית הבמה. משני צדי הבמה היו שני עמודים שתמכו את הגג מעל הבמה שנקרא בשם "גן עדן" (heavens) והיה צבוע בצבע השמים. בתקרת הבמה הייתה דלת נסתרת שאפשרה כניסה לבמה באמצעות חבל או רתמה.

בקיר האחורי של הבמה היו שלוש דלתות בקומה הראשונה ומרפסת בקומה השנייה, שנפתחו לאחורי הקלעים. על המרפסת ישבו הנגנים שליוו את ההצגה, וכן השתמשו בה לסצנות מרפסת כגון זו שבמחזה "רומיאו ויוליה". כמו כן שימשה המרפסת מקום מושב לאנשים שהיו מוכנים לשלם כסף רב ולראות את ההצגה בקרבה הגדולה ביותר.

תיאטרון גלוב כיום עריכה

תיאטרון גלוב שוחזר ביוזמת סם ואנאמייקר, לפי התוכניות מהתקופה האליזבתנית. התיאטרון המשוחזר נפתח בשנת 1997 בשם תיאטרון גלוב של שייקספיר (Shakespeare's Globe Theatre) ומוצגים בו מחזותיו של שייקספיר בחודשי הקיץ (בשל גג המבנה הפתוח). המנהל האמנותי הראשון (1995 - 2005) היה מארק ריילנס, והמנהלת האמנותית הנוכחית היא מישל טרי.

התיאטרון הנוכחי מרוחק כ-200 מטרים ממיקום המבנה המקורי. לתיאטרון המשוחזר גג קש ייחודי - זהו המבנה הראשון שהותר לבנותו עם גג קש מאז השרפה הגדולה של לונדון בשנת 1666. כתנאי להקמתו הותקנו בגג אמצעי כיבוי אש, שהם השינוי היחיד במבנה מהתוכניות המקוריות. בנוסף נבנו מתחת למבנה מרכז מבקרים גדול ומבואה המשמשת את הבאים לתיאטרון.

בתקופה האליזבתנית נהגו להיכנס לתיאטרון כ-3,000 צופים שגופם היה קטן יותר והם היו מוכנים לעמוד בצפיפות גדולה יותר, אך תכולת התיאטרון הנוכחית היא 1,500 צופים בישיבה ובעמידה.

מנהלים אמנותיים עריכה

  • 2005–2015: מארק ריילנס - התמקד בגישה ניסויית שביקשה לגשר בין מחקר היירת התיאטרלית כפי שהייתה בתקופתו של שייקספיר לבין צרכים של תיאטרון מסחרי עכשווי. ריילנס דגל בשימוש בטכניקות הופעה מתקופתו של שייקספיר כגון תלבושות תקופתיות שנתפרו בשיטות מסורתיות, מוזיקה חיה בכלי נגינה משוחזרים ותאורה משותפת לשחקנים ולקהל (שנועדה לדמות את השימוש הטבעי באור יום בתקופתו של שייקספיר)[1]
  • 2006–2016: דומיניק דרומגול (אנ')[2] - העביר את הגלוב לגישה נגישה ופופוליסטית יותר. הוא שילב אלמנטים היסטוריים עם בימוי עכשווי בוטה ורענן יותר, תוך שימוש נרחב יותר בחלל התיאטרון (כולל הרחבות במה ושימוש מוגבר בחצר), אך שמר על גישת התאורה המשותפת ומוזיקה אותנטית.[3]
  • 2016 – יולי 2017: אמה רייס - רייס ייצגה אנטיתזה חריפה למסורת הגלוב על ידי הכנסת תאורת במה מודרנית והגברת קול, אלמנטים שהיו חסרים עד אז בתיאטרון. הפקת "חלום ליל קיץ" שלה התמקדה בתיאטרון קרקסי, ראוותני וצבעוני עם ליהוק לא-מסורתי מגוון מאוד מבחינת שוויון מגדרי וייצוג מיעוטים. היא התרחקה מהמילוליות של הטקסט על מנת להציג עיבוד נועז ומקורי שהפך את המחזה לעכשווי. גישתה עוררה שערורייה ציבורית ודיון על מטרת הגלוב שהוביל בסופו של דבר לעזיבתה המוקדמת עקב חוסר שביעות רצון חבר הנאמנים מהקו המודרניסטי שנקטה.[4][5]
  • מ-2017: מישל טרי. - הראשונה שהיא שחקנית ולא במאית.[6] טרי נחשבת למי שמבצעת סינתזה בין קודמיה. היא החזירה את התיאטרון לשימוש בתאורה משותפת וללא הגברה, אך שמרה על מחויבותה של רייס לליהוק מגוון. החידוש המרכזי שלה הוא עבודה קבוצתית שיתופית של אנסמבל השחקנים בהשראת להקת השחקנים המקורית של שייקספיר, שבה השחקנים שותפים מלאים להחלטות האמנותיות. בנוסף, מקדמת טרי קריאה לא מילולית של שייקספיר, כלומר טקסט שאינו מחייב ריאליזם ומאפשר לכל שחקן לגלם כל תפקיד ללא קשר למאפייניו הפיזיים, למוצאו, מגדרו וכדומה.[7]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|תיאטרון הגלוב]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

גלריית תמונות עריכה