שריל בנטוב
פעולות נוספות
| תאריך עלייה | 1977 |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית |
| שירות ביטחוני | |
| השתייכות | קובץ:Mossad seal.svg המוסד |
| תפקידים בשירות | |
| |
| תפקידים נוספים | |
| |
שריל בנטוב (נולדה ב-1960) היא אשת המוסד לשעבר, הידועה כ"סינדי" הסוכנת אשר סייעה בלכידתו של מרדכי ואנונו והבאתו לדין.
ביוגרפיה עריכה
נולדה בשם שריל חנין ב-1960 וגדלה באורלנדו ובפנסילבניה. למדה בתיכון אדג'ווטר. אביה, סטנלי חנין, התעשר ממכירת צמיגים.[1]
לאחר תהליך מר בו הוריה התגרשו, ב-1977 עלתה לישראל, ולמדה עברית והיסטוריה. ב-1978 התגייסה לצה"ל, שירתה בנח"ל, שם הכירה את בעלה לעתיד – עופר בנטוב, קצין מודיעין. השניים נישאו ב-1985 ולאחר מכן עברו להתגורר בכוכב יאיר. מאוחר יותר עברו לנתניה, ועסקו בנדל"ן. כעבור שנים אחדות היגרו בני הזוג לאורלנדו, שם היא עובדת בסוכנות נדל"ן מקומית. לשריל בנטוב שתי בנות.
סינדי מהמוסד עריכה
ב-1986 יצר מרדכי ואנונו קשר עם עיתונאים ממערכת ה"סאנדיי טיימס" בלונדון ומסר להם צילומים מהכור הגרעיני בדימונה. חשיפת הסוד השמור ביותר במדינת ישראל הניעה את ראש הממשלה שמעון פרס להורות למוסד להביא את ואנונו לישראל ולהעמידו לדין. צוות של המוסד נשלח ללונדון, ובו שריל בנטוב. כאשר טייל ואנונו ברחובות לונדון, הצליחה בנטוב ליצור עמו קשר עין, והוא יזם איתה שיחה. היא הציגה עצמה כ"סינדי", קוסמטיקאית מארצות הברית, והצליחה לגרום לוואנונו להתאהב בה. הם נפגשו פעמים אחדות בבתי קפה, ובאחת הפגישות הציעה לו לטוס לרומא, שם יש לאחותה העיתונאית דירה, ושם יוכלו לבלות. ואנונו הסכים, וטס לאיטליה. כאשר הגיע לדירה ברומא המתינו לו בה אנשי המוסד אשר הביאוהו לישראל בספינה, כדי לעמוד למשפט.
למרות שבמוסד טוענים כי פיתוי לא היה חלק מהתכנון המקורי, שנים לאחר מכן התלוננה בנטוב שבאותו מבצע הכריחו אותה לעשות דברים החורגים מסגרת תפקידה, ואף קיבלה פיצויים על כך[2]. במהלך המבצע בעקבות המלצת פסיכולוג שניתח את ואנונו, קיבלה בנטוב הנחיה מבני זאבי מפקד המבצע לספר לוואנונו, כי עברה טראומה מינית בלונדון[3].
השם "סינדי" הוזכר לראשונה על ידי העיתון "סאנדיי טיימס", אשר פרסם את הסודות שחשף ואנונו. ב-1988 ערך העיתון תחקיר מפורט על סינדי, אשר תוארה כסוכנת מוסד בלונדינית עימה קבע ואנונו פגישות בלונדון, ואף נצפתה אז על ידי כתב העיתון שהיה עד לאחת מפגישותיהם. במהלך התחקיר, שנמשך עד שנות ה-90, התברר שעלתה למטוס לרומא בשמה האמיתי, וכך הצליחו תחקירני העיתון לחשוף את זהותה. עיתונאי שהתדפק על דלת ביתה בנתניה הציג לה שאלות הנוגעות לחטיפה, והיא לא הכחישה את עובדת היותה הסוכנת. בשנת 2004 שוב דיווח העיתון על קורותיה של שריל בנטוב, וכתביו איתרו אותה באורלנדו, שם היא עוסקת במכירה של יחידות נופש. מרדכי ואנונו עצמו טען לאחר שחרורו כי אינו מאמין שבנטוב, מהתמונה שהוצגה לו, אינה אותה אישה עימה נפגש לפני מעצרו[4].
לקריאה נוספת עריכה
- מיכאל בר-זהר ונסים משעל, המוסד: המבצעים הגדולים, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב 2010, עמ' 276 - 289
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסי מלמן, מאוסטרליה ועד לפיתוי ע"י "סינדי": כך נחטף ואנונו, באתר הארץ, 21 באפריל 2004
- Susan Taylor Martin, The spy - and the man she busted, St. Petersburg Times, March 21, 2004
הערות שוליים עריכה
- ^ אחרי 18 שנה: "סינדי" עובדת בנדל"ן, באתר הארץ, 21 באפריל 2004
- ^ מרגלת או נערת פיתוי? זה היחס שמקבלות נשים במוסד - וואלה Sheee, באתר וואלה, 2021-09-15
- ^ אתר למנויים בלבד יוסי מלמן, "נערת הפיתוי" השנייה בפרשת מרדכי ואנונו, באתר הארץ, 6 באפריל 2021
- ^ חנן גרינברג ושמוליק חדד, המרגל מרדכי ואנונו: "אני גאה ומאושר, אין יותר סודות", באתר ynet, 21 באפריל 2004
