Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שריונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שריוניות)
קובץ:Munster SdKfz234 4 side (dark1).jpg
שריונית Sd.Kfz. 234 הגרמנית ממלחמת העולם השנייה
קובץ:Independence day 1954. Armoured cars are met with great applause during the parade in Ramleh. D730-013.jpg
שריוניות T17E1 Staghound של יחידת סיור (גדוד סיור) 135 במפגן יום העצמאות ברמלה, 1954

שריונית היא טנדר עם שריון קל, כך שהוא חסין בפני ירי נשק קל.

השריונית נעה על גבי גלגלים, ולעיתים היא חמושה במקלעים או תותח קטן.

לרוב השריונית משמשת למטרת סיור, אבל לא לקרבות גדולים.

השריוניות הראשונות בעולם הופיעו בשלהי המאה ה-19 (רכב קרבי ממונע), אבל נהפכו לנפוצות רק עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

השריוניות היו נפוצות עד אחרי מלחמת העולם השנייה, ובהדרגה הוחלפו בנגמ"שים כבדים יותר, חלקם זחליים וחלקם אופניים (כלומר: נעים על גלגלים עטויי צמיגים).

בארץ ישראל, חיילי המנדט הבריטי הפעילו שריוניות, ומאוחר יותר, במלחמת העצמאות, הן צה"ל והן הכוחות הערביים הפעילו שריוניות. השריוניות הופעלו כתחליף לטנקים תקניים, מאחר שהיישוב העברי לא היה מצויד בטנקים ערב פרוץ המלחמה. אחרי מלחמת העצמאות, כאשר צה"ל רכש כמות מספקת של טנקים דוגמת ה-M4 שרמן, הוצאו השריוניות משירות.

בגדוד סיור 135 שפעל תחת מפקדת גייסות השריון, בשנות ה-50 של המאה ה-20, השתמשו בשריוניות מדגם סטאגהאונד T17E1 (אנ').

ב-1966 הקים צה"ל מחדש כוח שריוניות, סיירת דוכיפת, במסגרת חטיבת הצנחנים. זו הפעילה שריוניות מדגם פאנהארד AML במשך מספר שנים, ולקחה חלק משמעותי בקרבות של פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים, במבצע תופת ועוד.

בימינו לחיל הרגלים של צה"ל יש שריוניות אחדות, למשל הזאב והפנתר.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שריונית]] בוויקישיתוף


קובץ:P military.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.