שירותי המערכת האקולוגית
פעולות נוספות
שירותי המערכת האקולוגית (באנגלית: Ecosystem services) הם מגוון התועלות שבני אדם מפיקים ממערכות אקולוגיות. המרכיבים החיים והדוממים של הסביבה הטבעית מספקים שירותים כלכליים כגון האבקה של גידולים חקלאיים, אספקת אוויר ומים נקיים, פירוק פסולת ומניעת שיטפונות. שירותים אלו חיוניים לקיום האדם ולרווחה, משום שהם מספקים תועלות ישירות ועקיפות מן הטבע, ובהן מזון, מים נקיים וויסות אקלים.[1]
נהוג לחלק את שירותי המערכת האקולוגית למספר קטגוריות. חלוקה זו התפרסמה בראשית שנות ה־2000 במסגרת יוזמת הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות (Millennium Ecosystem Assessment) של האומות המאוחדות. לפי סיווג זה, שירותי המערכת האקולוגית מתחלקים לארבע קבוצות עיקריות:[2]
- שירותי אספקה של חומרים שהאדם צורך כגון ייצור מזון, מים ומשאבים טבעיים;
- שירותי ויסות - יצירת תנאי סביבה הכרחיים לקיום האדם- כגון ויסות אקלים, בקרת מחלות ומניעת שיטפונות וסחף;
- שירותי תמיכה- תנאים לקיום החיים על כדור הארץ - כגון מחזור חומרי הזנה והפקת חמצן;
- שירותי תרבות - כגון נופש, תיירות, חינוך, ספורט, הנאה מחוויה רוחנית או תרבותית.[3]
מערכות אקולוגיות בחופי ים ובשפכי נהרות, לדוגמה, מספקות את כלל סוגי השירותים הללו. שירותי האספקה שלהן כוללים משאבים ימיים ומשאבים גנטיים; שירותי התמיכה כוללים מחזור חומרי הזנה וייצור ראשוני; שירותי הוויסות כוללים קיבוע פחמן, המסייע למיתון שינוי אקלים, וכן ויסות שיטפונות; ואילו השירותים התרבותיים כוללים תיירות, נופש ופעילויות פנאי. הערכות של שירותי מערכת אקולוגית עשויות לכלול גם ניסיון להעניק להם ערך כלכלי.
חלוקה עריכה
את שירות המערכת האקולוגית מחלקים לארבע קטגוריות נרחבות בעקבות הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות:[4][5]
שירותי תמיכה עריכה
שירותי תמיכה (Supporting services) - תהליכים היוצרים את הדרוש לקיומן של המערכות האקולוגיות הקיימות ואשר שומרות על התנאים הבסיסיים הנחוצות לקיום החיים על פני כדור הארץ או שבלעדיהם יפגעו רוב המינים החים כיום בפלנטה. שירותי תמיכה נבדלים משירותי אספקה, ויסות ותרבות בכך שהשפעתם על בני אדם היא לרוב עקיפה או מתרחשת לאורך זמן רב, בעוד ששינויים בקטגוריות האחרות משפיעים על בני אדם באופן ישיר וקצר־טווח יותר. (חלק מהשירותים, כגון ויסות סחף קרקע, יכולים להיחשב הן כשירותי תמיכה והן כשירותי ויסות, בהתאם לטווח הזמן ולמידת המיידיות של השפעתם על בני האדם.)
שירותים אלה כוללים:
- יצירת קרקע — מאחר ששירותי אספקה רבים תלויים בפוריות הקרקע, לקצב היווצרות הקרקע יש השפעה רבה על רווחת האדם בדרכים שונות.
- פוטוסינתזה — תהליך הפוטוסינתזה מייצר חמצן הדרוש לרוב היצורים החיים - לרבות צמחים ובעלי חיים.
- ייצור ראשוני — קליטה אנרגיה מאור השמש ואגירה של אנרגיה בוחומרי מזון על ידי אורגניזמים הזמינים ליצורים חיים .
- מחזור חומרי מזון — כעשרים יסודות וחומרי מזון החיוניים לחיים, ובהם הזרחן, חנקן, נעים במחזוריות בתוך מערכות אקולוגיות ונשמרים בריכוזים שונים בחלקים שונים של המערכת האקולוגית.
- מחזור המים — מים נעים במחזוריות בתוך מערכות אקולוגיות והם חיוניים לקיומם של יצורים חיים.
- יצירה ושמירה על בתי גידול
- ייצור ושימור של מגוון המינים הביולוגי
- פיזור זרעים
שירותי אספקה עריכה
שירותי אספקה (Provisioning services)- מוצרים המתקבלים ישירות מהטבע ומספקים ערך בצורה ישירה:
- מזון
- מים מתוקים - לשתייה ולגידול גידולים חקלאיים
- מינרלים
- חומרי גלם ומוצרים לשימוש בחקלאות, ברפואה ובתעשייה, ביוכימיקלים כגון עץ, סיבים, שמנים ודלקים. חומרים כימיים המהווים מקור לחומרי גלם לדשנים, תרופות, חומרי הדברה ועוד;
- משאבים גנטיים (Genetic resources) המשמשים משאב במחקר בחקלאות וברפואה.
- אנרגיה (כוח הידרו-אלקטרי, ביו-מאסה)
שירותי ויסות ובקרה עריכה
שירותי ויסות ובקרה (Regulating services) - תרומות המתקבלות מוויסות תהליכים טבעיים, ושמירה על תנאים על פני כדור הארץ, כך שהם נשארים קרוב לשיווי משקל נוח לקיום חברה אנושית:
- קיבוע פחמן, ויסות אקלימי
- פירוק פסולות ופירוק רעלים
- טיהור מים וטיהור אוויר
- שירותי האבקה ליבולים.
- בקרת מחלות ומזיקים, הדברה ביולוגית של מינים המזיקים לחקלאות, מינים מעוררי מחלות, וכן בקרת מזיקים בתחומי הבנייה, התשתיות והתיירות.
- זמיתון אירועים קיצוניים, זרימת מים בנחלים (מניעת הצפות), הגנה על קרקעות מפני סחף והגנה מאסונות טבע.
- ספיגה ואגירה של מים; הקלה של תופעות כמו בצורת והצפות. הסעת ענני גשם לתוך היבשת.
שירותי תרבות עריכה
שירותי תרבות (Cultural services) - תועלות לא גשמיות המתקבלות באמצעות שיפור הפנאי וכן בתרומה לתהליכים רוחניים, ודתיים, והתפתחות קוגניטיבית:
- השראה לאומנות ולתרבות, לחיי רוח, לחינוך, ריפוי בחיות ועוד
- תיירות, ובילוי בחיק הטבע (כולל תיירות אקולוגית)
- תגליות מדעיות והנדסיות (לדוגמה ביומימקרי)
- הנאה מצפייה בבעלי חיים ובנוף, מורשת תרבותית, שיפור איכות הפנאי, ספורט.
- השראה רוחנית והנאה אסתטית; חוויה רוחנית ותחושת שייכות.
כלכלה עריכה
הערכת שווי כספי עריכה
קיימות מספר שיטות המרכזיות להערכת שירותי מערכת אקולוגית במונחים כספיים:
- עלות שנחסכה (Avoided cost) - השירותים מאפשרים לחברה להימנע מעלויות שהיו נגרמות בהיעדרם (למשל, טיפול טבעי בשפכים באמצעות בתי גידול של ביצות מפחית עלויות בריאות).
- עלות תחליפית (Replacement cost) - ניתן להחליף את השירותים במערכות מעשה ידי אדם (למשל, שיקום אגן הניקוז של קטסקיל עלה פחות מהקמת מתקן לטיהור מים).
- תרומת גורמי ייצור להכנסה (Factor income) — השירותים משפרים הכנסות כלכליות (למשל, שיפור איכות המים מגדיל את תפוקת הדיג המסחרי ואת הכנסות הדייגים).
- עלות נסיעה (Travel cost) — הביקוש לשירות עשוי לחייב נסיעה, ועלויות הנסיעה עשויות לשקף את ערכו המשתמע של השירות (למשל, ערכה של חוויית תיירות אקולוגית לפחות שווה לסכום שהמבקר מוכן לשלם כדי להגיע למקום).
- תמחור הדוני (Hedonic pricing) — הביקוש לשירות עשוי לבוא לידי ביטוי במחירים שאנשים מוכנים לשלם עבור מוצרים קשורים (למשל, מחירי בתים באזורי חוף גבוהים ממחירי בתים בפנים הארץ).
- הערכה מותנית (Contingent valuation) — ניתן לאמוד את הביקוש לשירות באמצעות הצגת תרחישים היפותטיים הכוללים הערכה של חלופות שונות (למשל, מבקרים המוכנים לשלם עבור הרחבת הגישה לפארקים לאומיים).
מחקר של צוות חוקרים בראשותו של רוברט קוסטנזה שפורסם בירחון Nature בשנת -1997 העריך את ערכם של שירותי המערכת האקולוגית וההון הטבעי בעולם בכ-16 עד 54 טריליון דולר לשנה, עם ממוצע של כ־33 טריליון דולר לשנה.[6] עם זאת, סאלס (2011) טען כי “הערך הכולל של המגוון הביולוגי הוא אינסופי, ולכן הדיון בשאלה מהו ערכו הכולל של הטבע הוא למעשה חסר משמעות, משום שאיננו יכולים לחיות בלעדיו”.[7]
נכון לשנת 2012, חברות רבות לא היו מודעות במלואן להיקף תלותן במערכות אקולוגיות ולהשפעתן עליהן, וכן להשלכות האפשריות של תלות זו. בדומה לכך, מערכות לניהול סביבתי וכלי בדיקת נאותות סביבתית מתאימים יותר להתמודדות עם סוגיות “מסורתיות” של זיהום וצריכת משאבי טבע. מרביתם מתמקדים בהשפעות סביבתיות ולא בתלות במערכות אקולוגיות. כמה כלים ומתודולוגיות יכולים לסייע למגזר הפרטי להעריך שירותי מערכת אקולוגית, ובהם Our Ecosystem, סקירת שירותי המערכת האקולוגית לתאגידים משנת 2008, פרויקט ARIES (Artificial Intelligence for Environment & Sustainability) משנת 2007, יוזמת הערך הטבעי (Natural Value Initiative, 2012) ו־InVEST (Integrated Valuation of Ecosystem Services & Tradeoffs, 2012).
תשלומים עבור שירותי מערכת אקולוגית עריכה
תשלומים עבור שירותי מערכת אקולוגית (באנגלית: Payments for Ecosystem Services, ובראשי תיבות: PES), המכונים גם תשלומים עבור שירותים סביבתיים, הם מנגנוני תמרוץ כלכליים המוענקים לחקלאים או לבעלי קרקעות בתמורה לניהול הקרקע באופן המספק שירותים אקולוגיים. מנגנונים אלו הוגדרו כ"מערכת שקופה לעידוד אספקה נוספת של שירותים סביבתיים באמצעות תשלומים מותנים לספקים הפועלים מרצון".[8]
תוכניות מסוג זה נועדו לעודד שימור טבע באמצעות מנגנוני שוק, תוך יצירת תמריץ כלכלי להגנה על מערכות אקולוגיות ולשימור השירותים שהן מספקות, כגון שמירה על איכות מים, קיבוע פחמן, מניעת סחף קרקע ושימור מגוון ביולוגי.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- פרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם - הערכה לאומית, פרוייקט המארג, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
- שירותי המערכת האקולוגית באתר אקו-ויקי
- חגית שאשא-שרף, כלכלה סביבתית וכלכלת משאבי טבע בגישה מדעית-חברתית, חוברת העשרה למורים למדעי הסביבה, משרד החינוך, הטכניון - המחלקה להוראת הטכנולוגויה והמדעים , אוגוסט 2017
הערות שוליים עריכה
- ^ Millennium Ecosystem Assessment, Ecosystems and Human Well-being, 2005.
- ^ פרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם - הערכה לאומית, פרוייקט המארג, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
- ^ Millennium Ecosystem Assessment, Living Beyond Our Means: Natural Assets and Human Well-Being, 2005.
- ^ Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis . Island Press, Washington. 155pp.
- ^ רחל עברון, שירותי המערכת האקולוגית, רשות הטבע והגנים, 29/08/2022
- ^ Costanza, Robert; d'Arge, Ralph; de Groot, Rudolf; Farber, Stephen; Grasso, Monica; Hannon, Bruce; Limburg, Karin; Naeem, Shahid; O'Neill, Robert V.; Paruelo, Jose; Raskin, Robert G.; Sutton, Paul; van den Belt, Marjan (May 1997). "The value of the world's ecosystem services and natural capital" (PDF). Nature. 387 (6630): 253–260.
- ^ Salles, Jean-Michel (May 2011). "Valuing biodiversity and ecosystem services: Why put economic values on Nature?". Comptes Rendus Biologies. 334 (5–6): 469–482.
- ^ Wunder, Sven. "Payments for environmental services: Some nuts and bolts", CIFOR Occasional Paper No. 42, 2005.