המנון אולנד

שיר האולנדים
Ålänningens sång
מדינה	אולנד אולנד
שפה	שוודית
מילים	ג'ון גרנדל
לחן	יוהאן פרידולף הגפורס
תאריך מעמד רשמי	1922
	‏<phonos ipa="" lang="he" text="" wikibase="no entity" file="{{#property:P51}}">האזנה</phonos>‏Ⓘ‏

קובץ:Johan Fridolf Hagfors.jpg

יוהאן פרידולף הגפורס

שיר האולנדים (בשוודית: Ålänningens sång) הוא ההמנון הלאומי של איי אולנד, פרובינציה אוטונומית דוברת שוודית בפינלנד. השיר פורסם לראשונה על ידי ג'ון גרנדל (John Grandell, 1892–1960) בסטוקהולם בשנת 1920 בספר שיריו "בשמש ובצל" (I sol och skymning), אך יש המייחסים את מילות השיר לאמו פרנסיליה. את המנגינה חיבר יוהאן פרידולף הגפורס (Johan Fridolf Hagfors, 1857–1931). השיר אומץ כהמנון בשנת 1922. על פי רוב אין שרים את הבית השלישי.

מילות השיר עריכה

תרגום לעברית

שוודית

הארץ עם אלף שרטונים ואיים
מרחם גלי הים נוצרה.
אולנד, אולנד שלנו, ביתנו היא
אלייך הולכים געגועינו.
מלמול קברי האבות במחבוא השדרים
חורטים את סיפורך בן האלף.
לעולם לא נשכח את מחוז האבות
כשבניכר עוד נישא בעול.

נאה היא אולנד שלנו, כאשר מפרץ ומיצר
מכחילים בימי אור אביב.
נפלא לטייל ביער ובחורש,
באחו הפורח בחוף.
תורן אמצע הקיץ מול שמים מאדימים
מורם בידיים חפצות.
הרחק בכפר הדייגים
הצעירים מדליקים משואות.

נאה היא אולנד שלנו, כאשר הגלים מתנפצים
גבוה מול מצוקים נשגבים,
כאשר תחת שמי כוכבים אנשי כנסייה מנווטים
מעל מעמקים רצופים בקרח.
עוד הסערה רועמת, בשלוות הבקתות
שר הכישור את שירו.
את זיכרון בית הילדות המוגן
הבנים מהללים באושר.

מעולם לא הכזיבו נשים וגברים אולנדים
את שבטם ואת כבודם.
אי-נחת עלינו איים, אולם בנצחנו
נשאנו את זכות החופש הנורשת.
רמות תצלצל שפתנו השוודית,
תדבר בקול משכנע,
תאיר את דרכנו כמו מגדלור
תראה כי אנו בבית.

Landet med tusende öar och skär,
danat ur havsvågors sköte.
Åland, vårt Åland, vår hembygd det är.
Dig går vår längtan till möte!
Forngravars kummel i hängbjörkars skygd
tälja din tusenårs saga.
Aldrig förgäta vi fädernas bygd,
vart vi i fjärrled än draga.

Skönt är vårt Åland när fjärdar och sund
blåna i vårljusa dagar,
ljuvt är att vandra i skog och i lund,
i strändernas blommande hagar.
Midsommarstången mot aftonröd sky
reses av villiga händer,
ytterst i utskärens fiskareby
ungdomen vårdkasar tänder.

Skönt är vårt Åland när vågsvallet yr
högt mot de mäktiga stupen,
när under stjärnhimlen kyrkfolket styr,
över de islagda djupen.
Ryter än stormen i stugornas ro
spinnrocken sjunger sin visa,
minnet av barndomens hägnande bo
sönerna lyckligast prisa.

Aldrig har åländska kvinnor och män
svikit sin stam och dess ära;
ofärd oss hotat, men segervisst än
frihetens arvsrätt vi bära.
Högt skall det klinga, vårt svenska språk,
tala med manande stämma,
lysa vår väg som en flammande båk,
visa var vi äro hemma.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה