Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ישיבת שבות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף שבות ישראל)
ישיבת שבות ישראל
ישיבת שבות ישראל באפרת בתחילת שנות ה-90. בית המדרש הישן (מימין) היה המבנה הראשון באפרת
ישיבת שבות ישראל באפרת בתחילת שנות ה-90. בית המדרש הישן (מימין) היה המבנה הראשון באפרת
ישיבה
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
תקופת הפעילות ה'תשל"ח–ה'תשע"ו
מייסדים הרב יהושע בן-מאיר
מיקום
מיקום אפרת
מדינה
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]]

ישיבת שבות ישראל הייתה ישיבת הסדר שפעלה בשנים תשל"ח–תשע"ו (1978–2016). הישיבה שכנה במספר מקומות בגוש עציון.

מייסד וראש הישיבה הוא הרב יהושע בן-מאיר. בעבר עמד בראשות הישיבה יחד עמו הרב שבתי רפפורט. בשנותיה האחרונות עמדו בראשה הרבנים יוני רוזנצווייג ושאול יונתן וינגורט.

משנת תשע"ז פועל במקום בו שכנה הישיבה באפרת גרעין של ישיבת מרכז הרב וכולל אברכים. באלול ה'תשע"ט פתחה ישיבת מרכז הרב במקום ישיבה לצעירים בראשות הרב יעקב אלימלך, המונה כיום כ-100 תלמידים.

תולדות הישיבה עריכה

ייסוד הישיבה עריכה

הישיבה נוסדה על ידי הרב יהושע בן-מאיר בזמן אלול תשל"ח (1978) בתקוע. היא שכנה שם מספר חודשים עד גיוס התלמידים הראשונים לשירות פעיל. את שנתה השנייה פתחה הישיבה באלעזר בתקופה שבה התפרק המושב שהוקם במקום. לאחר תקופה קצרה באלעזר עברה לאפרת, במקום שהוקמה לימים "גבעת הדקל".

הקמת אפרת עריכה

הישיבה התיישבה באפרת כשנתיים וחצי לפני אכלוס היישוב והייתה נקודה מבודדת. מבני הישיבה הוקמו תוך ימים ספורים, כאשר גגות המבנים הועמדו באוויר לפני הקמת הקירות כדי שייראו בתצלומי האוויר של האמריקאים במהלך שיחות השלום בשנת 1980.[דרושה הבהרה] טקס הנחת אבן הפינה להקמת העיר אפרת התקיים בישיבה בחודש אוגוסט 1980, זמן קצר לאחר אכלוס המקום על ידי הישיבה.

בתקופה זו קיבלה הישיבה מעמד של יישוב במועצה אזורית גוש עציון ושלחה נציג למליאת המועצה. בתקופה זו נרקמו יחסי ידידות בין תלמידי הישיבה לתושבי הכפר הסמוך אום סלמונה, שרועיו היו עוברים בסמיכות למתחם הישיבה.

שכונת הרימון, השכונה הראשונה באפרת, הוקמה במרחק של כ-1.5 ק"מ מישיבה, שהמשיכה להתנהל כישות כמעט עצמאית. הישיבה קיבלה נציג במליאת אפרת.

בשנים הראשונות פעל החשמל של הישיבה על בסיס גנרטור ולאחר מאמצים רבים להתחבר למערכת החשמל של חברת החשמל, התקבל אישור לא רשמי ממפקד אזור יהודה ושומרון תא"ל בנימין בן אליעזר לחבר את הישיבה לחשמל דרך הואדי המוליך ליישוב אלעזר השוכן מעבר לכביש 60. לאחר מספר שנים החלה הישיבה לקבל חשמל ממערכת החשמל של אפרת.

למשך מעט יותר משנה, הישיבה התחברה לישיבת המבתר(אנ') של הרב ברוונדר, השייכת למוסדות אור תורה סטון.

המעבר לגבעות והחזרה לאפרת עריכה

קובץ:Gva'ot.jpg
שכונת גבעת אריה שהקימה הישיבה בגבעות.

בשנת תשנ"ז (1997) נתבקשה הישיבה על ידי הרשויות להתיישב בהיאחזות נח"ל גבעות שבמערב גוש עציון. הישיבה שכנה במקום כשבע שנים והקימה בו ב-1998 שכונת אברכים שנקראה "גבעת אריה" על שם אריה בוירסקי, תלמיד הישיבה שנהרג במלחמת שלום הגליל. לאחר שנואשה מהאפשרות הנראית לעין לבנות במקום קמפוס בנוי, למרות ההבטחות שניתנו לה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, חזרה הישיבה למשכנה הקודם באפרת[1]. את שכונת המשפחות במקום המשיכה הישיבה להפעיל עד 2011.

שלהי ימיה עריכה

ב־2011 הצטרף לראשות הישיבה הרב ברוך אפרתי, אך פרש מתפקידו כעבור זמן קצר. באייר תשע"ג הצטרפו לישיבה שני ראשי ישיבה חדשים, הרב יוני רוזנצווייג והרב שאול יונתן וינגורט (בוגר הישיבה), לקראת יציאתו לגמלאות של הרב בן-מאיר בסוף תשע"ג.

בשנת 2016 ניסתה הישיבה לפתוח מסלול מוזיקלי כדי למשוך תלמידים, אך המהלך לא הצליח והישיבה הודיעה על סגירתה המתוכננת בסוף שנת הלימודים[2].

אופי הישיבה עריכה

בישיבה למדו יוצאי ישיבות תיכוניות בולטות, בדרך כלל מרקע סוציו-אקונומי גבוה, עם יוצאי ישיבות מקצועיות - נערים שנטו בדרך כלל למקצועות ריאליים. הרב בן-מאיר הוביל בשנים אלו קו של מיזוג בין מנהגים. הישיבה עודדה את התלמידים מכל העדות להישאר בימים הנוראים, והתפילה בה נערכה בנוסח "מעורב" שהוכן בידי תלמידים ורבנים. שיעורים מיוחדים נערכו לפני התפילה שבהם נלמדות המנגינות. רבים מראשוני העיר אפרת (משכונת התאנה - היחידה באותם ימים) הגיעו לתפילה זו. הישיבה המשיכה את הקו האידאולוגי של ישיבת מרכז הרב וחלק מהרבנים, כולל הרב בן מאיר, הם בוגריה.

צוות עריכה

מלבד ראשי הישיבה לימדו בה במהלך השנים מורים רבים: נחמה ליבוביץ, יוחנן ברויאר, הרבנים מרדכי הלפרין (שינון משניות בעל פה), יעקב מדן (שפת אמת), מרדכי ברויאר (ביקורת ואיחוד המקרא), שמואל ריינר ורא"ם הכהן (מחשבת ישראל).

בוגרי הישיבה עריכה

בין בוגרי הישיבה: אלחנן גלט, הרב שמואל לורנץ ושלמה פילבר.

ישיבת שבות ישראל לצעירים עריכה

לאחר סגירת הישיבה, נפתח במקום כולל אברכים מישיבת מרכז הרב שעברו להתגורר במקום.

בשנת ה'תשע"ט הודיעה ישיבת מרכז הרב על הקמת ישיבה לצעירים מטעמה במקום, בראשות הרב יעקב אלימלך, בוגר מרכז הרב. הישיבה נפתחה באלול של אותה שנה בשם "ישיבת שבות ישראל לצעירים"[3].

הישיבה מדגישה את נטיעת אהבת הבורא והתורה בקרב נערי ישראל. הישיבה כוללת לימודים תיכוניים מלאים כולל הגשה מלאה לבגרויות. אולם הדגש ברוב הזמן הוא על לימוד תורה וענפיה, בדומה לישיבות קטנות אחרות, והיא שואפת לצקת בתלמידים אהבה ללימוד תורה. מתקיימים בה מדי יום שלושה סדרי גמרא - אחד בעיון ושניים בבקיאות, מלבד לימודי הלכה, אמונה ותנ"ך. הישיבה מתנהלת בהכוונתה הרוחנית של ישיבת מרכז הרב ובניהולה הכספי והטכני של עמותת ישיבת שבות ישראל המנהלת את המקום באפרת מאז הקמתה.

הישיבה מתנהלת במסגרת פנימייתית, ובשעות הערב מתקיימים חוגים שונים למעוניינים - חוג מוזיקה, חוג כתיבת סת"ם, ועוד. נכון לשנת ה'תשפ"ו כוללת הישיבה שלושה מחזורים בוגרים ועוד ארבעה מחזורים של תלמידים המונים כ-100 תלמידים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משה ריינפלד, ישיבת הסדר תפוצה על תלאותיה בגוש עציון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 במרץ 2008
  2. ^ גיל קלנר, ‏הרב רוזנצוויג: ישיבת 'שבות ישראל' תיסגר, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2016; נתנאל לייפר, ‏ישיבת "שבות ישראל" באפרת תסגר, באתר כיפה, 3 באפריל 2016
  3. ^ ישיבה לצעירים 'שבות ישראל' באפרת, באתר Mercaz Harav | מרכז הרב
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ישיבת_שבות_ישראל&oldid=35454"