Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מלכי ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Coat of Arms of Spanish Monarch.svg
שלט האצולה של מלך ספרד. על השלט מוצב כתר ספרד והוא מוקף בשרשרת המציינת שייכות למסדר גיזת הזהב הספרדי, שמלך ספרד עומד בראשו

על פי חוקת ספרד מ-1978, מלך ספרד הוא ראש המדינה של ספרד, סמל לאחדותה ולהמשכיותה, נציגה העליון של המדינה כלפי חוץ והמפקד העליון של כוחותיה המזוינים.

אף כי ספרד נוצרה כישות פוליטית אחת, אחרי נישואיהם של המלכים הקתוליים, מלכי קסטיליה ואראגון, בסוף המאה ה-15, באופן רשמי המלכים לא נשאו את התואר "מלך ספרד" אלא תארים אחרים כגון "מלך קסטיליה, לאון, אראגון".

מלך ספרד הנוכחי הוא פליפה השישי, אשר החל למלוך ב-2014.

היסטוריה עריכה

בימי הביניים היו בחצי האי האיברי מספר ממלכות נוצריות: קסטיליה, לאון, אראגון, אסטוריאס, גליסיה, נווארה, ולנסיה ועוד. עם השנים מלחמות ונישואים גרמו לאיחוד מרבית בתי המלוכה, ולקראת סוף המאה ה-14 נוצר מצב בו בחצי האי האיברי היו שלוש ממלכות קתוליות גדולות (פורטוגל, קסטיליה ואראגון), כאשר החלק הדרומי בשליטת המוסלמים.

קובץ:FerdinandIsabellaSpain.jpg
דיוקן החתונה של המלכים הקתוליים, 1469

אחרי נישואיהם של המלכים הקתוליים, פרננדו מלך ארגון ואיזבלה מלכת קסטיליה, ב-19 באוקטובר 1469, נוצרה ישות פוליטית יחידה שניתן לכנותה "ספרד", אולם שתי הממלכות המשיכו להתקיים במקביל. קרלוס הראשון, נכדם של המלכים הקתוליים ואשר מחוץ לספרד מוכר כקרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ירש את שתי הממלכות ואיחד אותן, ותקופת מלכותו נחשבת לתחילת המונרכיה הספרדית.

ב-1700 מת המלך קרלוס השני ללא יורשים והוריש את הכתר הספרדי לפיליפ, דוכס אנז'ו, מבית בורבון הצרפתי, מה שהצית את מלחמת הירושה הספרדית. בסופה של המלחמה הוסכם כי פיליפ, שמלך בספרד תחת השם פליפה החמישי, ימשיך למלוך בספרד - אולם יוותר על זכותו לרשת את הכתר הצרפתי. כך החל בית בורבון למלוך בספרד.

במאה ה-19 התיר המלך פרננדו השביעי לנשים למלוך במקרה שהמלך מת ללא יורשים זכרים. עם מותו ב-1833, עלתה לכס המלוכה בתו בת ה-3 איזבלה השנייה, במקום אחיו של המלך, קרלוס מריה איסידרו, שטען לכתר הספרדי, והדבר גרם לפרוץ המלחמות הקרליסטיות בספרד. בסופו של דבר איזבלה השנייה המשיכה למלוך, עד שב-1868 התחוללה בספרד מהפכה שבעקבותיה איזבלה הודחה מכסאה ויצאה לגלות בצרפת. הפרלמנט הספרדי החליט לבחור באמדאו הראשון לבית סבויה, בנו של מלך איטליה וצאצאו של קרלוס השלישי, כמלך ספרד. אולם עקב חוסר היציבות הפוליטית בספרד אמדאו הראשון התקשה למלוך, ואחרי שנתיים בלבד החליט לנטוש את הכתר הספרדי ולשוב לאיטליה. בעקבות כך קמה הרפובליקה הספרדית הראשונה, שהחזיקה מעמד 11 חודשים בלבד, ולאחריה בית בורבון שב למלוך בספרד, במסגרת מונרכיה חוקתית בה סמכויות המלך היו מצומצמות. בשנת 1923, בעקבות הכרתו של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד בשלטון העריצות של מיגל פרימו דה ריברה, התחזקה התנועה הרפובליקנית שביקשה לבטל את מוסד המלוכה. לאחר ניצחון סוחף של חזית רפובליקנית בבחירות מוניציפליות ב-12 באפריל 1931 הבין אלפונסו השלושה עשר, שהוא איבד את תמיכת העם ויצא לגלות. בכך קמה הרפובליקה הספרדית השנייה, שנמשכה עד לניצחונו של פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים הספרדית. פרנקו, שהיה מלוכני, הכריז על ספרד כמונרכיה אולם לא הכריז על עצמו או על אדם אחר כמלך. ב-1969 הוא הכריז על חואן קרלוס, נכדו של אלפונסו השלושה עשר, כנסיך ספרד וכיורשו. אחרי מותו של פרנקו ב-1975, חואן קרלוס הראשון עלה לכס המלוכה, וספרד הפכה למונרכיה חוקתית.

תוארו המלא של מלך ספרד עריכה

בנוסף לתוארו הרשמי המוענק לו על ידי חוקת ספרד, מלך ספרד נושא בשורה ארוכה של תארים, כולם סמליים וחסרי משמעות מעשית. תארים אלו משקפים את ההיסטוריה הארוכה של הכתר הספרדי, שנוצר כתוצאה מאיחודים של ממלכות היסטוריות.

תוארו המלא:

קובץ:Heraldic Royal Crown of Spain (Version of the Royal Arms).svg
הכתר הספרדי

סמכויותיו החוקתיות של מלך ספרד עריכה

בספרד, שהיא מונרכיה חוקתית, למלך ספרד תפקיד ייצוגי וטקסי בעיקרו, וסמכויותיו של מלך ספרד מוגדרות בחוקת ספרד מ-1978.

עם קבלת הכתר וההכרזה בפני הקורטס חנרלספרלמנט) על תחילת שלטונו, המלך החדש נשבע לקיים בנאמנות את חובותיו, לציית לחוקה ולחוקים ולהבטיח את הציות להם, ולכבד את זכויותיהם של האזרחים ושל הקהילות האוטונומיות.

בין סמכויותיו העיקריות:

  1. חתימה על חוקים
  2. כינוס הקורטס חנרלס או פיזורו והקדמת הבחירות
  3. קיום משאל עם
  4. הצעת מועמד לראשות הממשלה, מינויו ופיטוריו
  5. מינוי חברי הממשלה ופיטוריהם, באישור ראש הממשלה
  6. הוצאת צווים שאושרו בממשלה, מתן משרות אזרחיות וצבאיות והענקת אותות כבוד
  7. הפיקוד העליון על הכוחות המזוינים
  8. מתן חנינות
  9. הסמכת שגרירי ספרד וקבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים
  10. חתימה על חוזים בינלאומיים
  11. הכרזת מלחמה או חתימה על הסכם שלום, באישור מראש של הקורטס חנרלס

אף על פי ששלכאורה פעולות אלה הן בסמכות המלך, למעשה הן מתבצעות לפי בקשת הממשלה או הפרלמנט, ללא שהמלך מפעיל שיקול דעת עצמאי בנושא. בחלק מהמקרים הדבר מעוגן בחוקה עצמה, ובחלק במוסכמה חוקתית. כך אף על פי שכביכול המלך יכול שלא לחתום על חוק שעבר בפרלמנט, מעולם המלך לא סירב לחתום על חוק. כאשר הועלתה בתקשורת האפשרות שחואן קרלוס יסרב לחתום על החוק המאפשר נישואים חד מיניים, כפי שעשה ב-1990 המלך הבלגי בודואן עם חוק בנושא הפלות, הוא דחה את הספקולציות באומרו: "אני מלך ספרד, לא מלך בלגיה".[1]

אם המלך קטין או שנבצר ממנו למלוך מסיבות שונות (כגון מחלה), חלק מסמכויותיו מועברות לעוצר אשר פועל בשמו של המלך. העוצר יהיה בדרך כלל אחד מהוריו של המלך (במקרה של מלך קטין) או יורש העצר או אחד מבני משפחת המלוכה הבגירים (במקרה של נבצרות).

סדר ההורשה עריכה

קובץ:Palacio-real-de-madrid-sala-de-tronos.jpg
חדר כס המלכות בארמון המלוכה שבמדריד

על פי חוקת ספרד, ירושת הכתר היא על פי עקרון הבכורות כאשר זכרים קודמים לנקבות, כלומר: בעלי קרבת הדם הקרובה ביותר למלך קודמים לאלו עם קרבת דם רחוקה יותר; מבין אלו שיש להם אותה קרבת דם (כגון אחים ואחיות), הזכרים קודמים לנקבות, ואם הם מאותו מין - הבכור קודם לאחיו הצעירים ממנו.

יורש העצר למלך נושא את התואר נסיך אסטוריאס. עם מותו של המלך, יורש העצר הופך באופן אוטומטי למלך.

נישואין אינם שוללים זכות ירושה פרט למקרים בהם המלך והקורטס חנרלס שניהם אסרו במפורש על היורש נישואין עם אדם ספציפי. במקרה כזה היורש וצאצאיו מאבדים את זכות הירושה ומוצאים מסדר ההורשה.

אחרי הולדת לאונור, נסיכת אסטוריאס, בתו הבכורה של פליפה השישי, מלך ספרד, הועלתה דרישה לשנות את החוקה כך שלא תפלה בין זכרים לנקבות בסדר ההורשה, ולאונור תשמור על מקומה בסדר ההורשה גם אם ייוולדו לה אחים זכרים.

רשימת מלכי ספרד עריכה

קובץ:Full Ornamented Royal Coat of Arms of Spain (1761-1868 and 1874-1931).svg
שלט האצולה הגדול והמלא של מלכי ספרד מימי המלך קרלוס השלישי ועד לנפילת המלוכה ועליית הרפובליקה השנייה.

בית טראסטמרה עריכה

המלכים הקתוליים עריכה

שם תמונה תחילת מלוכה סיום מלוכה
איזבלה הראשונה מקסטיליה
קובץ:IsabellaofCastile03.jpg
11 בדצמבר 1474

קסטיליה

26 בנובמבר 1504

קסטיליה

פרננדו השני מאראגון
קובץ:Michel Sittow 004.jpg
15 בינואר 1475

קסטיליה


20 בינואר 1479

אראגון

26 בנובמבר 1504

קסטיליה


23 בינואר 1516

אראגון

בית הבסבורג עריכה

שם תמונה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
קרלוס הראשון
קובץ:Emperor charles v.png
23 בינואר 1516 16 בינואר 1556 נכדו של איזבלה הראשונה ופרננדו השני
פליפה השני
קובץ:Philip II of Spain portrait (cropped).jpg
16 בינואר 1556 13 בספטמבר 1598 בנו של קרלוס הראשון
פליפה השלישי
קובץ:Diego Velázquez - Philip III on Horseback (detail) - WGA24408.jpg
13 בספטמבר 1598 31 במרץ 1621 בנו של פליפה השני
פליפה הרביעי
קובץ:Philip IV of Spain.jpg
31 במרץ 1621 17 בספטמבר 1665 בנו של פליפה השלישי
קרלוס השני
קובץ:Juan de Miranda Carreno 002.jpg
17 בספטמבר 1665 1 בנובמבר 1700 בנו של פליפה הרביעי

בית בורבון עריכה

שם תמונה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
פליפה החמישי
קובץ:Miguel Jacinto Meléndez - Felipe V, duque de Anjou (Museo del Prado) 2.jpg
16 בנובמבר 1700 14 בינואר 1724 נינו של פליפה הרביעי
לואיס הראשון
קובץ:Luis I, príncipe de Asturias2.jpg
14 בינואר 1724 31 באוגוסט 1724 בנו של פליפה החמישי
פליפה החמישי
קובץ:Miguel Jacinto Meléndez - Felipe V, duque de Anjou (Museo del Prado) 2.jpg
(שב לשלטון)

6 בספטמבר 1724

9 ביולי 1746 נינו של פליפה הרביעי
פרננדו השישי
קובץ:Ferdinand VI of Spain.jpg
9 ביולי 1746 10 באוגוסט 1759 בניו של פליפה החמישי
קרלוס השלישי
קובץ:Charles III of Spain high resolution.jpg
10 באוגוסט 1759 14 בדצמבר 1788
קרלוס הרביעי
קובץ:Carlos IV de rojo.jpg
14 בדצמבר 1788 19 במרץ 1808 בנו של קרלוס השלישי
פרננדו השביעי
קובץ:Francisco Goya - Portrait of Ferdinand VII of Spain in his robes of state (1815) - Prado.jpg
19 במרץ 1808 6 במאי 1808 בנו של קרלוס הרביעי
קרלוס הרביעי
קובץ:Carlos IV de rojo.jpg
(שב לשלטון)

6 במאי 1808

בנו של קרלוס השלישי

בית בונפרטה עריכה

שם תמונה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
חוסה הראשון
קובץ:Joseph-Bonaparte.jpg
6 ביוני 1808 11 בדצמבר 1813 אחיו של נפוליאון בונפרטה, מונה על ידו לאחר סילוק המלכים הבורבונים

בית בורבון (שיבה ראשונה לשלטון) עריכה

שם תמונה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
פרננדו השביעי
קובץ:Francisco Goya - Portrait of Ferdinand VII of Spain in his robes of state (1815) - Prado.jpg
(שב לשלטון)

11 בדצמבר 1813

29 בספטמבר 1833 בנו של קרלוס הרביעי
איזבלה השנייה
קובץ:Isabel II reina de España.jpg
29 בספטמבר 1833 30 בספטמבר 1868 בתו של פרננדו השביעי

בית סבויה עריכה

שם תמונה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
אמדאו הראשון
קובץ:Amadeo de Saboya, rey de España.jpg
2 בינואר 1871 11 בפברואר 1873 צאצא של פליפה השני (דרך נכדו טומאזו פרנצ'סקו) ושל קרלוס השלישי (דרך בנו פרננדו הראשון)

בית בורבון (שיבה שנייה לשלטון) עריכה

שם תמונה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
אלפונסו השנים עשר
קובץ:ALFONSO 12º.jpg
29 בדצמבר 1874 25 בנובמבר 1885 בנו של איזבלה השנייה
אלפונסו השלושה עשר
קובץ:Rey Alfonso XIII de España, by Kaulak (cropped).jpg
17 במאי 1886 14 באפריל 1931 בנו של אלפונסו השנים עשר

בית בורבון (שיבה שלישית לשלטון) עריכה

שם תמונה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
חואן קרלוס הראשון
קובץ:Posado tras la entrega de los premios Fondena 2014 (cropped).jpeg
22 בנובמבר 1975 19 ביוני 2014 נכדו של אלפונסו השלושה עשר
פליפה השישי
קובץ:Daiga Mieriņa tiekas ar Spānijas karali - 53814974005 (cropped)-2.jpg
19 ביוני 2014 מולך בנו של חואן קרלוס הראשון

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מלכי ספרד]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה