רוסנפט
פעולות נוספות
| המטה המרכזי במוסקבה בגדת סופייסקאיה | ||||
| המטה המרכזי במוסקבה בגדת סופייסקאיה | ||||
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| סוג | חברה ציבורית/ממשלתית | |||
| מייסדים | ממשלת רוסיה | |||
| חברת אם | הסוכנות הפדרלית לניהול רכוש המדינה (באמצעות רוסנפטגז) | |||
| חברות בנות |
חברת הדלק הפטרבורגית יוגנסק נפטגז אורנבורג נפט סמולטלור נפטגז בשנפט החברה הפטרוכימית אנגר ООО RN-Commerce RN-Trade Rosneft Trading S.A. Rosneft Deutschland GmbH АО RN Holding הבנק האזורי הרוסי לפיתוח RN-GAZ Rosneft Singapore Pte. Ltd. RN-Foreign Projects Rosneft Holdings LTD S.A. TOC Investments Corporation Limited Petromonagas S.A. Taihu Ltd אודמורט נפט Petrovictoria S.A. SIA ITERA Latvija Nayara Energy Limited Petrocas Energy International Ltd | |||
| מיקום המטה | גדת סופייסקאיה 26 | |||
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב | |||
| משרד ראשי | מוסקבה, רוסיה | |||
| ענפי תעשייה | פטרוכימיה | |||
| מוצרים עיקריים | נפט וגז | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
|
| ||||
רוסנפט (ברוסית: Роснефть) היא חברת נפט וגז רוסית שנוסדה בשנת 1993 כחברה בבעלות המדינה, על בסיס הנכסים שהיו קודם בבעלות משרד הנפט והגז של ברית־המועצות. היא נמצאת בבעלות ממשלת רוסיה, באמצעות חברת רוסנפטגז הממשלתית. רוסנפט הפכה לחברת הנפט הגדולה ברוסיה לאחר שרכשה נכסים של חברת הנפט יוקוס, שהולאמה על ידי ממשלת רוסיה ב-2004[1], ולאחר רכישת חברת TNK-BP בשנת 2013[2]. באותה עת הייתה חברת הנפט הציבורית הגדולה בעולם[3].
רוסנפט, שבסיסה במוסקבה, עוסקת בכל שלבי הפעילות בסקטור האנרגיה, מההפקה ועד השיווק לצרכן; חיפוש והפקה של נפט וגז ברחבי רוסיה, מפעילה בתי זיקוק, ומחזיקה בחברות-בנות העוסקות בהובלת נפט במכליות, בתפעול צינורות נפט, ושיווק נפט ותזקיקים.
היסטוריה עריכה
רוסנפט נוסדה בשנת 1993, כאשר הועברו עליה נכסים שהוחזקו על ידי רוסנפטגז, יורשתו של משרד תעשיית הנפט של ברית המועצות. בתחילת שנות ה-90, כמעט כל חברות הנפט ובתי הזיקוק הרוסיים נגרעו מרוסנפט ומהם הוקמו עשר חברות נפרדות, כחלק ממהלך ההפרטה וליברליזציה של הכלכלה הרוסית. בהמשך, מספרן הצטמצם בחצי עקב רכישות. ב-29 בספטמבר 1995, צו מס' 971 של ממשלת רוסיה הפך את החברה לחברת מניות משותפת פתוחה (OJSC), בבעלות ממשלת רוסיה ובניהולה.
רוסנפט נכנסה לקשיים כלכליים ותפעוליים במהלך המשבר הפיננסי הרוסי של 1998, עם ירידה בייצור ובמכירות הקמעונאיות, עם כושר זיקוק לא מנוצל[4]. ביולי 1998, ממשלת רוסיה ניסתה למכור את רוזנפט, אך הדבר נכשל. באוקטובר 1998, ממשלת רוסיה מינתה את סרגיי בוגדנצ'יקוב למנכ"ל. באותה עת החברה הייתה בעלת שני בתי זיקוק מיושנים וכמה נכסי ייצור נפט בעלי תפוקה נמוכה, שהיו מנוהלים בצורה גרועה. בתמיכת ממשלת רוסיה החברה לפתח את עסקיה, קיבלה רישיונות לחיפושי נפט במזרח סיביר, רכשה את חברת הנפט והגז "קרסנודר" בשנת 2002 וחברת הנפט הצפונית בתחילת 2003. בנוסף, בשנת 2002 קיבלה החברה רישיון לפיתוח פרויקטי סחלין 4 ו-5 ובשנת 2003 רישיון לפיתוח פרויקט סחלין 3[5]. ביולי 2004 מונה איגור סצ'ין, מקורבו של ולדימיר פוטין, ליושב ראש מועצת המנהלים של החברה. הוא כיהן במקביל גם כסגן ראש ממשלת רוסיה, ומאז 2012 הוא משמש כמנכ"ל "רוסנפט"[6].
החל משנת 2004, ארגנה ממשלת רוסיה סדרה של מכרזים למכירת נכסי חברת הנפט "יוקוס", שבהם זכתה רוסנפט ברוב, והגדילה משמעותית את מספר הנכסים שברשותה וכושר הייצור שלה[7]. המכירה בוצעה באופן רשמי במטרה לכסות חובות מס של "יוקוס"[8]. בפועל המטרה הייתה להשתלט על נכסיו של האוליגרך מיכאיל חודורקובסקי, שהועמד למשפט[9]. בשנת 2005, מיכאיל חודורקובסקי ושותפו פלאטון לבדב נידונו לתשע שנות מאסר בגין הונאה והעלמת מס[10]. בפברואר 2007, הם הואשמו שוב בגניבת נפט בשווי 25 מיליארד דולר מחברות הבת של יוקוס[11]. הם הורשעו, אך בשנת 2013 חנן פוטין את חודורקובסקי[12].
ביולי 2006 ערכה החברה הנפקה ראשונה לציבור, בה גייסה 10.4 מיליארד דולר, לפי שווי שוק של 79.8 מיליארד דולר[13].
העשור השני והשלישי של המאה ה-21 עריכה
ביוני 2013 הודיעה "רוסנפט" כי חתמה על הסכם להכפלת היקף אספקת הנפט לסין, במסגרת עסקה בשווי 270 מיליארד דולר לתקופה של 25 שנה. העסקה שהייתה אחת הגדולות ביותר בתולדות רוסיה, במסגרתה החלה לספק 300 אלף חביות נפט ביום לסין, בנוסף ל-300 אלף חביות נפט שהחברה כברה מספקת סיפקה קודם[14].
באפריל 2016 הודיע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על מכירת 19.5 אחוזים מחברת רוסנפט בעבור 10.2 מיליארד דולרים[15]. עסקת המכירה הושלמה במהירות, כאשר רוב המערכת הפוליטית ברוסיה כלל אינה מודעת לה ומבלי שהתבצע דיון ציבורי בנושא. פירוש הדבר הוא שרוסיה למעשה איבדה את השליטה בחברה, במהלך שכלל לא אושר על ידי ממשלת רוסיה[16] . זהות הקונים נותרה אנונימית: לכאורה, הרוכשים הם ממשלת קטר וחברת גלנקור השווייצרית. אולם הרכישה עצמה התבצעה תוך שימוש במספר חברות רכישה שהתפרסו בכמה מדינות שונות כגון סינגפור, אנגליה ואיי קיימן, תוך ניצול פרצות בחוקי בעלות המאפשרות לבעלי חברות מסוימות שלא להסגיר את זהותם[17].
בקיץ 2017 רכשה החברה את ענקית הנפט ההודית Essar Oil תמורת 12 מיליארד דולרים[18].
בספטמבר 2017 מונה קנצלר גרמניה לשעבר גרהרד שרדר ליו"ר דירקטוריון החברה, והיה בתפקיד עד מאי 2022[19].
בדצמבר 2018 הודיעה החברה שתבטל הסכמים בהיקף משוער של 30 מיליארד דולרים עם איראן, בשל העיצומים שהטילה ארצות הברית בתגובה לתוכנית הגרעין האירנית[20].
בדצמבר 2020 הודיעה החברה על גילוי מאגר גז טבעי תת-ימי עצום באזור ים קארה באוקיינוס הארקטי, צפונית לסיביר, שיחד עם מאגרי נפט וגז שכבר גילתה באזור עשוי להיות אחת עתודות האנרגיה הגדוחות בעולם. המאגר התגלה במסגרת קידוחי חיפוש גז ונפט שמבצעת החברה באזור הארקטי מאז 2014, כחלק מתוכניתה לנצל את עתודות האנרגיה באזור, שהגישה אליהן הפכה לקלה יותר בזכות התחממות האקלים באזור הקוטב[21].
במרץ 2022, לאחר הטלת עיצומים בין-לאומיים בסכסוך האוקראיני-רוסי ב-2022[22], החלה החברה במהלך של הקמת חברות קש ברחבי העולם, במטרה לעקוף אותם ולהמשיך למכור את הנפט הרוסי ללקוחות בין-לאומיים[23].
בנובמבר 2024 דיווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל" על התוכנית למיזוג משולש בין "רוסנפט", "גזפרום נפט" ו"לוקאויל" לחברה אחת שתהיה חברת הנפט השנייה בגדולה בעולם לאחר עראמקו הסעודית[24].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg רוסנפט, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg רוסנפט, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg רוסנפט, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg רוסנפט, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png רוסנפט, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg רוסנפט, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg רוסנפט, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg רוסנפט, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg רוסנפט, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg רוסנפט, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg רוסנפט, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D רוסנפט], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg רוסנפט, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg רוסנפט, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg רוסנפט, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png רוסנפט, באתר פינטרסט
הערות שוליים עריכה
- ^ דפנה מאור, הלאמה? החטיבה העיקרית של יוקוס נמכרה בניגוד לצו ביהמ"ש בארה"ב, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2004
- ^ סוכנויות הידיעות, רוזנפט תרכוש את יתרת מיזם TNK-BP תמורת 28 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, רוזנפט קרובה להיהפך לחברת הנפט הבורסאית הגדולה בעולם, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2012
- ^ גיא לשם, נפילתם של האוליגרכים: כיצד חיסל "משבר הרובל" את ההנהגה הרוסית והביא לעלייתו של אויב האוליגרכים - פוטין, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2007
- ^ רויטרס, היפוך במגמת ההלאמות ברוסיה: המשבר מאלץ את רוסיה לפנות למשקיעים זרים בפיתוח ענף האנרגיה, באתר TheMarker, 29 ביוני 2009
- ^ האקונומיסט, אף אחד לא לקח אותו ברצינות, אבל האיש החזק של פוטין הראה לכולם שהם טעו, באתר TheMarker, 8 בינואר 2017
- ^ בלומברג, זינוק ברווחי חברת הנפט הרוסית הממשלתית רוזנפט לאחר הלאמת חברת יוקוס, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005
- ^ סוכנויות הידיעות, יוקוס תערער על פסיקה המחייבת אותה לשלם לרשויות המס ברוסיה 3.5 מיליארד ד'; לטענתה מדובר בהחלטה "פוליטית", באתר הארץ, 27 במאי 2004
מיכל רמתי, ממשלת רוסיה מאיימת בדרישת מס נוספת בסך 3 מיליארד דולר מענקית הנפט יוקוס, באתר TheMarker, 23 באוגוסט 2004 - ^ מיכאיל חודורקובסקי יעמוד למשפט על הונאה בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 16 במאי 2004
- ^ יוסי מלמן, תשע שנות מאסר למיכאיל חודורקובסקי, ראש תאגיד הנפט יוקוס, באתר הארץ, 1 ביוני 2005
- ^ 6 שנות מאסר נוספות לחודורקובסקי: יישאר כלוא עד 2017, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2010
- ^ סוכנויות הידיעות, חודורקובסקי שוחרר מהכלא ברוסיה ומיד טס לגרמניה, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2013
- ^ ניו יורק טיימס, רוזנפט גייסה 10.4 מיליארד ד'; ההנפקה השישית בגודלה מעולם, באתר TheMarker, 16 ביולי 2006
- ^ סוכנויות הידיעות, רוסנפט תכפיל יצוא הנפט לסין בעסקת ענק בסך 270 מיליארד ד', באתר TheMarker, 21 ביוני 2013
- ^ רויטרס, פוטין זקוק למזומנים: מפריט 19% מענקית הנפט הממשלתית רוסנפט, באתר TheMarker, 14 באפריל 2016
- ^ יונתן קירשנבאום, נפט לרוכשים עלומים: רוסיה אישרה את אחת ההפרטות הגדולות בעולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 בפברואר 2017
- ^ ויקי אוסלנדר, ענקית האנרגיה הרוסית מציגה: נפט, גופות ומקלטי מס, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2017
- ^ הרכישה הגדולה מעולם של רוסיה בחו"ל היא גם ההשתלטות הזרה הגדולה בתולדות הודו, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2017
- ^ קתרין בנהולד, הניו יורק טיימס, האיש של פוטין בגרמניה: הקנצלר לשעבר לא מתנצל שהתעשר מקשריו עם הרוסים, באתר TheMarker, 27 באפריל 2022
- ^ סוכנויות הידיעות, רוסיה נוטשת את איראן: ענקית הנפט שלה ביטלה השקעה משותפת של 30 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2018
- ^ רויטרס וסוכנויות הידיעות, רוסיה: תגלית נפט וגז חדשה באזור הארקטי מגמדת את עתודות המזה"ת ומפרץ מקסיקו, באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2020
- ^ וול סטריט ג'ורנל, רוסיה ניסתה למכור כמות עצומה של נפט. אף אחד לא רוצה אותו, באתר גלובס, 27 באפריל 2022
ניו יורק טיימס, מחשבות מסלול מחדש: העתיד של תעשיית הנפט הרוסית נראה קודר, באתר TheMarker, 13 במרץ 2022 - ^ בן ברטנשטיין, בלומברג, הקשר שמניע את הברחת הנפט הרוסי בכל העולם, באתר TheMarker, 15 באוקטובר 2023
בלומברג, התעלומה נפתרה: אלה הם ששת המלכים החדשים של הנפט הרוסי, באתר TheMarker, 21 במרץ 2023 - ^ רויטרס, האם רוסיה מתכננת מיזוג ענק שייצור את חברת הנפט השנייה בגודלה בעולם?, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2024