רבה בר רב שילא
פעולות נוספות
| מקום פעילות | בבל |
|---|---|
| תקופת פעילות | רביעי אמוראים |
| רבותיו | רב חסדא, רב מתנה, רב המנונא סבא (אמורא) |
| בני דורו | אביי ורבא |
רבא (או רבה או רבי אבא) בר רב שילא היה בדור הרביעי - חמישי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
על רבותיו נמנו מלבד רב חסדא, רב נחמן[1], רב מתנה, ורב המנונא סבא[2]. שימש כדיין[3].
היה בקי במקרא והיה מבאר על פיהם את דברי קודמיו[4].
מסופר, כי מצא את אליהו הנביא. שאלו: מה עושה כעת הקדוש ברוך הוא? אמר לו אליהו הנביא: אומר שמועות (דברי תורה) משמם של חכמי התנאים, חוץ מרבי מאיר, מכיוון שלמד תורה מפיו של אחר. שאל אותו רבה בר שילא: והלא לקח רק את הפנימיות מתורתו, אבל לא למד ממעשיו, כאדם המוצא רימון, שאוכל את תוכו וזורק את קליפתו? השיב אליהו הנביא: בעקבות דבריך, אומר הקב"ה שמועה מפיו של רבי מאיר - ”מאיר בני אומר...”[5]
פעם אחת הגיע אליו אדם לבית הדין ואחרי שפסק לו רבה בר רב שילא הלך אותו אדם לערער על הפסק דין אצל רבא והצדיק רבא את פסק דינו של רבה בר רב שילא[6].
רבה בר רב שילא הוא האמורא הראשון המוזכר בתלמוד הבבלי והיחיד בכלל שמוזכר בדף הראשון[7] על פי ה"שלמי חיים" הוא נבחר להיות האמורא הפותח את הש"ס מפני דבריו החשובים על כך שכל דבר תורה נאמר מפי הקדוש ברוך הוא.
אמרותיו עריכה
לעולם יבקש אדם רחמים מהקב"ה, אפילו עד כיסוי העפר האחרון שבו יכסו את קברו[8].
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "רבה בר רב שילא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- בנימין זאב בכר, יעקב בצלאל לויטרבך, "רבה בר רב שילא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ ב"ב קנ"ה ע"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ד, עמוד ב'.
- ^ סוטה לה ב, בבא בתרא טז א, קידושין טו א ועוד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'.
- ^ כתובות ק"ד ע"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א'.