Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הר בוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קמר בוקר)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: גיבוב משפטים ללא קשר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: גיבוב משפטים ללא קשר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
הר בוקר
[[File:{{#property:P18}}|220px]]
מידע כללי
גובה מעל פני הים 640 מטר
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום הר הנגב

הר בוקרערבית: רג'ם אלבקרה – "רגם הפרה") הוא פסגה בגובה 640 מטר, נמצא כשמונה קילומטרים ממערב לקיבוץ שדה בוקר. הר בוקר הוא חוטמו הדרומי־מערבי של רכס ירוחם, אחד מששת הקמרים הבונים את הר הנגב הצפוני. מפסגת הר בוקר יש תצפית אל העמק העליון של נחל הבשור, רמת מטרד, בקעת צין, קמר חלוקים, רמת עבדת ורכס רמון. על פסגת ההר אתר קידוח נפט נטוש. עץ זית בודד צומח בערוץ קטן היורד מן הפסגה מזרחה, אל נחל הבשור[1].

גאוגרפיה עריכה

הר בוקר הוא פסגה בגובה 640 מטר מעל פני הים, כשמונה קילומטרים ממערב לקיבוץ שדה בוקר. חוטמו הדרומי-מערבי של קמר ירוחם, אחד מששת הקמרים הבונים את הר הנגב הצפוני. מפסגת הר בוקר יש תצפית אל עמקו העליון של נחל בשור, רמת מטרד, בקעת צין, קמר חלוקים, רמת עבדת ורכס רמון.

הר בודד המתרומם מהמישור בצלעותיו התלולות, 8 ק"מ מדרום מזרח לשבטה (א-סביטה), בינה לבין עבדת. ממזרח להר עובר נחל הבוקר, שתוואי הזרימה שלו עולה הדרך מעבדת לחלוצה. פסגה בהר הנגב הצפוני, על פרשת המים של רכס בוקר.[2]

גאולוגיה עריכה

[דרושה הבהרה]בראש פסגת הר בוקר נמצא קידוח נפט נטוש, וממזרח לפסגה יש עץ זית עתיק (ייתכן שזהו העץ שהעניק להר את שמו הערבי). דרך עפר עולה לפסגה מנחל בשור. מצודות מלבניות, ללא מגדלים, דוגמת המצודות בנחל רביב, קצר-רחייבה, באר-חפיר, לענה, הר-בוקר, מישור-הרוח. צורתו מצולע שצלעותיו אינן שוות. במרכזו חצר גדולה שחדרים גדולים וקטנים ערוכים סביבה. אופייניות ביותר להדגמת התופעה של המצודות בהר הנגב הן אלה היוצרות מעין מקבץ מצפון וממערב לקיבוץ שדה בוקר. שם נמצא את אתר חלוקים, את מצד הרועה, את מצודת רתמה ואת מצד הר בוקר. אלה מייצגות טיפוסים שונים, ורובן נחפרו ונחקרו ביסודיות.[3]

היסטוריה עריכה

שרידי מצד ישראלי מימי מלכות יהודה בהר.[4]

לקריאה נוספת עריכה

  • מרקוס, מ', אלעזרי י' (2000) " אנציקלופדיה מפה- כל היישובים וכל האתרים בישראל, כרך 1", מפה- מיפוי והוצאה לאור, עמ'- 135.
  • פרס, י' (1952). "אנציקלופדיה ארץ ישראל, כרך ג' ", הוצאת ספרים ירושלים, עמ'- יז'
  • כהן, ר',(1979). " המצודות ישראליות בהר-הנגב"- מאמר ארכאולוגי, חסר מקור פרסום, עמ'-39.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אריאל- אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, ספריית השדה
  2. ^ הנגב הצפוני- מדריך ישראל החדש, כרך 14, כתר הוצאה לאור, 2001
  3. ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, 2005
  4. ^ מבוא לארכיאולוגיה של ארץ- ישראל בתקופת המקרא, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 1990