צילה בינדר
פעולות נוספות
| צילה בינדר (סוף שנות ה-50 של המאה ה-20) | |
| צילה בינדר (סוף שנות ה-50 של המאה ה-20) |
צילה בּינדֶר (1919 – 12 בדצמבר 1987) הייתה ציירת, סופרת ומשוררת ישראלית.
ביוגרפיה עריכה
בינדר נולדה בווילנה, שסופחה כעבור שנה לפולין. גדלה בגרודנו שבפולין (כיום בבלארוס). למשפחתה הייתה כריכיית ספרים בגרודנו (השם "בינדר" פירושו ביידיש 'כורך'). בגיל 12 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה. אחיה הגדול של צילה, אברהם בינדר, המשיך בתל אביב את העסק המשפחתי של כריכת הספרים.
בינדר למדה במחזור הראשון של תיכון חדש בתל אביב והייתה חניכה בתנועת השומר הצעיר. החלה לצייר בגיל צעיר. לדברי אחייניתה, יעל בינדר-מן, בתו של הצייר אברהם בינדר, הוא זה שלימד אותה ציור באופן מקצועי כבר מילדותה.[1] יעל מוסיפה ומספרת, שכאשר צילה עלתה לארץ אברהם בינדר כבר היה מעורה בין הציירים בתל אביב ועזר לה להתאקלם בעולם האמנות. לאורך כל החיים קיימו השניים קשר קרוב שעסק באמנות של שניהם. בינדר הציגה בתערוכות בתל אביב, איירה כרזות לתיאטרון ונודעה בציבור בעיקר באיור ספרים רבים, בעיקר ספרי ילדים. הספר הראשון שאיירה היה הספר "שלה פלא" (1946) מאת לוין קיפניס (הוצאת דביר) ולאחריו איירה את הספר "מיטב השיר לגן" (1951) שהיה לקט שירים לילדים מאת משוררים שונים.
ב-1939 פגשה בינדר בנתן אלתרמן[2] ומאותה שנה התנהל ביניהם רומן גלוי וממושך, במקביל לחיי נישואיו של אלתרמן עם השחקנית רחל מרכוס, עד יום מותו ב-1970. אלתרמן הזכיר אותה בצוואתו וביקש להפריש רבע מעזבונו לבינדר, תוך שהוא מציין שהיא "ויתרה למעני על הרבה יותר מזה, אך מה לעשות?". הרומן "העלמה והמשורר" של אידה צורית (2004) מבוסס באופן חופשי על סיפור אהבתם.
בינדר העריצה את נתן אלתרמן. התקשתה להשלים עם כך שלא חיו ביחד את חייהם. היא נמנעה מלהזמין את חברותיה לביקור מתוך מחשבה שאולי יבוא באותו זמן לבקרה. בינה לבין רחל מרכוס לא הייתה טינה אלא הערכה הדדית.
בינדר לא למדה מעולם ציור בצורה ממוסדת ומסודרת, ורכשה את השכלתה האמנותית כשומעת חופשית בבצלאל. לדבריה, עסקה באופן תמידי בלימוד עצמי ובחיפוש של הדבר שרצתה לעשות, כגון לימוד טכניקת הדפוס לצורך הכרזות שאיירה. לאחר פטירתו של אלתרמן ב-1970 הפסיקה בינדר לצייר.
צילה בינדר נפטרה משבץ מוחי ונטמנה בבית העלמין קריית שאול[3]. את כל עזבונה ציוותה למוסד אלתרמן. העזבון האמנותי שלה נמצא כיום בתוך ארכיון אלתרמן שבמרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל אביב. לאחר מותה נערכה בגלריה "גלאי" תערוכה מעזבונה, שזכתה להצלחה רבה.
יצירתה עריכה
מבקר האמנות של העיתון ״על המשמר״ פאול לנדאו כתב עליה בשנת 1948, שהיא ציירת רעננה ומרהיבה ברישומיה, ומסוגלת לספר סיפורים באמצעות מבטה החד בדמויות שהיא מציירת ורושמת. בתערוכתה ב-1950 כתב עליה אריה לרנר מבקר האמנות של עיתון ״דבר״, שהיא מחוננת בחוש הסתכלות ער ומציירת בהעזה, ושיש לצפות להמשך עבודתה של אמנית צעירה זו. אויגן קולב, מבקר אמנות ומנהל מוזיאון תל אביב, ציין בביקורת שכתב על אותה תערוכה, שניתן להבחין ברישומיה ובציוריה בכשרונה ועינה החדה הקולטת את מהות האדם ואת פנימיותו. בשנת 1952 כתב מבקר האמנות אריה לרנר תחת הכותרת התקדמותה של ציירת,[4] שהפעם כבר הוכיחה מעבר לכל ספק את כשרונה וזאת בזכות עבודתה האוטודידקטית, ולמרות העדר לימוד אמנות מסודר. בשנת 1963 כתבה עליה בעיתון ״מעריב״ מבקרת האמנות רחל אנגל,[5] שכוחם של ציוריה אינו דווקא באיכות הציורית אלא ביכולת להביא את החוויה האנושית, את הבגרות הנפשית, בפני הצופה. בשנת 1966 הפתיעה צילה בינדר, לאחר שנודעה כרשמת בעיקר, בתערוכת יחיד בגלריה גורדון, עם ציורי שמן וקולאז'ים, ציורים רגישים וצבעוניים, לדברי המבקרת רחל אנגל. בינדר ציירה, לדבריה המצוטטים בכתבת ביקורת משנת 1966 בעיתון ״דבר״,[6] ציור ספונטני, "הרפתקה שיעדה ידוע, אך הדרכים אליה נסתרות ומשונות". "ובסוף אני מקבלת תמיד את מה שאהבתי. הציורים שלי דומים לריבועי נחושת, לפסלים כושיים ולשטיחים עתיקים, אני אוהבת ריבועים, פסלים ושטיחים, ואף כי מעולם אינני מתכננת מה לצייר, אני מגיעה לדברים שאני אוהבת". בתערוכה זו, כמו בקודמותיה, היא ציירה בעלי חיים, ילדים, פסלים, ופורטרטים, בעיקר בטכניקת רישום.
העורכת/סופרת נגה אלבלך כתבה בעיתון ״הארץ״ על חייה ויצירתה:
בימים ההם, כשדרכן האישית, הכלכלית והמקצועית של נשים לא הייתה פתוחה וסלולה כבימינו, נאבקה צלה בינדר על הגדרתה כאמנית וכאשה ברגשות אמביוולנטיים: מצד אחד היו בה העצמאות המחשבתית המורדת ולהט היצירה ומצד אחר שאפה ללכת בתלם הנשי המקובל. הקשר בין נשיותה ותשוקתה לבין יצירתה היה קשר גורדי: עם מות אהובה, ב-1970, חדלה לצייר. אולי יותר משהייתה צלה בינדר מוזה למשורר הגדול, היה המשורר הגדול מוזה ליצירתה.
ספריה עריכה
- סִפורים וציורים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1975.
- רישומים ושירים; עם פתח דבר מאת משה שמיר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ט 1989.
ספרים באיורה עריכה
- "שלה פלא" - לוין קיפניס (דביר, 1946)
- "מיטב השיר לגן" -לקט שירי משוררים (עמיר, הקיבוץ המאוחד, 1951)
- "הפנקס פתוח" - יצחק שדה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1952)
- "אילוף הסוררת" מאת ויליאם שקספיר, בתרגום רפאל אליעז (ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר, תשי"ד 1954)
- "שיר ידעתי" - פניה ברגשטיין (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1953)
- "ילקוט הקסמים" - אגדות וסיפורי עם - ליקט רפאל אליעז (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1955)
- "שיר הגדי" - מרים ילן שטקליס (דביר, תשי"ח 1957)
- ספר "התֵּבָה המזמרת" - נתן אלתרמן (מחברות לספרות, 1958; הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ד, 1973)
- "גשם ראשון" - דוד אגמון (דביר, 1959)
- אורח לחג - שלמה שבא (ספריית דרור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1958)
- "ביאליק בכיתה בי"ת" - ברכה חבס (ספריית דרור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1959)
- "כתבים" - גרשון שופמן (דביר ועם עובד, 1960)
- "קלמן של רמי" - דליה רביקוביץ' (ספרית פועלים, תשכ"ב 1961)
- "החינוך הסנטימנטאלי" - גוסטאב פלובר (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1961. עטיפה)
- "עיניים שמחות" - פניה ברגשטיין (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1962)
- "ערדל הפלא" - מרוסית: נתן אלתרמן (מחברות לספרות, 1962)
- "אנו עולים" - רחל ינאית בן-צבי (עם עובד, 1962. עטיפה)
- "יש לי סוד" - מרים ילן שטקליס (דביר, 1963)
- "איך לדבר בציבור" - יוסף נדבה (הוצאת הוועד המרכזי של הסתדרות הפקידים, 1964)
- "נודדי לילה" - זהרירה חריפאי ושלמה שבא (ספריית פועלים, 1965)
- "ספר החידות" - נתן אלתרמן (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א, 1971)
- "יעל מטיילת" - תרצה אתר (הקיבוץ המאוחד, 1971)
- "נתן אלתרמן לילדים"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1972)
- "חרוזים אדומים" - פניה ברגשטיין (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1972)
- "ביבר הזכוכית" - טנסי ויליאמס (עם עובד, 1975. עטיפה)
תערוכות יחיד עריכה
- 1948 – מקרא סטודיו, תל אביב.[7]
- 1950 – מקרא סטודיו, תל אביב.[8]
- 1952 – מקרא סטודיו, תל אביב.[9]
- 1955 – מקרא סטודיו, תל אביב.[10] ביקורת: א. מן, צילה בינדר ורישומיה: הבסיס הנכון לרגשות ולדמיון, מעריב, 11 במרץ 1955; פ. פרידברג, תערוכת צילה בינדר, על המשמר, 18 במרץ 1955.
- .1963 – בית האמנים (ביתן אלחריזי), תל אביב.[11]
- 1966 – גלריה גורדון, תל אביב.[12]
לאחר מותה:
- גלריה גלאי
- 2017 - "מורן שוב: עיניים שמחות לצלה בינדר", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. תערוכה ותסכית.[13]
- 2020 - "ואולי היה זה חלומי", במסגרת שנת אלתרמן בתל אביב, תערוכה במרכז הקהילתי "מגיד" בשד' נורדאו. אוצרת מורן שוב.[14]
לקריאה נוספת עריכה
- דן לאור, 'אלתרמן - ביוגרפיה', עם עובד/ספרית אפקים, 2013, עמודים 205–211.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg צילה בינדר, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg צילה בינדר, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg צילה בינדר, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg צילה בינדר, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png צילה בינדר, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg צילה בינדר, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg צילה בינדר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg צילה בינדר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg צילה בינדר, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg צילה בינדר, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg צילה בינדר, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D צילה בינדר], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg צילה בינדר, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg צילה בינדר, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg צילה בינדר, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png צילה בינדר, באתר פינטרסט
- צילה בינדר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg צילה בינדר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- צילה בינדר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- צילה בינדר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg צילה בינדר, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg צילה בינדר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- צילה בינדר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- צילה בינדר, באתר Metacritic (באנגלית)
- צילה בינדר, באתר ארכיון להקת בת שבע
- צילה בינדר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg צילה בינדר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- צילה בינדר, באתר זמרשת
- צילה בינדר, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg צילה בינדר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg צילה בינדר, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg צילה בינדר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png צילה בינדר, באתר Last.fm (באנגלית)
- צילה בינדר, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png צילה בינדר, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg צילה בינדר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png צילה בינדר, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png צילה בינדר, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- צילה בינדר, באתר SIGIC
- צילה בינדר, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg צילה בינדר, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg צילה בינדר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- צילה בינדר, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg צילה בינדר, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg צילה בינדר, באתר Songkick (באנגלית)
- צילה בינדר, באתר Tab4u
- צילה בינדר, באתר Genius
- צילה בינדר, באתר סטריאו ומונו
- צילה בינדר, באתר SecondHandSongs
- צילה בינדר, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- צילה בינדר, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg צילה בינדר, באתר בנדקמפ
- צילה בינדר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg צילה בינדר, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png צילה בינדר, באתר טיידל (באנגלית)
- צילה בינדר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- צילה בינדר, בארכיון הבימה
- צילה בינדר, בארכיון תיאטרון גשר
- צילה בינדר, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg צילה בינדר, באתר אמזון מיוזיק
- צילה בינדר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg צילה בינדר, באתר MuseScore
- צילה בינדר, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- רשימת הפרסומים של צילה בינדר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- תור-רות גונן, צלה בינדר כמאיירת שירי מרים ילן-שטקליס, ספרות ילדים ונוער 79-80, מאי 1994, עמ' 36–49
- ירון פריד, האחרונה לבית אלתרמן, כותרת ראשית, 23 בדצמבר 1987 - קטעים משיחה שהתקיימה עם צילה בינדר ב-1986
- עידית שחורי, בכל יום בחמישה לשש הייתה צילה בינדר באה לכסית לפגישה עם אלתרמן, מעריב, 14 בדצמבר 1987
- שרית פוקס, פגישה לאין קץ, מעריב, 19 בינואר 1989
- זיוה שמיר, "ושם השנית..." - צִלהּ של צילה ביצירת נתן אלתרמן: עקבות אהובתו, התלבטותו, חרטתו וצערו של המשורר, כיוונים חדשים 23, תשע"א, 252–268, באתר ההסתדרות הציונית העולמית
- נגה אלבלך, לעולם לא תהיה שלי, לעולם לא אגהץ לך כתונת - על הציירת צלה בינדר, באתר הארץ, 29 ביולי 2011
- יעל בינדר-רמן, תגובות | המורה של צילה בינדר, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2011
- מכתב של בינדר לאלתרמן
- הקו הוא אותו קו, דבר, "דבר השבוע", 18 באוקטובר 1963 (עם תערוכתה בבית האמנים תל אביב)
- אתר למנויים בלבד מורן שוב, הקשר של איור לתשוקה ואל גילוי המרחב של הדף, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2017
- אתר למנויים בלבד אבי פיטשון, סגנונה של צלה בינדר מכשף בפשטותו. על כך, ולא על זהות מאהבה, מגיעה לה הכרה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2020
- אתר למנויים בלבד עודד כרמלי, "אהבה איננה פשע": הנשים בחייו של המשורר נתן אלתרמן, באתר הארץ, 13 בינואר 2020
- יואב אונגר, צִלה בינדר: המאיירת החלוצה שהקדימה את זמנה", באתר "פורטפוליו", 20 בפברואר 2020
- זיוה שמיר, על צילה בינדר, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
- הצל של צילה: הסכת על נתן אלתרמן ונשותיו, מנחה: ליעד מודריק, אורחת: פרופ' זיוה שמיר. "על החתום", סדרת הסכתים, בית אבי חי, 23 ביולי 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ המורה של צילה בינדר, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2011
- ^ ליעד מודריק וזיוה שמיר, הצל של צילה: נתן אלתרמן
- ^ שרית ישי-לוי, נפטרה האישה האחרת בחיי המשורר נתן אלתרמן, חדשות, 14 בדצמבר 1987
- ^ ארכיון ActivePaper, באתר jpress.org.il
- ^ ארכיון ActivePaper, באתר jpress.org.il
- ^ ארכיון ActivePaper, באתר jpress.org.il
- ^ ביקורת: א. ל., תערוכת צלה בינדר ב"מקרא סטודיו", דבר, 23 בינואר 1948; פ. לנדאו, באולמי התערוכות, על המשמר, טורים 1–3, 23 בינואר 1948; א. קולב, מיומנו של מבקר-אמנות, על המשמר, טור 2, 6 בפברואר 1948.
- ^ ביקורת: אריה לרנר, צילה בינדר ב"מקרא-סטודיו", דבר, טור 2, 27 בינואר 1950; מ. מ. רנדל, תערוכת התמונות של צלה בינדר במקרא-סטודיו, חרות, 27 בינואר 1950; א. קולב, תערוכת צילה בינדר, על המשמר, 3 בפברואר 1950.
- ^ ביקורת: אריה לרנר, התקדמותה של ציירת: (לתערוכת צילה בינדר ב"מקרא סטודיו", דבר, 1 בפברואר 1952; ליזטה לוי, תערוכת צילה בינדר (מקרא-סטודיו), דבר, 15 בפברואר 1952.
- ^ נפתחה תערוכת צילה בינדר, דבר, 4 במרץ 1955.
- ^ ביקורת: רחל אנגל, ציורי צילה בינדר, מעריב, 18 באוקטובר 1963; י. ש., צילה בינדר (ביתן האמנים ברח' אלחריזי, ת"א), דבר, 18 באוקטובר 1963. עם התערוכה: הקו הוא אותו קו, דבר, "דבר השבוע", 18 באוקטובר 1963.
- ^ ביקורת: א. תמר, תערוכות | בתל אביב, מעריב, טור 1, 10 בנובמבר 1966; רחל אנגל, צילה בינדר בגלריה גורדון, מעריב, טור 2, 11 בנובמבר 1966.
- ^ מכתבים אל צלה. משתתפים: חוה אלברשטיין, צבי סלטון, איה לוריא, עודד מנדה-לוי, מורן שוב
- ^ תמר יחיא, "עיניים שמחות לצִלה בינדר" – הצצה לתערוכה, באתר פוליטיקלי קוראת - עושות תקשורת פמיניסטית, 24 פברואר 2020