צירוף (קומבינטוריקה)
פעולות נוספות
| קובץ:Nuvola apps edu mathematics blue-p.svg
בערך זה |
צֵירוּף או קוֹמְבִּינַצְיָה הוא בחירה של פריטים מקבוצת איברים שונים, כך שסדר הבחירה אינו משנה (בניגוד לתמורה). באופן פורמלי, צירוף של <math>k</math> איברים מקבוצה <math>S</math>, הוא תת-קבוצה בת <math>k</math> איברים שונים של <math>S</math>. לכן, שני צירופים זהים אם ורק אם לכל צירוף יש אותם איברים. סדר האיברים חסר משמעות.
צירוף ללא חזרות עריכה
אם בקבוצה <math>S</math> יש <math>n</math> איברים, מספר הצירופים בגודל <math>k</math> מסומן כ-<math>C^n_k</math>, כאשר <math>k\le n</math> הוא שווה למקדם הבינומי: <math display=block>\binom{n}{k}=\frac{n(n-1)\cdots(n-k+1)}{k(k-1)\cdots1}=\frac{n!}{k!(n-k)!}</math> אם <math>k>n</math> אז <math>\binom{n}{k}=0</math>.
הנוסחה הזאת נובעת מהעובדה שלכל צירוף עם <math>k</math> איברים מקבוצה בגודל <math>n</math>, יש <math>k!</math> תמורות. אזי <math>P^n_k=C^n_k\times k!</math> או באופן שקול: <math>C^n_k = P^n_k / k!</math>[1]. קבוצת כל הצירופים בגודל <math>k</math> של קבוצה <math>S</math> מסומנת לעיתים קרובות <math>\textstyle\binom{S}{k}</math>.
דוגמה עריכה
בהינתן 3 פירות: תפוח, תפוז ואגס, ועלינו לבחור שניים, יש שלושה צירופים אפשריים: תפוח ואגס; תפוח ותפוז; או אגס ותפוז. בדוגמה זו, הקבוצה קטנה מספיק בכדי להציג את כל הצירופים. אבל זה לא יהיה פרקטי עבור קבוצות גדולות יותר. למשל, ניתן לתאר יד פוקר כצירוף של 5 קלפים (<math>k=5</math>) מחפיסה בת 52 קלפים (<math>n=52</math>). 5 הקלפים ביד שונים, והסדר שלהם לא משנה. יש <math>\tbinom{52}{5}=2598960</math> צירופים כאלה, והסיכוי לכל יד כזו הוא <math>\frac{1}{2598960}</math>.
צירוף עם חזרות עריכה
צירוף הוא קבוצה של <math>n</math> דברים שנלקחו בכל פעם ללא חזרה. כדי להתייחס לצירופים שבהם החזרה מותרת, נדרש לציין זאת. אם בדוגמה של שלושת הפירות, אפשר היה לקבל שני פירות מאותו סוג, היו נוספות עוד 3 אפשרויות: שני תפוחים; שני תפוזים; שני אגסים.
צירוף <math>k</math> איברים עם חזרות, מקבוצה <math>S</math> בגודל <math>n</math>, נתון על ידי קבוצה של <math>k</math> איברים לא בהכרח שונים מהקבוצה <math>S</math>. גם כאן הסדר אינו נלקח בחשבון. לכן, שני צירופים הם זהים, אם ניתן לקבל את האחד מהשני על ידי שינוי הסדר. במילים אחרות, זהו מדגם של <math>k</math> איברים מקבוצה בגודל <math>n</math>, המאפשרים כפילויות (כלומר, עם חזרה) אך תוך התעלמות מסדרים שונים (למשל: <math>\{1,2,3\}=\{3,2,1\}</math>).
אם נשייך אינדקס לכל אחד מאיברי הקבוצה <math>S</math>, ונתייחס לכל איבר בקבוצה כ"סוג" של אובייקט, אז נוכל לציין באמצעות<math>x_i</math> את מספר איברים מסוג <math>i</math> בצירוף. אזי, מספר התת-קבוצות בגודל <math>k</math> הוא מספר הפתרונות השלם האי-שלילי של המשוואה הדיופנטית: <math>x_1+x_2+\cdots+x_n=k</math>.
אם בקבוצה <math>S</math> יש <math>n</math> איברים, מספר הצירופים בגודל <math>k</math> שניתן לבנות מאיבריה עם חזרות מסומן ב-<math>\left(\!\!\tbinom{n}{k}\!\!\right)</math>. סימון זה מקביל למקדם הבינומי שסופר <math>k</math> תת-קבוצות. הוא יכול להיכתב גם במונחים של מקדמים בינומיים[2]: <math display=block>\left(\!\!\!\binom{n}{k}\!\!\!\right)=\binom{n+k-1}{k}</math>
דוגמה עריכה
אם בתפריט יש ארבעה סוגי סופגניות (<math>n=4</math>) ונרצה להזמין שלוש סופגניות (<math>k=3</math>), ניתן לחשב את מספר הדרכים לבחירת הסופגניות עם חזרה באמצעות הנוסחה: <math>\bigl(\!\!\tbinom{4}{3}\!\!\bigr)=\tbinom{4+3-1}{3}=\tbinom{6}{3}=20</math>.
ניתן לאמת תוצאה זו על ידי רישום כל התת-מולטי-קבוצות בגודל של 3 של הקבוצה <math>S=\{1,2,3,4\}</math>. כפי שמוצג בטבלה (להלן[3]) העמודה השנייה מפרטת את הסופגניות שנבחרו, העמודה השלישית מציגה את הפתרונות המספרים השלמים האי-שליליים <math>[x_1,x_2,x_3,x_4]</math> של המשוואה <math>x_1+x_2+x_3+x_4=3</math>, העמודה האחרונה מציגה את הכוכבים והמחיצות של הפתרונות[4].
| מספר | המולטי-קבוצה | שקול לפתרון | כוכבים ומחיצות | ||
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | {1,1,1} | [3,0,0,0] | <math>\bigstar\bigstar\bigstar | </math> | |
| 2 | {1,1,2} | [2,1,0,0] | \bigstar | </math> | |
| 3 | {1,1,3} | [2,0,1,0] | <math>\bigstar\bigstar | </math> | |
| 4 | {1,1,4} | [2,0,0,1] | <math>\bigstar\bigstar | \bigstar</math> | |
| 5 | {1,2,2} | [1,2,0,0] | \bigstar\bigstar | </math> | |
| 6 | {1,2,3} | [1,1,1,0] | \bigstar|\bigstar|</math> | ||
| 7 | {1,2,4} | [1,1,0,1] | \bigstar | \bigstar</math> | |
| 8 | {1,3,3} | [1,0,2,0] | <math>\bigstar | </math> | |
| 9 | {1,3,4} | [1,0,1,1] | <math>\bigstar | \bigstar</math> | |
| 10 | {1,4,4} | [1,0,0,2] | <math>\bigstar | \bigstar\bigstar</math> | |
| 11 | {2,2,2} | [0,3,0,0] | \bigstar\bigstar\bigstar | </math> | |
| 12 | {2,2,3} | [0,2,1,0] | \bigstar\bigstar|\bigstar|</math> | ||
| 13 | {2,2,4} | [0,2,0,1] | \bigstar\bigstar | \bigstar</math> | |
| 14 | {2,3,3} | [0,1,2,0] | \bigstar|\bigstar\bigstar|</math> | ||
| 15 | {2,3,4} | [0,1,1,1] | \bigstar|\bigstar|\bigstar</math> | ||
| 16 | {2,4,4} | [0,1,0,2] | \bigstar | \bigstar\bigstar</math> | |
| 17 | {3,3,3} | [0,0,3,0] | <math> | </math> | |
| 18 | {3,3,4} | [0,0,2,1] | <math> | \bigstar</math> | |
| 19 | {3,4,4} | [0,0,1,2] | <math> | \bigstar\bigstar</math> | |
| 20 | {4,4,4} | [0,0,0,3] | <math> | \bigstar\bigstar\bigstar</math> |
לקריאה נוספת עריכה
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Benjamin & Quinn 2003, p. 70
- ^ Benjamin & Quinn 2003, p. 71
- ^ Mazur 2010, p. 10 where the stars and bars are written as binary numbers, with stars=0 and bars = 1.