פרס האקדמיה ללשון העברית על שם ציפורה וזאב בן-חיים

תבנית {{פרס}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. פרס האקדמיה ללשון העברית הוא פרס שנתי שנוסד בשנת תשס"ט (2009) באקדמיה ללשון העברית.

קרן הפרס הוקמה על ידי מישל ורוברט אסרף ונקראה בתחילה על שמם. תחומי פרס האקדמיה על שם מישל אסרף היו: חקר הלשון העברית; כתיבה בשפה העברית על סוגיה השונים – ספרות, שירה ותרגום; מחקר הספרות, השירה והתרגום העבריים; מחקר הקשר והזיקה ללשון העברית בלשונות היהודים בתפוצות ישראל. הוא ניתן לחוקרים, סופרים ומשוררים על תרומתם בתחום הכתיבה העברית וחקר הלשון העברית וספרותה.

משנת תשע"ד (2014) הפרס הוא תרומת בני משפחתו של זאב בן-חיים, ונקרא על שם זאב וציפורה בן־חיים. הוא ניתן על חקר הלשון העברית, חקר הלשון הארמית, חקר מסורות הלשון ובכלל זה מסורות השומרונים, מחקר הזיקה לעברית בלשונות היהודים.

זוכי הפרס

• תשס"ט (2009): פרופ' אהרן ממן ופרופ' אלישע קימרון – בתחום חקר הלשון העברית
• תש"ע (2010): ד"ר רמי סערי – בתחום הכתיבה העברית
• תשע"א (2011): ד"ר יהודית הנשקה וד"ר עופרה תירוש-בקר – בתחום מחקר הזיקה לעברית בלשונות היהודים
• תשע"ב (2012): פרופ' אבנר הולצמן ואהרן אפלפלד – בתחום הספרות וחקר הספרות
• תשע"ד (2014): ד"ר יעל רשף – בתחום חקר הלשון העברית
• תשע"ה (2015): ד"ר קרן דובנוב – בתחום מחקר עברית ההשכלה
• תשע"ז (2016): ד"ר ורד סיידון – בעבור חיבור ספרה "חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה"
• תשע"ט (2019): ד"ר דורון יעקב – על ספרו "מסורת העברית שבפי יהודי דרום תימן: מערכת ההגה ולשון המשנה"
• תשפ"א (2021): ד"ר אלכסי יודיצקי – על חקר התעתיקים היווניים למקרא, חקר מסורותיה של העברית המקראית, חקר מגילות מדבר יהודה ועוד
• תשפ"ג (2023): ד"ר אוהד אבודרהם – על מחקריו בארמית לסוגיה: מנדאית, ארמית בבלית, ארמית נוצרית, ארמית של התרגומים ונבטית
• תשפ"ה (2025): פרופ' אליצור בר-אשר סיגל - על חדשנותו ביישום שיטות מתחומי הבלשנות, הסמנטיקה והתחביר; על שילוב הבלשנות המודרנית עם החקר הפילולוגי של העברית והארמית ועל מאמריו המבריקים על גלגולי "אלמלי" ו"כל שהוא" ברובדי העברית.