פנטיקפאיון
פעולות נוספות
| שרידי הפְּרִיטָנֵיוֹן בפנטיקפאיון; ברקע נראית מצבת התהילה של קרץ' | |
| שרידי הפְּרִיטָנֵיוֹן בפנטיקפאיון; ברקע נראית מצבת התהילה של קרץ' | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
אוקראינה אוקראינה (דה יורה) רוסיה רוסיה (דה פקטו) |
פנטיקפאיון (ביוונית עתיקה: Παντικάπαιον), או פנטיקפיאום (בלטינית: Panticapaeum), הייתה עיר עתיקה בחופו המזרחי של חצי האי קרים, באזור שהיוונים כינו טאוריקה. העיר שכנה בצדו המערבי של מצר קרץ' (הידוע בעת העתיקה כ"בוספורוס הקימרי"), והוקמה על ידי מתיישבים ממילטוס בסוף המאה ה-7 או בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. שרידיה נמצאים כיום בתחומי העיר המודרנית קרץ', על גבעה שנקראה מאוחר יותר הר מיטרידטס.
השם "פנטיקפאיון" נחשב לבעל מקור סקיתי, ומשמעו ככל הנראה "דרך הדגים".[1] ידוע כי בעיר התקיימה קהילה יהודית בתקופה הרומית.[2]
היסטוריה עריכה
היסטוריה מוקדמת עריכה
במאות הראשונות לקיומה התאפיינה העיר בייבוא נרחב של מוצרים יווניים, ובהם כלי חרס, טרקוטה ומתכת, שמקורם בסדנאות ברודוס, קורינתוס, סאמוס ואתונה. במקביל התפתח גם ייצור מקומי, אשר חיקה סגנונות יווניים מוכרים. אחד הסגנונות הבולטים שנקשרו לאזור הוא סגנון ה"קרץ'" של כלי חרס, לצד חיקויים מקומיים של כלי "גנאתיה" ו"כלי מגארה". החל מהמאה ה-5 לפנה"ס הטביעה העיר מטבעות כסף, ובהמשך גם מטבעות זהב וברונזה.[3] בתקופת שיא התפשטותה השתרעה העיר על פני כ-100 הקטר.[4]
התקופה הקלאסית וההלניסטית עריכה
במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס הפכה פנטיקפאיון למרכז של השושלות של ממלכת הבוספורוס הקימרי, תחילה תחת בית ארכאנקטידס ולאחר מכן תחת בית ספארטוקידס, שושלת של שליטים ממוצא תראקי. העיר שימשה לעיתים ככינוי לממלכה כולה. בהמשך חלה ירידה כלכלית במאות ה-4 וה-3 לפנה"ס, בין היתר בעקבות פלישות של הסרמטים ועליית התחרות בייצוא התבואה ממצרים.
תקופת שלטון מיטרידטס עריכה
המלך האחרון משושלת הספארטוקידים, פאריסאדס החמישי, הוריש את ממלכתו למיתרידטס השישי, מלך פונטוס. המהלך הוביל למרד מקומי ולמאבקי שליטה באזור, שבסופו השתלטו כוחותיו של מיתרידטס על העיר. לאחר תבוסתו במלחמות נגד רומא, מצא מיטרידטס את מותו בפנטיקפאיון בשנת 63 לפנה"ס, כאשר בנו ואזרחי העיר פנו נגדו.
התקופה הרומית עריכה
מספר כתובות המתוארכות למאות ה-1 וה-2 לספירה מזכירות את בית הכנסת המקומי (לעיתים מתואר כשייך במשותף ליהודים ול"יראי השם", נוכרים שגילו אהדה עמוקה ליהדות), והוא נזכר כגוף המפקח על עסקאות משפטיות של שחרור עבדים.[2] כתובת קבורה בעברית מן המאה ה-3 לספירה, המוקדשת לאדם בשם יצחק, כוללת ברכה לשלום. כתובת זו צוטטה על ידי הארכאולוגית אנה קולר כעדות להתחדשות רחבה בשימוש בשפה העברית בקרב יהדות התפוצות במהלך המאות ה-2 וה-3 לספירה. מאותה תקופה מופיעים בעיר גם תיאורים של מנורת המקדש לצד שמות עבריים כגון סיימון וסמואלוס.[2]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Thomas S. Noonan, The Origins of the Greek Colony at Panticapaeum, American Journal of Archaeology, 1973
- Gocha R. Tsetskhladze (עורך), Yet More Studies in the Ancient Greek Polis, 1997
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Sear, David R. (1978). Greek Coins and Their Values . Volume I: Europe (pp. 168-169). Seaby Ltd., London. ISBN 0 900652 46 2
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).