פנדה ענקית
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןפנדה ענקית | |
|---|---|
| פנדה | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | דוביים |
| תת־משפחה: | איילורופודים |
| סוג: | פנדה |
| מין: | פנדה ענקית |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Ailuropoda melanoleuca ארמן דוד, 1869 | |
| תחום תפוצה | |
| מפת התפוצה | |
פנדה ענקית (שם מדעי: Ailuropoda melanoleuca) היא מין של יונק והמין היחיד ששרד בסוג פנדה,[1] המסווג במשפחת הדוביים (Ursidae) והשוכן במרכז סין. הפנדה חיה באזורים הרריים, כגון סצ'ואן וטיבט. לקראת סוף המאה ה-19 הפכה הפנדה ל"סמל לאומי" בסין ודמותה מופיעה על מטבעות זהב סיניים.
בסינית שמה של הפנדה הוא שְׁיוֹנְג-מַאוֹ (熊猫) שמשמעותו "דוב-חתול". הכינוי המקובל במערב נגזר משמו של יונק אחר, פנדה אדומה; בעבר נהגו לכנותה דוב מנומר.
מאפיינים פיזיים עריכה
אורכה של הפנדה 1.5 מטר עד 1.8 מטר מהחרטום ועד לזנב, משקלה 75–165 קילוגרם רגליה שחורות, גופה שחור ולבן כשהראש לבן למעט האוזניים השחורות והעיניים המוקפות בכתמים שחורים דמויי משקפיים, מה שמשווה מראה חביב לבני אדם, אך כלפי חיות אחרות הוא מהווה איום ומהווה אחד ממנגנוני ההגנה הטבעיים של הפנדה.
לפנדה הענקית יש כף רגל מיוחדת עם בוהן וחמש אצבעות – מבנה אידיאלי לאכילת חזרן. ה"בוהן" היא למעשה התרחבות של עצם שורש כף הרגל. סטיבן ג'יי גולד כתב מאמר על כך שצורף ונתן את השם לספרו "בוהן הפנדה" (אנ').
תוחלת החיים של הפנדה היא כ-15 שנים בטבע, ועד למעלה מ-20 שנים בשבי.[2]
התנהגות ותקשורת עריכה
הפנדה ביישנית ולעיתים נדירות תוקפנית. כשהיא מתגלה, היא לרוב נמלטת. הפנדה בדרך כלל לא חיה בלהקה, אך מודעת לפנדות האחרות ויודעת לתקשר איתן באמצעות קולות, וריח שמופץ באמצעות בלוטות ריח מתחת לזנב, שהפנדה נוהגת לשפשף בעצים.
תזונה עריכה
על אף שסיווגה הטקסונומי משייכה לטורפים הפנדה ניזונה כמעט אך ורק מצמחים, כאשר היא אוכלת כמעט אך ורק חזרן (במבוק) בכמות הנעה בין 12 ל-38 ק"ג חזרן ביום,[3] כאשר פחות מחמישית מסך החזרן נספג בגוף במערכת העיכול, ולכן היא מקדישה עד 14 שעות ביום לאכילה.
הגם שהפנדות ניזונות בעיקר מהבמבוק, הרי שהן אוכלות־כל, שכן הן אוכלות גם ביצים, דגים וחרקים כמקורות נוספים לחלבון.
נמצא שבעונה שבה הפנדה ניזונה מנצרי במבוק, העשירים יחסית בחלבון, משגשג במעיהם החיידק Clostridium butryricum שגורם להם לאגור שומן.
הפנדות אוכלות חלקים שונים של החזרן בתקופות שונות בשנה, לפעמים הן מעדיפות את העלים הרכים והצעירים של החזרן, ולפעמים את הגבעולים הקשים.
תזונה בררנית זו היא אחת הסיבות לקושי בהחזקת פנדות בשבי.
תופעה אופיינית לפנדות היא שאוזניהן מתנועעות בזמן שהן לועסות.
תת-מינים עריכה
- Ailuropoda melanoleuca melanoleuca – תת-המין של רוב אוכלוסיות הפנדה. פנדות אלו נמצאות בעיקר בסצ'ואן ומציגות את הצבעים האופייניים לפנדה – שחור ולבן.
- פנדה צ'ינלינג (Ailuropoda melanoleuca qinlingensis) – חייה בגבהים של 1,300–3,000 מטרים. צבע הפרווה של פנדה זו הוא חום כהה וחום בהיר. גולגולתה קטנה יותר מזו של ailuropoda melanoleuca melanoleuca, אך שיניה הטוחנות גדולות יותר.
-
תת-המין פנדה צ'ינלינג
-
פנדה מתת-המין Ailuropoda melanoleuca melanoleuca
סיווג טקסונומי עריכה
הפנדה היא יונק. אין הסכמה מדעית לגבי סולם ההתפתחות האבולוציוני של הפנדות. ישנם מדענים הטוענים שהפנדות הראשונות הופיעו לפני 600 אלף שנה, אך האחרים מאמינים שהן חיות על כדור הארץ 1–3 מיליון שנים. השם פנדה ניתן לה כשנתגלה הקשר עם הפנדה האדומה ב-1901, אך השם המשותף נבע מהמזון המשותף לשניהן – במבוק. במשך שנים רבות הסיווג הטקסונומי של הפנדה היה נתון במחלוקת, כיוון שגם למין "פנדה ענקית" וגם למין "פנדה אדומה" יש מאפיינים הן של דובים והן של ראקוניים. עם זאת, בדיקות DNA הראו כי הפנדה הענקית שייכת למשפחת הדוביים (Ursidae). הדוב הקרוב ביותר אליה גנטית הוא דוב המשקפיים מאמריקה הדרומית. בעוד שהפנדה האדומה שייכת למשפחה Ailuridae, שהפנדה האדומה היא נציגתה החיה היחידה, השייכת למשפחת העל Musteloidea, שאליה משתייכים גם הסמוריים (Mustelidae) והראקוניים (Procyonidae).
שימור עריכה
במשך שנים הוגדרה הפנדה כחיה בסיכון והפכה לסמלם של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה. הפנדה מופיעה בסמל של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF), ארגון השימור הגדול ביותר. בספטמבר 2016 הצהיר האיגוד הבין-לאומי לשימור טבע, כי הפנדה יצאה מכלל סכנת הכחדה וכעת היא מוגדרת כ'פגיעה'. בסקר שנערך על ידי ממשלת סין וארגוני טבע בין-לאומיים בשנים 2011–2014 עולה כי 1,864 דובי פנדה ענקית חיים בטבע בדרום סין.[4] מ-1963 נולדו בשמורות הטבע ובגני החיות בעולם 256 פנדות בלבד; רק 96 מהן שרדו יותר משנה.
בניסיון למנוע את היעלמותן, הקימה ממשלת סין 11 מרכזים לרביית פנדות ואסרה על ציד הדובים. המרכז בצ'נגדו נחשב למוצלח ביותר. מספר הלידות של דובי הפנדה המוחזקים במרכז נחשב לגבוה בעולם – 35 פנדות, שהמימון להחזקתן מגיע מממשלת סין ומחברות פרטיות. עם זאת, תוצאות שיאפשרו להחזירן לטבע עדיין לא הושגו. השאלת דובי פנדה לגני־חיות אמריקניים ויפניים היוותה רכיב חשוב בדיפלומטיה של הרפובליקה העממית של סין בשנות ה-70 של המאה ה-20, והייתה מסממני חילופי התרבות הראשונים שבין סין הקומוניסטית למערב. אך בשנת 1984 החלה סין להציע פנדות להשאלה של עד 10 שנים בלבד. בשל השאלה כזו נדרש גן־החיות לשלם עד מיליון דולר לשנה, ולהתחייב שכל גור שייוולד בתקופה זו הוא רכושה של סין העממית. תביעה משפטית שהגישה "הקרן העולמית של חיות הבר" ב-1988 אלצה את שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית לחייב גני־חיות בארצות הברית המעוניינים לייבא פנדות לוודא שחצי מהתשלום לסין יופנה למאמצי שימור של הפנדה ובית הגידול שלה לפני שהאגף יאשר את יבוא הפנדות.
בתרבות עריכה
התיעוד הראשון של הפנדות בתרבות האנושית הופיע בסין כבר במאה העשירית לפנה"ס, אך למערב הן התגלו רק ב-1869 מדיווחיו של המיסיונר הצרפתי ארמן דוד שהביאן לפריז בתום ביקור בסין. הבעת הפנים של הפנדה, דמוית פני תינוק, הביאה לה חיבה בקהל ונפוצו גם דובי צעצוע בדמותה. העובדה שבדרך כלל מציירים אותה רוכנת ואוכלת בשלווה עלי במבוק, בניגוד לדימוי של הדוב כטורף, מוסיפה לתדמיתה התמימה.
בתרבות הפופולרית עריכה
ב-16 במרץ מצוין יום הפנדה הבין-לאומי. דמות של פנדה בשם פו היא הכוכב של זיכיון המדיה "קונג פו פנדה". בצה"ל, "פנדה" הוא השם לדחפור D9 רובוטי נשלט מרחוק.[5]
גלריה עריכה
-
פנדה ענקית בוגרת בגן החיות של סן-דייגו
-
פנדה רוכנת
-
פנדה בגן החיות בסן דייגו
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg פנדה ענקית, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg פנדה ענקית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- פנדה ענקית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פנדה ענקית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg פנדה ענקית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פנדה ענקית, באתר FishBase (באנגלית)
- פנדה ענקית, באתר צמח השדה
- פנדה ענקית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- פנדה ענקית, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png פנדה ענקית, באתר GBIF (באנגלית)
- פנדה ענקית, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg פנדה ענקית, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png פנדה ענקית, באתר eBird (באנגלית)
- פנדה ענקית, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- פנדה ענקית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שגריר הידידות של סין, באתר הרדיו הבין-לאומי של סין בעברית
- אתר למנויים בלבד הניו יורק טיימס, חוקרים תיעדו פנדה לבקנית בטבע, באתר הארץ, 28 במאי 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Giant Panda Facts Panda Facts, U.S Fish and Wildlife and Sevice, January 2011
- ^ What do pandas eat?, wwf.panda.org (ב־English) WWF website
- ^ ארז ארליכמן, חגיגה בסין: פנדות הענק בסימן עלייה, באתר ynet, 1 במרץ 2015
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg נויה בן גיגי ועלמה סברוב, הכירו מקרוב את הדחפור הרובוטי שמופעל מרחוק, באתר צה"ל, 16 במרץ 2023, ציטוט: "בחלוף שנה מהניסוי הראשון ולרגל יום הפנדה הבין-לאומי (כן, באמת יש כזה), יצאנו לבדוק איך התאקלמה הפנדה בבית הגידול החדש שלה בחטיבה 7. שמענו מאנשי החטיבה וזרוע היבשה על חוזקות הדחפור הרובוטי המשוכלל, ועל השינויים המשמעותיים שהוא יחולל בשיטות הלחימה ההנדסית".
.jpg){kind=link}
