פלגיה

פְלַגְיָה
Πελαγία
	מרגריטה עם המשרתות שלה, כאשר נונוס הקדוש מתפלל למענה (כתב יד מהמאה ה-14)
	מרגריטה עם המשרתות שלה, כאשר נונוס הקדוש מתפלל למענה (כתב יד מהמאה ה-14)
מקום פולחן עיקרי	הכנסייה הקתולית,הכנסייה האורתודוקסית,הכנסייה האפוסטולית הארמנית
חג	8 באוקטובר, (הכנסייה הארמנית האפוסטולית)

פְלַגְיָה (ביוונית: Πελαγία; לפי מקורות מסוימים נפטרה בשנת 457^[2]), הידועה כפְלַגְיָה מאנטיוכיה, פְלַגְיָה החוזרת בתשובה ו-פְלַגְיָה הזונה, הייתה קדושה נוצרית ונזירה במאות ה-4 או ה-5. יום חגה מצוין ב-8 באוקטובר, במקור יחד עם הקדושות פלגיה הבתולה ופלגיה מטרסוס.^[3] פלגיה מתה כתוצאה ממנהגי סיגוף קיצוניים שפגעו בגופה עד לבלי הכר, כך שלא ניתן היה לזהותה עוד. על פי המסורת האורתודוקסית, היא נקברה בתא הנזיר שלה בהר הזיתים. כאשר התגלה כי הנזיר המפורסם היה אישה, ראשי הכנסייה ניסו לשמור על הסוד, אך השמועה התפשטה ושרידיה משכו עולי רגל ממרחקים כמו יריחו ואזור הירדן.

הקדושה פְלַגְיָה היא אחת מכמה דמויות קלאסיות של סגפנים נוצרים מתבודדים שזהותם המגדרית נתונה לעיתים קרובות במחלוקת. זאת גם בשל מילות גוף המשמשות בסיפור המיתוס הנוטות לכיוון גברי.^[4]

האגדה עריכה

סיפורה של פלגיה מיוחס לג'יימס (לטינית: Jacobus), דיאקון של כנסיית הליוּפּוֹלִיס (היום בעלבק).^[5] הוא מציין כי מרגריטה הייתה "השחקנית המובילה" וזונה מפורסמת באנטיוכיה. במהלך אחת מוועידות הכנסייה העירוניות חלפה על חמור מוקפת בפמלייתה ו"המון ארצי". מבושמת ומשוחה בשמנים ו"חשופת ראש בלא צניעות", מתאר גופה היה "ברור לעין" מתחת לבגדיה הזהובים, פנינים ואבני חן שכיסו אותה מכתפיה החשופות ועד רגליה. רוב אבות הכנסייה נכלמו והסיטו את מבטם, אך הארכיבישוף נונוס הביט בגלוי והתוודה כי הוא "מוקסם". הוא לעג לחבריו והוקיע גם אותם וגם את עצמו על כך שלא דאגו לנשמות שלהם כפי שהיא דאגה לגופה.^[6]

מרגריטה הופיעה בדרשה של נונוס ביום ראשון הבא, ודרשתו על אימת הגיהנום ונפלאות גן העדן דחפה אותה לחזור בתשובה. היא שלחה שניים מעבדיה לעקוב אחר נונוס למגוריו, ולאחר מכן כתבה לו על לוחית שעווה, מכנה את עצמה "חוטאת" ו"שפחת השטן" אך מבקשת רחמים מאלוהים ש"ירד לארץ לא למען הצדיקים אלא כדי להושיע חוטאים". נונוס השיב לבקשה האנונימית כי אלוהים מכיר אותה ואת עברה, ויקבל את פניה, אך רק בנוכחות הבישופים האחרים.

מרגריטה הגיעה לבזיליקה של יוליאן הקדוש כדי לפגוש אותם. כאשר נונוס דרש ערבות שלא תחזור לחייה הקודמים נפלה ארצה ואיימה שאם יסרבו לקבלה לכנסייה כל חטאיה העתידיים ייחשבו לו ביום הדין שלו. הארכיבישוף ששמע זאת שלח את הנזירה הדיאקונית רומנה להלביש אותה בגלימת הטבלה. נונוס קיבל את וידויה וטבל את "מרגריטה" תחת שמה מלידה פלגיה, כאשר רומנה משמשת כסנדקית שלה.^[7]

השטן הגיע זמן קצר לאחר מכן להתלונן, אך גורש כאשר פלגיה הצטלבה ונשפה עליו. בלילה הבא חזר השטן כדי לחדש את תלונותיו, וגם אז גורש באותה דרך. ביום השלישי הורתה פלגיה לאחראי משק הבית שלה לערוך רשימת מלאי של רכושה. לאחר מכן מסרה את נכסיה לנונוס, שחילק אותם לאלמנות, ליתומים ולעניי העיר. היא שחררה את משרתיה ומשרתותיה "והסירה במו ידיה את צווארון העבדים (אנ') המוזהב שלהם". לאחר מכן הצטרפה לרומנה לחיים במנזר.^[7]

בלילה שלפני המועד שבו היה עליה להסיר את גלימת ההטבלה, היא יצאה בחשאי בחושך כשהיא לבושה באחת מגלימות הנזיר של נונוס. היא נסעה לירושלים, שם בנתה תא נזירים על הר הזיתים.^[4] לפי התרגום הלטיני, תא זה כלל ארבעה קירות וחלון אחד בלבד.^[4] על פי התרגום הסורי, התא היה מבנה שניתן לצאת ממנו פיזית.^[8]

היא חיה שם במשך שלוש או ארבע שנים, מחופשת לנזיר מתבודד ומסורס בשם פלגי.^[7] היא נפטרה בתאה, כפי שנרמז מסיגוף קיצוני שהביא אותה לרזון שלא איפשר לזהותה עוד. על פי המסורת האורתודוקסית, פלגיה נקברה בתאה שלה.^[6] לאחר מותה, עם הגילוי שהנזיר המפורסם היה בעצם אישה, ניסו ה"אבות הקדושים", ראשי הכנסייה, לשמור על הסוד אך השמועות התפשטו ומקום קבורתה הפך למוקד עליה לרגל גם ממרחקים.^[7]

התרגום הלטיני והסורי מציינים כי המספר, ג'יימס, מבקר את פלגיה פעם אחת לפני מותה, בעידודו של הבישוף נונוס.^[8]^[4] כאשר מצא את התא שבו גרה פלגיה ודפק על חלונה, היא זיהתה אותו מיד. מאידך הוא לא זיהה אותה והאמין שהוא רואה את הנזיר פלגיוס בפעם הראשונה, ולא את פלגיה, האישה החוזרת בתשובה.^[4]

הסיפור הופיע בספר ״המנאה היוונית״, ספר של סיפורי קדושים נוצרים מסוף המאה ה־19.^[9] הוא משמיט באופן משמעותי תאריכים ואת שמו של הארכיבישוף שתחתיו שרת נונוס.^[10]

היסטוריה עריכה

סיפורי קדושים שימשו מאז ומעולם כלי השראה להטבלה לנצרות ולחזרה בתשובה בידי מטיפים נוצרים.^[4] חיי הקדושה פלגיה מאנטיוכיה משווים לעיתים קרובות למספר נשים סגפניות מתבודדות, כמו מרים המצרית או תאיס הקדושה. רבות מהביוגרפיות הללו בעלות מקורות היסטוריים ברורים יחסית שלרוב הועברו בעל פה. לגבי חיי הקדושה פלגיה לעומת זאת המקורות מעורפלים, וסיפורה הוביל למחלוקת גדולה בין חוקרים.^[11] בשל מחלוקת זו נוצרו שתי תיאוריות עיקריות לגבי מקור האגדה. התיאוריה הראשונה קובעת כי הקדושה פלגיה ההיסטורית מאנטיוכיה כפי שתוארה על ידי הקדוש אמברוזיוס, שמופיעה כמעט אלף שנה לפני סיפורו של ג'יימס הדיאקון, היא מקורו של הנזיר פלגיוס שמוזכר במאמר זה.^[11]^{[דרושה הבהרה]}

סיפורים דומים עריכה

הקדושה מרינה, המקבילה הלטינית לפלגיה הייתה כלה שהתחפשה לנזיר, במקרה שלה כדי לברוח מנישואין לא רצויים.^[12] היבטים מסיפורה שולבו לכאורה עם סיפורים מהבשורות האפוקריפיות על מריה המגדלית, סיפורים תנ"כיים על שלמה ומלכת שבא ועל ישו ונשים שונות בברית החדשה.^[5]

הקדושה ההיסטורית פלגיה הבתולה המוזכרת על ידי הקדוש אמברוזיוס^[13] ובשתי דרשות של יוחנן כריסוסטומוס,^[14] הייתה אנטיוכית בתולה שהוצאה להורג בשל סירובה להשתתף בטקס קורבן פגאני במהלך רדיפות דיוקלטיאנוס (אנ'). דרשה של כריסוסטומוס מאותה התקופה מזכירה גם שחקנית וזונה אנונימית (אך לכאורה מפורסמת) "מעיר רשעה בפיניקיה" (אולי הליופוליס) שפיתתה "את אחיה של הקיסרית" אך חזרה בתשובה "בימינו שלנו".^[12]

ראו גם עריכה

קבר חולדה - על פי המסורת הנוצרית, זהו קברה של פלגיה

לקריאה נוספת עריכה

Bunson Matthew, Bunson Margaret, Bunson Stephen, Our Sunday Visitor's Encyclopedia of Saints, Rev. ed., Huntington, Indiana: Our Sunday Visitor, 2003, עמ' 611, ISBN 1-931709-75-0
Butler Alban, The Lives of the Fathers, Martyrs, and Other Principal Saints: Compiled from Original Monuments and Authentic Records, Vol. X:, Dublin: James Duffy, 1866
Cameron Alan, Wandering Poets and Other Essays on Late Greek Literature and Philosophy, Oxford: Oxford University Press, 2016, עמ' 81–90, ISBN 978-0-19-026894-7
.Coon Lynda L, Pelagia: God's Holy Harlot, Sacred Fictions: Holy Women and Hagiography in Late Antiquity, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 1997, עמ' 77–84, ISBN 0-8122-3371-9
Jacobus Diaconus (James, or Jacob, the Deacon), Rosweyde Heribert (ע), 22: The Life of Saint Pelagia the Harlot [Celebrated in the Roman Martyrology on October 8] by Jacobus Diaconus, translated into Latin from the Greek by Eustochius, Vitae Patrum: De Vita et Verbis Seniorum sive Historiae Eremiticae, Vol 1, אנטוורפן, 1628

תרגומים לאנגלית של ג׳ייקוב הדיאוקן זמינים כאן

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פלגיה]] בוויקישיתוף

טלי ארטמן-פרטוק, קדוש קדשה קדושה, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
רון פלד, מעשה ביהודייה, נוצרייה ובמוסלמית..., באתר קבוצת חובבי היסטוריה בפייסבוק, ‏10 ביוני 2024

הערות שוליים עריכה

^ Domar: the calendrical and liturgical cycle of the Armenian Apostolic Orthodox Church, Armenian Orthodox Theological Research Institute, 2002, p.516
^ Пелагия Антиохийская, Елеонская, Палестинская: житие, иконы, день памяти, azbyka.ru
^ יום חגה של פלגיה - הנשים של הר הזיתים, באתר מרכז רוסינג לחינוך ולדיאלוג, ‏2022-10-16
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ ¹ ² Jacobus Diaconus (James, or Jacob, the Deacon), Rosweyde Heribert (ע), 22: The Life of Saint Pelagia the Harlot [Celebrated in the Roman Martyrology on October 8] by Jacobus Diaconus, translated into Latin from the Greek by Eustochius, Vitae Patrum: De Vita et Verbis Seniorum sive Historiae Eremiticae, Vol 1, אנטוורפן, 1628
^ ¹ ² Venerable Pelagia the Penitent, www.oca.org
^ ¹ ² ³ ⁴ James the Deacon
^ ¹ ² שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ Butler
^ Cameron
^ ¹ ² שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ ¹ ² Cameron Alan, Wandering Poets and Other Essays on Late Greek Literature and Philosophy, Oxford: Oxford University Press, 2016, עמ' 86-87
^ Philip Schaff: NPNF2-10. Ambrose: Selected Works and Letters - Christian Classics Ethereal Library, www.ccel.org
^ כריסוסטומוס, Hom. in Matth. lxvii.

[1] Domar: the calendrical and liturgical cycle of the Armenian Apostolic Orthodox Church, Armenian Orthodox Theological Research Institute, 2002, p.516

[2] Пелагия Антиохийская, Елеонская, Палестинская: житие, иконы, день памяти, azbyka.ru

[3] יום חגה של פלגיה - הנשים של הר הזיתים, באתר מרכז רוסינג לחינוך ולדיאלוג, ‏2022-10-16

[:02-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[:3-5] ¹ ² Jacobus Diaconus (James, or Jacob, the Deacon), Rosweyde Heribert (ע), 22: The Life of Saint Pelagia the Harlot [Celebrated in the Roman Martyrology on October 8] by Jacobus Diaconus, translated into Latin from the Greek by Eustochius, Vitae Patrum: De Vita et Verbis Seniorum sive Historiae Eremiticae, Vol 1, אנטוורפן, 1628

[:5-6] ¹ ² Venerable Pelagia the Penitent, www.oca.org

[:0-7] ¹ ² ³ ⁴ James the Deacon

[:1-8] ¹ ² שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[9] Butler

[10] Cameron

[:2-11] ¹ ² שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[:4-12] ¹ ² Cameron Alan, Wandering Poets and Other Essays on Late Greek Literature and Philosophy, Oxford: Oxford University Press, 2016, עמ' 86-87

[13] Philip Schaff: NPNF2-10. Ambrose: Selected Works and Letters - Christian Classics Ethereal Library, www.ccel.org

[chrys-14] כריסוסטומוס, Hom. in Matth. lxvii.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

קובץ:Crystal Clear app help index.svg	ערך ללא מקורות
	ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.