עקרבאים

קריאת טבלת מיוןעקרבאים
קובץ:Scorpiones-01.jpg
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	עכבישנים
סדרה:	עקרבאים
שם מדעי
קובץ:Wikispecies-logo.svg Scorpiones
תחום תפוצה
קובץ:Scorpiones distribution.png

קובץ:Skorpion fg02.jpg

העקרב Hadrurus arizonensis ממדבריות ארצות הברית

קובץ:Striped Bark Scorpion (Buthidae, Centruroides vittatus (Say)) (36072007284).jpg

נקבת Centruroides vittatus עם צאצאים על הגב

קובץ:Giant forest scorpion.JPG

עקרב מהמין Heterometrus swammerdami - העקרב הגדול ביותר כיום

קובץ:Deathstalker (Leiurus quinquestriatus) 6.jpg

עקצן צהוב, עקרב מהמין Leiurus hebraeus, שנפוץ בישראל, הוא אחד העקרבים הארסיים והקטלניים ביותר בעולם

קובץ:Neboj.jpg

נבו יריחו, העקרב הלאומי של ישראל.

עַקְרַבָּאִים (שם מדעי: Scorpiones) היא סדרה של בעלי חיים חסרי חוליות המשתייכים למחלקת העכבישנים ובעלי "זנב" ארוך עם עוקץ וצבתות. בעברית תקנית המילה "עקרב" נהגית בבי"ת רפה, ואילו בנטייה היא נדגשת: עַקְרַבִּים, עַקְרַבֵּי־. לפי חפירות ארכאולוגיות נמצאים העקרבים על כדור הארץ למעלה מ-437 מיליון שנים. העקרבים הם טורפים מובהקים ארסיים, בעיקר של חסרי חוליות אחרים והצבתות והארס נועדו לעזור להם לשתק ולהרוג את טרפם. השימוש בעוקץ להגנה הוא משני (למעט אצל המינים Parabuthus schlechteri‏, Parabuthus transvaalicus ו-Parabuthus villosus היכולים לירות את ארסם מזנבם) ומתרחש כשהעקרב מפוחד. למרות שרק 30 מיני עקרבים מסוכנים לאדם, השכיחות היחסית שלהם גורמת לעקיצות רבות בכל שנה.

מיון

קיימים כ-2400 מינים מוכרים של עקרבים בעולם, שמוינו ל-13 משפחות שונות. כולם ארסיים אך רק כ-25 מינים נחשבים כמסוכנים לאדם.

• סדרה עקרבאים (Scorpiones)
  • תת-סדרה Orthosterni
    • אינפרא-סדרה Pseudochactida
      • על-משפחה Pseudochactoidea
        • משפחה Pseudochactidae
    • אינפרא-סדרה Buthida
      • על-משפחה Buthoidea
        • משפחה עקצניים (Buthidae)
        • משפחה Microcharmidae
    • אינפרא-סדרה Chaerilida
      • על-משפחה Chaeriloidea
        • משפחה Chaerilidae
    • אינפרא-סדרה Iurida
      • על-משפחה Chactoidea
        • משפחה עקרב-סומאיים (Akravidae), בה סוג ומין יחיד עקרב-סומא איילון - נכחד
        • משפחה Chactidae
        • משפחה Euscorpiidae
        • משפחה Superstitioniidae
        • משפחה Vaejovidae
      • על-משפחה Iuroidea
        • משפחה Caraboctonidae
        • משפחה Iuridae
      • על-משפחה Scorpionoidea
        • משפחה Bothriuridae
        • משפחה Hemiscorpiidae
        • משפחה עבידיים (Scorpionidae)
        • משפחה נבואיים (Diplocentridae)

תיאור

העקרבאים מתאפיינים בזוג רגלבחנינים נושאי צבתות זקורות, 4 זוגות רגליים, יחידת ראש-חזה, ובטן אחורית צרה ומאורכת (שנקראת בטעות "זנב") מפולחת ולעיתים קרובות נישאת באופן עקום ואופייני קדימה מעל הגב, ובסופה פתח מעי ועוקץ בעל ארס. טווח הגודל של עקרבים הוא 9 מילימטר עד 23 סנטימטר.

כמו כל פרוקי-הרגליים גופם מחולק לפרקים והם מכוסים בשלד חיצוני קשיח מכיטין. כאשר הם גדלים הם חייבים להשיל את עורם מדי פעם על מנת לאפשר לשלד החיצוני החדש להכיל בתוכו את הגוף הגדול יותר.

קובץ:Scorpion anatomy.png

אנטומיה של עקרב:

1 = ראשחזה או פרוסומה ;
2 = בטן קדמית או מזוסומה ;
3 = בטן אחורית (זנב) או מטאסומה ;
4 = רגלבחנין (פדיפלפי);
5 = רגל;
6 = כליצרות (גפי פה) ;
7 = צבת ;
8 = צבת נעה;
9 = צבת קבועה;
10 = עוקץ;
11 = שלפוחית ארס או טלסון (פי הטבעת ממוקם בינה לבין הפרק הקודם);
12 = ריאות ספר

מקום הימצאם

העקרב נוהג להסתתר מתחת לאבנים, בחולות, במחילות ובסדקי סלעים.

תגובה לאור אולטרה סגול

קובץ:עקצן צהוב באור אולטרה סגול.jpg

עקצן צהוב זוהר בתגובה לתאורת פנס אולטרה סגול סמוך להר ברכה.

שכבת האקסו-קוטיקולה (הכסות העליונה של הגוף) של עקרבים זוהרת בתגובה לאור אולטרה סגול, בשל מספר תרכובות אורגניות (למשל האלקלואיד β-carboline) המצויות בה. עובדה זו מאפשרת לזהות עקרבים בלילה בקלות על ידי פנס אולטרה סגול.

אקולוגיה

העקרבים הם טורפים מובהקים הצדים והורגים באופן אקטיבי את טרפם. הם אוכלים בעיקר פרוקי-רגליים כגון נמלים, צרצרים, תיקנים וזחלים וכן עכבישניים אחרים או רבי רגליים כשהמינים הגדולים יכולים להרוג גם חולייתנים קטנים כגון לטאות או עכברים. העקרבים אינם בוחלים בקניבליות ויאכלו אף את אחיהם או את צאצאיהם.

הציד מתבצע לרוב בלילות, כשהעקרב משתמש בחיישני תנועה כדי לאתר את טרפו. הוא מנצל את צבתותיו כדי לאחוז בטרף ולהזריק לו ארס בעזרת עוקצו. המינים הגדולים בעלי צבתות חזקות מספיק כדי למחוץ את טרפם ולאכול אותו בחיים והם בעלי ארס חלש יותר.

למרות שעקרבים רבים ארסיים ישנן חיות שיצודו אותם, ביניהן עכבישים כמו אלמנה שחורה, עקרבים אחרים, נדלים, מספר חרקים כמו נמלי אש ונמלי גדוד, חולייתנים שונים כמו עופות, לטאות וכמה זעמניים, קיפודיים, חדפיים, עטלפים וטורפים קטנים כמו הפנק, גירית הדבש או הסוריקטה. חלק מטורפים אלה הם בעלי חסינות לארס העקרבים.

רביית העקרב

כשמגיעה תקופת הרבייה (בישראל: מחודש מאי עד חודש ספטמבר) העקרב הזכר יוצא לציד לילי ונע לאט בצבתות פשוטות כדי לתפוס כל יצור שנע בקרבתו. בגלל מסלול ההליכה שלו, הכולל תנועה במעגלים סביב מקום מגוריו, אם ישנה נקבת עקרב בוגרת באזור הוא יתקל בה. בשלב ההזדהות העקרב הזכר יזדהה על ידי רעידות גוף קצובות. יש מינים שמשמיעים קולות ויש שסובבים את הנקבה מספר רב של פעמים. הנקבה נענית לחיזוריו של הזכר בכך שהיא אינה נעה. תנועה קלה תגרום לזכר להפסיק את החיזור ולהתרחק ממנה. אחרי כן מגיע שלב בו הזכר נוגע ברגליה ובצבתותיה של הנקבה. הנקבה עדיין שומרת על חוסר תנועה. בתום הליך זה, העקרבים יוצאים למעין טיול האורך בין כמה דקות למספר שעות. בשלב זה העקרבים מבצעים מין ריקוד. מטרת טקס הריקוד היא מציאת מקום מתאים לביצוע השלב הבא של תהליך הרבייה, שהוא העברת שק הזרע. אם הנקבה מאבדת עניין, הטקס נפסק.

לאחר הטיול, בני הזוג עוצרים על משטח אבן והזכר מנקה אותו. הזכר צועד מעט אחורה ומרים את צבתות הנקבה ושניהם מתרוממים קמעה. בשלב זה נפתחים מכסי המין ומפתח המין של הזכר נשלף ספרמטופור - נרתיק זרע דק וגלילי (מ"מ על 10 מ"מ). בסיס הנרתיק נדבק לאבן ומזדקף מהתייבשות מהירה. לאחר זאת העקרב מדריך את הנקבה לכיון הנרתיק ומושך את הנקבה כדי שהנרתיק ינעץ לתוך פתח המין שלה. בתום הנעיצה העקרב הזכר עוזב את המקום. לאחר כחודשיים מתרחשת ההשרצה לתוך מחילה קטנה והעקרבים הקטנים מטפסים על גב האם.

התבגרות העקרב

שלא כמו רוב החיות ממחלקת העכבישנים, עקרבים הם מסוג "viviparous" – כלומר, מולידים ולדות חיים ולא ביצים. העקרבים נולדים אחד אחד והאם נושאת אותם על גבה, עד שיעברו השלה ראשונה של עור הגוף (מתחתיו יש עור רך שמתקשה עם הזמן). עד לפרק זמן זה העקרבים הצעירים לא יכולים לשרוד ללא אמם, המגנה עליהם ושומרת על הלחות שלהם.

בסוגים שונים של עקרבים הקשר עם האם יכול להימשך זמן רב, במיוחד בסוגי העקרבים היותר מפותחים במישור החברתי (כגון עקרב ה"Pandinus"). מספר הוולדות משתנה מסוג לסוג ונע בין שלושה למאה.

העקרב הצעיר דומה לעקרב מבוגר, והוא גדל כל פעם דרך תהליך ההשלה. בעת תהליך זה חיי העקרב נמצאים בסכנה.

בין השלה להשלה העקרב חייב לנוע באופן תמידי כדי לוודא שיוכל לזוז כשהעור יתקשה. תהליך התקשות העור נקרא "Sclerotization".

אורך חייו של העקרב משתנה מסוג לסוג. לא ידוע מהו אורך חייהם של רוב סוגי העקרבים אך הטווח הוא בין 4 שנים ל-25.

עקרבים בארץ ישראל

קובץ:Nebo h on hand.jpg

נבו יריחו - העקרב הלאומי של ישראל והגדול בעקרבי ישראל

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עקרבים בארץ ישראל

בארץ ישראל חיים כ-21 מיני עקרבאים, מגוון גדול יחסית לשטחה הקטן. 21 מינים אלו שייכים לשלוש משפחות שונות, והם נפוצים בכל בתי הגידול היבשתיים, מהר חרמון ועד אילת, כשמחצית מהם חיים במדבר. הצבעים הבולטים ביותר אצל עקרבים אלו הם שחור, חום וצהוב, ככל הנראה עקב ההתאמה לסביבה בה הם חיים.

העקרב בתנ"ך

העקרב נזכר מספר פעמים במקרא, ובכלל זאת פעם אחת בתורה: ”הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ” (דברים פרק ח' פסוק ט"ו)

אזכור נוסף ישנו בספר יחזקאל:

"וְאַתָּה בֶן אָדָם אַל תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב מִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל תֵּחָת כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה "

— ספר יחזקאל, פרק ב', פסוק ו'

העקרב בתרבות

העקרב מוצג בתרבות לרוב כייצור שלילי ומסוכן הנוטה לעקוץ ללא הבחנה.

במשל הצפרדע והעקרב העקרב עוקץ למוות את הצפרדע, אף על פי שעזרה לו ועקיצתה גרמה לשניהם לטבוע, כי זהו טבעו.

סקורפיון (בליסטרה) הוא שמו של כלי ירייה קר שהיה בשימוש הצבא הרומי בעת העתיקה ו-סקורפיון FV-101 הוא שמו של טנק קל בריטי מאמצע המאה ה-20.

העקרב (קומיקס) הוא נבל-על בזיכיון ספיידרמן.

בזיכיון מורטל קומבט, כינויו של הנזו הסאשי, נינג'ה רפאים שמונע על ידי נקמה, הוא "סקורפיון", עקרב באנגלית.

אחד המזלות מגלגל המזלות הוא מזל עקרב.

לקריאה נוספת

• "עַקְרַבָּאִים" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 2 – "חסרי חוליות יבשתיים", בעריכת גרשֹם לוי, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמ' 28-17
• פנחס אמִתי, זהירות עקרבים, סדרת חצב; חי וצומח בישראל, הוצאת מסדה, 1980 / הוצאת מודן 1996. (98 עמודים)
• אהוד יהלומי, יורם צביק, אסף צוער ואפרת גביש-רגב, מדריך שדה לעקרבי ישראל, רשות הטבע והגנים, 2018.

קישורים חיצוניים

• עקרבאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קובץ:National Library IL logo.svg עקרבים, דף שער בספרייה הלאומית

• קובץ:ITIS logo.svg עקרבאים, באתר ITIS (באנגלית)
• קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg עקרבאים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• עקרבאים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• עקרבאים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• קובץ:EOL logo.svg עקרבאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• עקרבאים, באתר FishBase (באנגלית)
• עקרבאים, באתר צמח השדה
• עקרבאים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• עקרבאים, באתר Tropicos (באנגלית)
• קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png עקרבאים, באתר GBIF (באנגלית)
• עקרבאים, באתר The Plant List (באנגלית)
• קובץ:IPNI logo.svg עקרבאים, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
• קובץ:Logo ebird.png עקרבאים, באתר eBird (באנגלית)
• עקרבאים, באתר Xeno-canto (באנגלית)
• חרקים עולם קטן בגדול, בקיצור - עקרבים זוהרים
• חרקים עולם קטן בגדול, עקרבים - יחסים מסוכנים
• דוד דוד, עקרב - לא רק צבתות ועוקץ(הקישור אינו פעיל), ExoticPets
• חדצלע גדול - מהנדירים שבעקרבי הארץ, עמותת מן השדה
• Venom-Squirting Scorpions Blind Enemies with Toxin
• המהדורה‏, מכת עקרבים: מה עושים כשנעקצים?, באתר וואלה, 21 ביולי 2013
• אוניברסיטת בן גוריון, ‏חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון הראו שהעקרבים הם אדריכלים מומחים, באתר "הידען", 6 ביולי 2014
• צבתות העקרב והקשר להישרדות בתנאים קשים, באתר ynet, 13 במרץ 2019
• "עקרבאים" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 2 – "חסרי חוליות יבשתיים", בעריכת גרשֹם לוי, הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמ' 17