עמר ברטוב
פעולות נוספות
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| ענף מדעי | היסטוריה |
| תרומות עיקריות | |
| חקר ההיסטוריה של השואה ושל הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה | |
עֹֹמר ברטוב (נולד ב-17 באפריל 1954) הוא היסטוריון ישראלי-אמריקאי ופרופסור להיסטוריה וללימודים גרמניים וראש המחלקה להיסטוריה אירופית מודרנית באוניברסיטת בראון ברוד איילנד. עוסק ברבים ממחקריו בהיסטוריה של השואה ושל הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה עריכה
נולד בקיבוץ עין החורש ליהודית ילידת בוצ'אץ' ולסופר חנוך ברטוב. גדל בתל אביב ולמד בתיכון חדש. שירת בנח"ל כקצין במלחמת יום הכיפורים וסיים את השירות כמפקד פלוגה. ב-1976, במהלך שירות המילואים הראשון שלו כקצין, נפצע קשה בתאונת אימונים[1].
למד באוניברסיטת תל אביב, וסיים תואר ראשון בהצטיינות יתרה בשנת 1979. את הדוקטורט, בנושא "החזית המזרחית 45–1941, חיילים גרמנים וברבריזציה של לוחמה"[2], כתב בקולג' סנט אנטוני באוניברסיטת אוקספורד, וסיים אותו בשנת 1983. לצורך עבודת הדוקטורט שהה גם בגרמניה, במטרה לחקור בארכיונים שם מסמכים של הוורמאכט[3]. אחר כך חזר לישראל ושימש מרצה וכפרופסור חבר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב עד לשנת 1992. בין השנים 1993 ל-2000 לימד באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי. משנת 2000 מלמד באוניברסיטת בראון.
במקביל לעבודותו האקדמית כהיסטוריון עסק במשך השנים בכתיבת שירה ופרוזה[4]. ב-1988 פרסם את הרומן "פתיחת ציר" שהיה בעל יסודות אוטוביוגרפיים, על היסטוריון ישראלי הנמצא בגרמניה ומגלה פרטים חדשים על העבר של משפחתו[3][5]. שנה אחר כך פרסם רומן שני "קרב יום"[6].
בשנת 2007, פרסם את הספר "Erased: Vanishing Traces of Jewish Galicia in Present-Day Ukraine", בו הוא בוחן את הזיכרון שנותר מהקהילות היהודיות של גליציה באוקראינה
בשנת 2002 זכה במלגת גוגנהיים.
ב-28 בנובמבר 2019 הוענק לברטוב הפרס הבינלאומי של יד ושם לספר מחקר על השואה על ספרו: Anatomy of a Genocide: The Life and Death of a Town Called Buczacz.
בשנת 2020 פרסם את הספר "אנטומיה של רצח עם - חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ'", על בסיס מחקר מקיף שערך על תולדות העיירה בוצ'אץ, בה גדלה אמו. הוא חשף כי האוקראינים בעיירה במלחמת העולם השנייה שיתפו פעולה רצחנית עם הגרמנים בטבח שכנים, חברים ובני משפחה פולנים ויהודים בעיירה, זאת לאחר שבמשך כ־400 שנה חיו כולם בשלום. לצורך "המחקר הוא למד לקרוא פולנית ואוקראינית ובילה חודשים ארוכים באזורים נידחים של אוקראינה לאסוף עדויות אישיות[7].
נשוי בחמישית לוואי-יי לי (Wai-yee Li), במקור מהונג קונג, פרופסור לספרות סינית באוניברסיטת הרוורד, ואב לשלושה ילדים.
דעותיו עריכה
באוגוסט 2023, ברטוב חתם על עצומה לפיה ישראל מקיימת "משטר של אפרטהייד". עצומה זו קראה לקבוצות יהודיות בארצות הברית להתבטא נגד הכיבוש הישראלי.[8][9] במהלך מלחמת חרבות ברזל, כתב מאמר דעה לעיתון הניו יורק טיימס, שם טען כי "עדיין יש זמן לעצור את ישראל מלאפשר למעשיה להפוך לרצח עם. אנחנו לא יכולים לחכות עוד רגע אחד".[10] דעתו אף העמיקה בנושא, וביולי 2025, במאמר לניו יורק טיימס, הכריז כי ״מסקנתי חסרת המנוס נהייתה שישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים״.[11][12] במאי 2026 התבטא בראיון כי "הציונות כאידיאולוגיה מיצתה את עצמה. זה אירוני וטרגי שתנועה שהחלה כניסיון לשחרר יהודים מרדיפות — מסיימת את דרכה כתנועה גזענית ואלימה"[13]
ספריו עריכה
- היהודי בקולנוע (תרגום: רפי קינן), הוצאת עם עובד, 2008.
- תרגום: דוד שחם, צבאו של היטלר: חיילים, נאצים ומלחמה ברייך השלישי, תל אביב: הוצאת דביר, 1998.
- קרב יום, הוצאת ספרית פועלים 1989.
- פתיחת ציר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
- אנטומיה של רצח עם: חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ', הוצאת עם עובד, 2020.
- הפרפר והגרזן, הוצאת עברית, 2023
- Anatomy of a Genocide: The Life and Death of a Town Called Buczacz, הוצאת סיימון ושוסטר, 2018.
- סיפורים מאזור הסְפר, 2026.[14]
- Israel: What Went Wrong?, הוצאת Farrar, Straus and Giroux, 2026.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:National Library IL logo.svg עמר ברטוב (1954-), דף שער בספרייה הלאומית
- מאמרי עמר ברטוב, באתר "הארץ"
- ראיון עם עמר ברטוב, מחבר "היהודי בקולנוע"
- באוטוסטראדה לפתח תקוה, עמר ברטוב על אביו, חנוך ברטוב, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2008
- Tracing Galicia: A Talk With Omer Bartov ראיון ב-The Forward
- יעקב בר-און, ההיסטוריון בעקבות גיא ההריגה: "מצאתי אירועים שלא תועדו באף ספר", באתר מעריב אונליין, 21 באפריל 2020
- רונן טל, "ישראל סובלת ממחלה קשה של אופוריה של כוח", באתר הארץ, 15 ביוני 2023
- עמר ברטוב, ביקור בארץ מולדת אהובה, ואולי גם אבודה, באתר "שיחה מקומית", 22 באוגוסט 2024
- אתר למנויים בלבד איתן נצ'ין, ההיסטוריון עמר ברטוב: "אני חוקר רצח עם. אני מזהה כשזה קורה", באתר הארץ, 6 במאי 2026
ממאמריו:
- עמר ברטוב, דירק מוזס, רוויזיה לרצח עם, הזמן הזה, מכון ון ליר, ינואר 2022
- רישיון להרוג, הזמן הזה, מכון ון ליר, מאי 2022
- עמר ברטוב, כחוקר ג'נוסייד, אני יודע לזהות אחד כשאני רואה אותו, באתר "שיחה מקומית", 21 באוגוסט 2025
- As a former IDF soldier and historian of genocide, I was deeply disturbed by my recent visit to Israel, הגארדיאן, 13 באוגוסט 2024 (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ עמר ברטוב, ביקור בארץ מולדת אהובה, ואולי גם אבודה, באתר "שיחה מקומית", 22 באוגוסט 2024
- ^ תלמה אדמון, עמר ברטוב, היסטוריון וסופר, מרותק לחידה הנאצית. בעבודת הדוקטורט שלו, "ברבריזציה של לוחמה", בחן את התנהגות חיילי הוורמאכט, מעריב, 16 ביוני 1989
- ^ 1 2 אמיר רותם, על ההבדל בין סופרים לשרברבים - עמר ברטוב, כמו הרבה צאצאים של, מנסה למצוא הסבר לעובדה שבסופו של דבר, אתרי שקיבל את הדוקטורט בהיסטוריה, הוא מפרסם בקרוב רומן ראשון, העיר, 1 באפריל 1988
- ^ נרי ליבנה, ספרות/ שושלת הברטובים - אבי, בני, כותרת ראשית, 6 באפריל 1988
- ^ יגאל צור, ספרים - מקור - החזרה הנצחית - "פתיחת ציר". מאת עמר ברטוב. הקיבוץ המאוחד, העיר, 1 ביולי 1988
- ^ אריאנה מלמד, ספרים חדשים - קרב יום/ עמר ברטוב/ ספרית פועלים, חדשות, 6 ביוני 1989
- ^ רן פוני, "אנחנו מעדיפים לחשוב שאנשים עשו דברים נוראיים בפקודה, אבל לחשוב שהם נהנו מכך?", באתר ישראל היום, 16 באפריל 2020
- ^ Elephant in the room, sites.google.com
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Omer Bartov, What I Believe as a Historian of Genocide, New York Times, 10/11/2023
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ עמר ברטוב, כחוקר ג'נוסייד, אני יודע לזהות אחד כשאני רואה אותו, באתר "שיחה מקומית", 21 באוגוסט 2025
- ^ אתר למנויים בלבד איתן נצ'ין, ההיסטוריון עמר ברטוב: "אני חוקר רצח עם. אני מזהה כשזה קורה", באתר הארץ, 6 במאי 2026
- ^ אתר למנויים בלבד עפרי אילני, איך השפיעה האצולה הפולנית על הנפש האשכנזית, באתר הארץ, 17 במרץ 2026