אלכסנדר אוקון
פעולות נוספות
| אלכסנדר אוקון (1982) | |
| אלכסנדר אוקון (1982) | |
| לידה |
12 במאי 1949 לנינגרד, ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 2025 (בגיל 76) ירושלים, ישראל |
| תחום יצירה | אמנות, ספרות, עיתונאות |
אלכסנדר (סשה) אוקון (12 במאי 1949 – 6 בנובמבר 2025) היה צייר ישראלי, יליד ברית המועצות.
ביוגרפיה עריכה
אוקון נולד ב-1949 בסנקט פטרבורג (אז לנינגרד). במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 היה אוקון מעורב בפעילות אמנותית אוונגרדית של אמנים בברית המועצות. בשנת 1979 עלה לישראל והתיישב בירושלים. החל משנות ה-80 שימש, לצד יצירתו האמנותית, גם כקריין וכמגיש בקול ישראל ברוסית ובערוץ הטלוויזיה ברוסית בישראל. משנת 1996 ואילך כיהן כיו”ר ועדת אמנויות פלסטיות במשרד הקליטה ובין השנים 2000–2005 כיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בירושלים.
עיקר יצירתו של אוקון היא במדיה הרישום והציור, אולם יצר גם מיצבים גדולי ממדים אשר הוצגו במשכן לאמנות עין חרוד, מוזיאון יאנקו דאדא ומוזיאון ישראל. יצירותיו מרבות לשאוב מקורות מתולדות האמנות המערבית. ביצירותיו הדו־ממדיות מופיעות דמויות גרוטסקיות או כבדות גוף.
בשנת 2023 יצא לאור ספרו של אוקון רומן עם עיפרון: הערות בשולי הרישום, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.[1]
בשנת 2025 יצא לאור ספרו של אוקון בצלו של חור, בלוקוס הוצאת ספרים.[2]
בספטמבר 2025 נערכה במוזיאון תל אביב תערוכת יחיד שהציגה מבחר עבודות מהשנים האחרונות לפני מותו. הוא נכח בפתיחת התערוכה ונפטר זמן קצר לאחר מכן. התערוכה, אותה אצרו ענת דנון סיוון ודלית מתתיהו, עסקה בקיום האנושי, ההזדקנות והקמילה, מאבקו של הגוף הארצי בסופיותו.[3]
אוקון נפטר ב-6 בנובמבר 2025, בגיל 76, מסרטן הלבלב.[4]
השכלה עריכה
- 1972 - תואר שני, אקדמיה לאמנות ע"ש מוכינה, לנינגרד, ברית המועצות.
הוראה עריכה
עבודות נמצאות באוספים עריכה
- אקדמיה לאמנות ועיצוב ע"ש שטיגליץ, סנט פטרסבורג
- ארמיטאז', סנט פטרסבורג
- המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג
- המוזיאון לאמנות נונקונפורמיסטי, סנט פטרסבורג
- מוזיאון אלברטינה, וינה
- מוזיאון לאמנות, ויטבסק, בלרוס
- מוזיאון ישראל, ירושלים
- מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- מוזיאון יד ושם, ירושלים
- מוזיאון הנגב לאמנות, באר-שבע
- מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
- מוזיאון אילנה גור, יפו
- מוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה, ברעם
- המוזיאון הפתוח תפן, גליל
תערוכות יחיד נבחרות עריכה
- 1981-1983, 1985, 1986, 1988 - גלריה דבל, ירושלים.
- 1987 - קריית האומנים הבינלאומית - "הסיטה", פריז.
- 1987, 1989 - גלריית הורס ריכטר, תל אביב - יפו.
- 1992 - מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 1994 - מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
- 1994 - המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד.
- 1999 - המוזיאון הפתוח תפן, גליל.
- 2000 - המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
- 2006 - בית האמנים בירושלים.
- 2010 - פדינגטון סנטרל, לונדון.
- 2013 - "האמן והתלמיד", בשיתוף עם אסיה לוקינה, גלריה נורה, ירושלים.
- 2013 - המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
- 2014 - "חתני הפרס איש שלום", גלריה אגריפס 12, ירושלים.
- 2014 - מוזיאון לאמנות, ויטבסק, בלרוס.
- 2016 - "הרמוניה ודיסוננס", גלריית U&I, לונדון..
- 2019 - "אייכה?", המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג.
- 2023 - "מקדש החיים" (מוקדש לשוק מחנה יהודה), גלריה עירונית "בית גורדון", ראשון לציון.
- 2024 - "חזרה גנרלית", גלריה WILD GALLERY, ירושלים, יחד עם בוריס כץ.
- 2024 - השקת יצירה "שערי צדק", ALBERTINA KLOSTERNEUBURG, וינה.
- 2025 - מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
- 2025 - תערוכה זוגית עם ג'ודית אניס, גלריית כורש 14, ירושלים.
- 2025 - "קורפוס" אוצרות: ענת דנון סיוון ודלית מתתיהו, מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 2025 - "שערי צדק", אוצרות: חגי שגב, גלריה דינה ריקנאטי, הרצליה.
תערוכות קבוצתיות נבחרות עריכה
- 1976 - מוזיאון מגנס, ברקלי, קליפורניה
- 1977 - מוזיאון סקירבל, לוס אנג'לס
- 1978 - מוזיאון לאמנות מודרנית ירוואן
- 1985 - סלון לאמנות, גראן פלא, פריז
- 1985 - המוזיאון היהודי, ניו יורק
- 1986 - המוזיאון הלאומי קולומביה, בוגוטה
- 1988 - פסטיבל "קלאסיקה בקונטקסט", לואיוויל, קנטקי
- 1990 - אוניברסיטת אוהיו, קולומבוס
- 1991 - אוניברסיטת דנבר, קולוראדו
- 1992 - מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע
- 1993 - המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג
- 1994 - ארטפוקוס, ירושלים
- 1997 - מוזיאון קליאצ'ניק, וושינגטון
- 1997 - גלריית "סטודיו דה ארטה קונטמפוראריו", רומא
- 1999 - פסטיבל ישראל, ירושלים
- 1999 - סלון הסתיו, גראן פלא, פריז
- 2001 - מאנז', מוסקבה
- 2002-2003 - מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2004 - פסטיבל אמנות עכשווית במאנז', סנט פטרסבורג
- 2006 - המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג
- 2009 - מוזיאון חיפה לאמנות
- 2016 - מוזיאון פתח תקווה לאמנות
- 2025 - קליידוסקופ, אוצרות: רותם אמיתי ועוז זלוף, הגלריה של תנועת תרבות, ירושלים
- 2017 - מוזיאון אלברטינה, וינה
- 2018 - האקדמיה המלכותית לאמנויות, לונדון
- 2020 - גלריית "אליס בלק", לונדון
- 2022 - תערוכת עבודות מאוסף הקבע של מוזיאון אלברטינה, מוזיאון אלברטינה, וינה
- 2024 - המוזיאון היהודי, וינה
- 2024 - מוזיאון אלברטינה, וינה
- 2024 - בית האמנים תל אביב
- 2025 - מוזיאון פתח תקווה לאמנות
- 2025 - "קליידוסקופ", אוצרות: רותם אמיתי ועוז זלוף, הגלריה של תנועת תרבות, ירושלים
פרסים עריכה
- 1983 פרס עופר פניגר לאמן צעיר
- 1985 מלגת גסטטנר
- 1987 מלגת שהייה, קריית האומנים הבינלאומית - "הסיטה", פריז, צרפת
- 1989 תואר “Kentucky Colonel”, קנטקי, ארצות הברית
- 1989 אזרח כבוד של ג’פרסון קאונטי, קנטקי, ארצות הברית
- 1993 איש השנה, המרכז הבינלאומי, קיימברידג', אנגליה
- 2014 פרס מפעל חיים ע"ש מרדכי איש-שלום, בית האמנים, ירושלים
ביקורת עריכה
- "לא סתם מגדיר האוצר חגי שגב את אוקון כ"אמן הכי חשוב בישראל שכמעט אינו מוכר; אמן הרנסאנס היחיד שחי בינינו בארץ"", אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, הצייר סשה אוקון: "אני לא לסבית שחורה. גבר רוסי, עולה חדש, זה לא משהו שאי פעם מכר", באתר הארץ, 22 באוגוסט 2024
- "ואכן, איננו יכולים שלא להשתאות לנוכח המיומנות הציורית הנדירה של הצייר ולנוכח כושר הרישום הפנומנלי ותרבות הצבע, שנתקשה למצא כדוגמתם במחוזותינו", גדעון עפרת, הקומדיה האנושית: סוף הדרך, 2013
- "האיכות הציורית המשובחת של העבודות, מחברת את העבודות למסורת אירופאית, בעיקר מאז הרנסאנס הציור של אוקון אינו משקף ואינו מחקה. הוא מתהלך על גבול הקריקטורה והגרוטסקה, אבל אינו נופל לפחים של גסות. בצדק הושוו העבודות לא אחת לציורי פרסקאות מבחינת התחושב שהם יוצרים: אפשר לחשוב על חדר הענקים בפלאצו טה Palazzo del Te במאנטובה שצייר גוליו רומנו במאה ה-16 או על חלק מהדמויות בקפלה של סן אנטוניו דלה פלורידה במדריד שצייר גויה ב-1799, שני מקומות בהם ציורי קיר מושחזים ופנטסטיים", Observationes Sasha Okun, סמדר שפי, 2014
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אלכסנדר אוקון, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אלכסנדר אוקון, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אלכסנדר אוקון, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אלכסנדר אוקון, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אלכסנדר אוקון, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אלכסנדר אוקון, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אלכסנדר אוקון, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אלכסנדר אוקון, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אלכסנדר אוקון, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אלכסנדר אוקון, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אלכסנדר אוקון, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אלכסנדר אוקון], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אלכסנדר אוקון, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אלכסנדר אוקון, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אלכסנדר אוקון, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אלכסנדר אוקון, באתר פינטרסט
- אלכסנדר אוקון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg אלכסנדר אוקון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אלכסנדר אוקון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אלכסנדר אוקון, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg אלכסנדר אוקון, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg אלכסנדר אוקון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אלכסנדר אוקון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- אלכסנדר אוקון, באתר Metacritic (באנגלית)
- אלכסנדר אוקון, באתר ארכיון להקת בת שבע
- אלכסנדר אוקון, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg אלכסנדר אוקון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אלכסנדר אוקון, באתר זמרשת
- אלכסנדר אוקון, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg אלכסנדר אוקון, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg אלכסנדר אוקון, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg אלכסנדר אוקון, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png אלכסנדר אוקון, באתר Last.fm (באנגלית)
- אלכסנדר אוקון, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png אלכסנדר אוקון, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg אלכסנדר אוקון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אלכסנדר אוקון, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png אלכסנדר אוקון, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- אלכסנדר אוקון, באתר SIGIC
- אלכסנדר אוקון, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg אלכסנדר אוקון, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg אלכסנדר אוקון, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- אלכסנדר אוקון, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg אלכסנדר אוקון, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg אלכסנדר אוקון, באתר Songkick (באנגלית)
- אלכסנדר אוקון, באתר Tab4u
- אלכסנדר אוקון, באתר Genius
- אלכסנדר אוקון, באתר סטריאו ומונו
- אלכסנדר אוקון, באתר SecondHandSongs
- אלכסנדר אוקון, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- אלכסנדר אוקון, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg אלכסנדר אוקון, באתר בנדקמפ
- אלכסנדר אוקון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg אלכסנדר אוקון, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png אלכסנדר אוקון, באתר טיידל (באנגלית)
- אלכסנדר אוקון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אלכסנדר אוקון, בארכיון הבימה
- אלכסנדר אוקון, בארכיון תיאטרון גשר
- אלכסנדר אוקון, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg אלכסנדר אוקון, באתר אמזון מיוזיק
- אלכסנדר אוקון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg אלכסנדר אוקון, באתר MuseScore
- אלכסנדר אוקון, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- אלכסנדר אוקון, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, הצייר סשה אוקון: "אני לא לסבית שחורה. גבר רוסי, עולה חדש, זה לא משהו שאי פעם מכר", באתר הארץ, 22 באוגוסט 2024
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר למנויים בלבד שירה חפר, "רומן עם עיפרון": הזמנה לשיחה עשירה ומענגת על אסתטיקה ועל אמת ביצירה, באתר הארץ, 29 במרץ 2023
- ^ אתר למנויים בלבד לאו גורביץ, "בצלו של חור": סשה אוקון מלעיג את עולם האמנות המקומי, באתר הארץ, 22 ביולי 2025
- ^ סשה אוקון: קורפוס / מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר מוזיאון תל אביב
- ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, הצייר סשה אוקון מת בגיל 76, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2025