סלע (מטבע עתיק)
פעולות נוספות
סלע היה מטבע שהשתמשו בו בזמן הקדום. ערכו של הסלע היה 4 דינרים, שהם 24 מעות, שהן 48 פונדיונים, שהם 96 איסרין, שהם 192 מוסמיסים, שהם 384 קונטרונקים, שהם 768 פרוטות. על פי מסורת הגאונים והרמב"ם משקלו היה 17 גרם, כמשקל 4 דינרי זהב בארצות ערב, ומקביל למשקל 384 גרעיני שעורה בינוניים. על פי מסורת אחרת של רש"י, הנתמכת מהממצא הארכאולוגי מימי בית המקדש השני, משקלו 14.2 גרם.
שווי הסלע עריכה
במשנה תורה, הרמב"ם כותב חישוב של מטבעות: "סלע היה ארבעה דינרין, והדינר שש מעין; ומעה, היא הנקראת בימי משה רבנו גרה, ומעה הייתה שני פונדיונין; ופונדיון שני איסרין, ופרוטה אחת משמונה באיסר".[2]
במשנה מאוזכר כי ה"סלע של קדש הוא שווה ל-48 פונדיונין" (בכורות נ א).
משקל הסלע עריכה
הרמב"ם, במשנה תורה כותב "וכמה הוא משקל הסלע, שלוש מאות וארבע ושמונים שעורה בינונית[3]", ואילו בפירוש המשנה לרמב"ם, מבאר את תוכן החשבון ואזכורי משקל הסלע בתורה;
כבר בארנו כמה פעמים כי הסלע המדובר עליו בתורה אשר קראו ה׳ שקל וקורא אותו גם כסף - כמו שאמר חמשים כסף[4] ומאה כסף[5] ואמר שלשים שקלים[6] - יש במשקלו עשרים וארבעה דרהם משקל הדרהם שש עשרה גרגרים .. גרגרי שעורים .. נמצא משקל הסלע שלש מאות גרגרים ושמונים וארבעה גרגרים .. וכל המשקלים הללו מן הכסף הצרוף שאין בו שום תערובת
— פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת בכורות פרק ח הלכה ח, תרגום הרב יוסף קאפח
אזכורים במשנה עריכה
סלע שווה ל-4 דינרים.
על פי המשפט העברי עונשו של מוציא שם רע היה 100 סלעים. "ראה כמה החמירה תורה בין חומסי חמס לאומרי לשון הרע, שאונס ומפתה וחומס חמס נותן ה' סלעים (צ"ל חמישים סלעים) ואינו לוקה, המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע." (תוספתא ערכין ב ו).
ואילו האונס והמפתה היה נקנס ב-50 סלעים. "ובאונס ובמפתה להקל ולהחמיר, כיצד אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה, ואת הקטנה שבישראל נותן חמישים סלע". (משנה מסכת ערכין ג ד), על פי האמור בתורה, בספר דברים:
- כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה - וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ, וְנִמְצָאוּ?
- וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף -
- וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ, לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. {ס}
מילה בסלע עריכה
בתלמוד מובא הפתגם ”מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר ושווה למטבע הסלע, השתיקה שווה כפליים. בעברית המודרנית נגזר ממנו הביטוי "כל מילה בסלע"[7], בעל משמעות כמעט הפוכה, תגובית בשבחי הדיבור ומתן חיזוק לדברים האמורים של מאן דהו. הביטוי המודרני מתכתב גם עם המשמעות השכיחה יותר למילה "סלע": מינרל מוצק וקשיח. לכן, בדומה לביטוי האנגלי: "Carved in stone", המילים האמורות הן כה נכוחות ובלתי ניתנות לשינוי, עד שכאילו נחקקו בסלע.[8]
סלע היישוב העברי עריכה
בשנות ה-20 של המאה ה-20, החליט הוועד הלאומי על גביית מס/תרומה מכל תושב יהודי בוגר בארץ ישראל[9]. המס כונה על שם מטבע הסלע העתיק, "סלע היישוב העברי".
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ על פי יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים 1999.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שקלים, פרק א', הלכה ג'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שקלים, פרק א', הלכה ב'.
- ^ ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ט
- ^ ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק י"ט
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ל"ב
- ^ כֹּל מִלָּה בְּסֶלַע באתר מילוג
- ^ מִלָּה בְּסֶלַע, באתר האקדמיה ללשון, 20 במאי 2020
- ^ סלע היישוב, הצפירה, 3 בדצמבר 1920
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | קובץ:Samenwaage.jpg |
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עומר/עשרון • קב • לוג • מלוא לוגמיו • רביעית • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב • כעדשה | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרפעיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך • שעה זמנית • מעת לעת | |
