מחוז יהודה ושומרון
פעולות נוספות
| נוף מהר גריזים | |
| נוף מהר גריזים | |
| מדינה / טריטוריה | ישראל שטח C |
|---|---|
| נפות במחוז לא רשמי | 1 |
| ערים במחוז לא רשמי | 4 |
| העיר הגדולה | מודיעין עילית |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז לא רשמי | 532,456 (2026) |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +2 |
| {{#property:P856}} | |
|
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
מחוז יהודה ושומרון הוא מִנהל מחוז לא רשמי במשרד הפנים בנוסף לששת המחוזות הרשמיים של מדינת ישראל. המנהל אחראי רק על שטחי ההתנחלויות בשטחי C ביהודה ושומרון, שאינם נחשבים כחלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מנהל המחוז במשרד הפנים מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[2] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש[3]. תחום התכנון והבנייה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי[4] של צה"ל.
היסטוריה עריכה
לאחר מלחמת ששת הימים ב־1967 החלה הקמת התנחלויות ישראליות־יהודיות ביהודה ושומרון. יישובים אלו קיבלו שירותים מוניציפליים מהמועצות הקרובות שנמצאות בשטחי מדינת ישראל, בהן מטה יהודה עבור יישובי גוש עציון[5] ובקעת בית שאן ליישובי בקעת הירדן.
ב־1973 הוקמה מועצת יישובי יהודה ובנימין, ישות מוניציפלית שתפקדה בפועל כמועצה מקומית עבור יישובי גוש עציון ומבוא חורון. המועצה פעלה תחת חסותה של מועצה אזורית מטה יהודה וראש מועצת מטה יהודה בנימין כהן עמד בראשה.
באוקטובר 1974 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון תא"ל אריה שלו על צו שכונן מנהלה מקומית בקריית ארבע.[6]
ב־1979 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון תא"ל בנימין בן אליעזר על צו להקמת ארבע מועצות אזוריות ביהודה ושומרון: בית אל (לימים מטה בנימין), מועצה אזורית בקעת הירדן, עציון (לימים גוש עציון) ומועצה אזורית שומרון.[7] במקביל הוצא צו שהעניק מעמד של מועצה מקומית למעלה אדומים.[8]
במרץ 1981 חתם בן אליעזר על צו נוסף שאיפשר הקמת מועצות מקומיות ביהודה ושומרון.[9]
המועצות פעלו תחת הממשל הצבאי והפיקוח עליהן היה קמ"ט לענייני פנים של המינהל האזרחי, שבמסגרתו פעל הממונה על היישובים הישראלים. בתחילת 1996, לאחר הסכמי אוסלו וצמצום המנהל, הועברה היחידה למשרד הפנים כתקן זמני עד לקביעת מעמד האזור במסגרת הסכם קבע.[10]
ב־1991 הוקמה העירייה הראשונה במחוז, כאשר מועצת מעלה אדומים הפכה לעירייה. הדבר לווה בהוספת פרק לתקנון המועצות המקומיות שאיפשר הגדרה של מועצה מקומית כעירייה.[11][12]
מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא אינו מחוז רשמי, בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל השטח, אלא רק את היישובים היהודיים שבו. עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון, כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B, נמצאות בידי הרשות הפלסטינית.
דו"ח מבקר המדינה ב־2001 מתח ביקורת על כך כי משרדי הממונה על היישובים הישראלים ביו"ש שוכנים במשרדי מועצה מקומית גבעת זאב ומקבלים ממנה תמיכה, למרות שהיא הגוף שאמור לבקר את פעולות המועצה.[10]
פרט לבתי משפט לעניינים מקומיים שקיימים במעלה אדומים ובקריית ארבע, אין ביהודה ושומרון בתי משפט אזרחיים אחרים, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי האזור מתנהלים בתוך מדינת ישראל.
חלוקה מוניציפלית עריכה
שטח יהודה ושומרון חולק על ידי הממשל הצבאי לשש נפות: נפת חברון, נפת בית לחם, נפת ירדן, נפת ג'נין, נפת שכם, נפת טולכרם ונפת רמאללה. גבולות הנפות התבססו על חלוקת הנפות בממשל הירדני, בשינויים באזורים שונים.[13]
| ערים | מועצות מקומיות | מועצות אזוריות | ועדים מקומיים |
|---|---|---|---|
נתוני אוכלוסייה ושטח עריכה
נכון לשנת 2025 גרים במחוז כ־530,000 ישראלים בכ־150 יישובים.
היישוב הגדול ביותר במחוז היא מודיעין עילית שבה גרים 87,787 תושבים נכון לסוף שנת 2025.
לפי נתוני הלמ"ס האוכלוסייה במחוז זה צעירה יותר מבמחוזות ישראל כאשר למעלה מ־58% מתוכה הם צעירים עד גיל 24[14][15].
הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2025.
ערים עריכה
| שם העיר | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
|---|---|---|---|---|---|
| מודיעין עילית | 87,737 | 4,830 | 1990 | 2008 | |
| ביתר עילית | 72,264 | 4,920 | 1988 | 2001 | |
| מעלה אדומים | 37,205 | 46,480 | 1977 | 1991 | |
| אריאל | 19,408 | 14,360 | 1978 | 1998 |
מועצות מקומיות עריכה
| שם המועצה | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
|---|---|---|---|---|
| גבעת זאב | 24,086 | 4,460 | 1983 | |
| אפרת | 12,681 | 6,490 | 1983 | |
| קרני שומרון | 10,688 | 7,250 | 1976 | |
| אורנית | 9,316 | 2,230 | 1985 | |
| שער שומרון | קובץ:סמל שער שומרון.png | 8,876 | 4,300 | 2022 |
| קריית ארבע | 7,971 | 4,400 | 1972 | |
| אלפי מנשה | 7,835 | 4,580 | 1983 | |
| בית אל | 6,789 | 1,520 | 1977 | |
| עמנואל | 5,996 | 5,040 | 1983 | |
| בית אריה-עופרים | 5,655 | 2,890 | 1981 | |
| קדומים | 4,804 | 2,280 | 1975 | |
| אלקנה | 4,614 | 1,190 | 1977 | |
| הר אדר | 3,899 | 990 | 1986 | |
| מעלה אפרים | 1,737 | 5,600 | 1978 | |
| חברון | 750 | 800 | 1979 |
מועצות אזוריות עריכה
| שם המועצה | סמל | מספר תושבים | שנת הקמה |
|---|---|---|---|
| מטה בנימין | 81,770 | 1979 | |
| שומרון | 48,022 | 1979 | |
| גוש עציון | 28,251 | 1979 | |
| הר חברון | 11,829 | 1982 | |
| בקעת הירדן | 7,703 | 1979 | |
| מגילות | 2,262 | 1981 |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח, שמונה בין 2.5 ל-3 מיליון בני אדם. לפיכך, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
- ^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
- ^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
- ^ משרד האוצר
- ^ אלי חורי, פעילות תרבותית ענפה נעשית בישובי עדולם בהרי יהודה, מעריב, 13 בדצמבר 1967
- ^ צו בדבר ניהול קריית ארבע (יהודה והשומרון) (מס' 561), התשל"ה–1974, קמצ"ם 34, עמ' 1384–1385
- ^ צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט–1979, קמצ"ם 45, עמ' 88–92
- ^ צו בדבר ניהול מעלה אדומים (יהודה והשומרון) (מס' 788), התשל"ט–1979, קמצ"ם 45, עמ' 110
- ^ צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), תשמ"א–1981, באתר ויקיטקסט
- ^ 1 2 הממונה על היישובים היהודים ביהודה והשומרון, דו"ח שנתי 52א', באתר מבקר המדינה
- ^ יחזקאל ליין ואיל ויצמן, גזל הקרקעות: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית, באתר בצלם, מאי 2002, עמ' 58
- ^ פרק י"ז לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), סעיפים 140ג עד 140יג (עמ' 111)
- ^ אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שני, עמ' 98.
- ^ ילדים 0–17, צעירים 18–24, מאפיינים דמוגרפיים, באתר הלמ"ס
- ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020 אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין באתר הלמ"ס
| מחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז | |
| ערים | אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים | |
| מועצות מקומיות | אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע • קרני שומרון • שער השומרון | |
| מועצות אזוריות | גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
| מחוזות ונפות מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
| מחוז הצפון | נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל | לחצו כדי להקטין חזרה
שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
| מחוז חיפה | נפת חיפה • נפת חדרה | |
| מחוז המרכז | נפת רמלה • נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רחובות | |
| מחוז תל אביב | נפת תל אביב | |
| מחוז ירושלים | נפת ירושלים | |
| מחוז הדרום | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
| הממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון | שטחי ההתנחלויות והמאחזים ביהודה ושומרון | |