ארץ הוויסלה
פעולות נוספות
| דגל | |
| ארץ הוויסלה במפה רוסית | |
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה | פולנית, רוסית |
| עיר בירה | ורשה |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | שילוב המדינה באימפריה הרוסית |
| תאריך | 1867 |
| פירוק | מלחמת העולם הראשונה |
| תאריך | 1915 |
| ישות קודמת | קובץ:Military ensign of Vistula Flotilla of Congress Poland.svg פולין הקונגרסאית |
| ישות יורשת | פולין ממלכת פולין |
ארץ הוִויסְלַה או מדינת הוִויסְלַה (ברוסית: Привислинский край בפולנית: Kraj Nadwiślański) הוא השם שנקבע לאזור פולין בידי שלטונות האימפריה הרוסית לאחר פירוקה של פולין הקונגרסאית, על שם נהר הוִויסְלַה הזורם דרך פולין. השם הוכנס לשימוש כבר לאחר מרד נובמבר (1830-1831) אך הפך להיות רשמי לאחר מרד ינואר (1863-1864).
היסטוריה עריכה
בעקבות קונגרס וינה, החל מ-1815 נקראה פולין, שנכללה בתחום האימפריה הרוסית, בשם "פולין הקונגרסאית". אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, הוכתר כמלך פולין, והתחייב לקיים את חוקת פולין. למדינה זו היו מטבע משלה, מערכת חוקים, תקציב וגבול מכס עם שאר האימפריה הרוסית. ב-1831, בעקבות מרד נובמבר של הפולנים, פורקו הצבא, הפרלמנט (הסיים), ובוטלו מערכת החוקים והממשל העצמי של המדינה. החוקה הוחלפה בחוקה הרבה פחות ליברלית שהפכה אותה, למעשה, כמעט לחלק מרוסיה; כל האוניברסיטאות בשפה הפולנית נסגרו, ורק לאחר כמה שנים נפתחו - בשפה הרוסית.
לזמן קצר המדינה שמרה עדיין על אוטונומיה מסוימת, שהתבטאה בין היתר בכך שנמשך השימוש במטבע פולני (הזלוטי). דה פקטו הוחלף חוק העונשין הפולני בחוק העונשין הרוסי, אך רק ב-1832 הוא הוכנס לשימוש באופן רשמי ובוטל גבול המכס. הכנסייה הקתולית נרדפה, ורוב הכנסיות הקתוליות נסגרו או הולאמו.[1] ב-1839 פורקה הכנסייה היוונית-קתולית, ואוחדה עם הכנסייה הפרבוסלבית. ב-1863 פרץ מרד ינואר, שדוכא ביד קשה. בעקבות מרד זה, בוטל כל שריד לעצמאות פולנית, ופולין הקונגרסאית אוחדה רשמית לתוך האימפריה הרוסית כששמה שונה ל"ארץ הוויסלה". ב-1867 נערכה רפורמה שאכפה רוסיפיקציה על פולין, במסגרתה לימוד השפה הפולנית נאסר כליל. פולין עברה חלוקה מנהלית מחדש וחולקה ל-10 גוברניות (פלכים), חמישה מכל צד של הוויסלה. שם הארץ שונה באופן רשמי ל"ארץ הוויסלה", אף שהוא היה בשימוש כבר מאז 1831.
ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח הצאר הרוסי ניקולאי השני אוטונומיה נרחבת לעם הפולני. שטח פולין הפך לשדה קרב בין הרוסים לבין הגרמנים והאוסטרים, כשהרוסים פלשו לגליציה (שהוחזקה בידי האימפריה האוסטרו-הונגרית) בעוד הגרמנים, מצדם, פלשו לשטחי פולין שהוחזקו על ידי הרוסים. בסוף 1915 כבר נסוגו הרוסים מגליציה, ופולין הוחזקה כולה בידי הגרמנים. מעצמות המרכז שאפו לנצל את הרגשות האנטי-רוסיים ששררו בפולין, ומנהיגיהן וילהלם השני, קיסר גרמניה, ופרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, הכריזו על הקמת "ממלכת פולין".[2]
דמוגרפיה של ארץ הויסלה עריכה
לפי מרשם האוכלוסין, שנערך באימפריה הרוסית בשנת 1897, התגוררו בארץ הויסלה 9,402,253 תושבים (50.1% גברים ו49.9% נשים). 73% מהתושבים היו איכרים. רק 30% מהאוכלוסייה ידעו קרוא וכתוב.
חלוקת האוכלוסייה לפי שפת אם ב-1897[3]:
| שפה | מספר תושבים | % מהתושבים |
| פולנית | 6,755,503 | 71.8 |
| יידיש | 1,267,194 | 13.5 |
| גרמנית | 407,274 | 4.3 |
| אוקראינית | 335,337 | 3.6 |
| ליטאית | 305,322 | 3.2 |
| רוסית | 267,160 | 2.8 |
| שפות אחרות | 64,463 | 0.7 |
חלוקת האוכלוסייה לפי דת ב-1897:[4]
| דת | % מהתושבים |
| נצרות קתולית | 74.8 |
| יהדות | 14.1 |
| נצרות אורתודוקסית | 6.5 |
| לותרניזם | 4.4 |
| דתות אחרות | 0.2 |
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בפולין הנצרות השלטת הייתה קתולית, בעוד ברוסיה שלטה הכנסייה הפרבוסלבית
- ^ בראש הממלכה עמדה "מועצת עוצרים" שתפקידה היה לבחור מלך לפולין, אולם המועצה מעולם לא הצליחה למצוא מלך
- ^ מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית ב-1897.
- ^ מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית ב-1897.