אורגיאה
פעולות נוספות
אורגיאה (נפטרה בשנת 1275) הייתה חזנית בבית הכנסת של הנשים בעיר וורמס שבאשכנז (גרמניה של היום) בתקופת ימי הביניים. היא נחשבת לאחת הדמויות המתועדות הבודדות שפעלו כחזניות באירופה היהודית של אותה תקופה.
פעילותה הדתית עריכה
המידע על אורגיאה מועט ונשען על מקורות משניים מאוחרים. על פי לודוויג לויזון, בספרו "נפשות הצדיקים" (1855), אורגיאה הייתה אישה משכילה ומסורה להנהגה רוחנית, שהובילה את נשות הקהילה בתפילה ובפיוטים. הדבר נבע, ככל הנראה, מהצורך של הנשים לשמוע ולהשתתף בתפילה, בזמן שהגברים התפללו בבית כנסת סמוך אך מרוחק מהן.
בספרו של מאיר קייזרלינג, "הנשים היהודיות במדע, בספרות ובאמנות" (1879)[1], מתוארת אורגיאה כאישה ידועה באדיקותה ובמעמדה בקרב נשות קהילתה.
מצבתה עריכה
מצבתה של אורגיאה נמצאת בבית הקברות היהודי בוורמס. בכתובת המצבה, שנכתבה בעברית מחורזת, היא מתוארת כ"משוררת לנשים", ומוזכר גם אביה, ר' אברהם, שהיה "ראש המשוררים". נוסח הכתובת:
האבן הזאת הוקמה לראש הזאת הגברת:
מרת אורגיאה הבחורה החשובה הנבחרת,
בת החבר ר' אברהם ראש המשוררים תפלתו לתפארת,
בהוד קולו בעד עמו בנעימת עתרת,
והיא גם היא בקול זמרה לנשים משוררת,
בפיוטים ובהעתרת לה תהיה למשמרת,
ובששה באדר ביום א השלימה נפשה ובז' בו הייתה נקברת,
בעדן חנייתה לטובה תהי נזכרת.
מקורות עריכה
- Meyer Kayserling, Jewish Women in Science, Literature and Art, Leipzig: F. A. Brockaus, 1879, עמ' 12.
- לודוויג לויזון, נפשות צדיקים, פרנקפורט, 1855, עמ' 85–86.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד שפרבר, "הנשים המפללות לעצמן", עמודים 6–7.
הערות שוליים עריכה
- ^ לודוויג לויזון, נפשות צדיקים, פרנקפורט, 1855, עמ' 85–86.