מקס עמנואל מנדלשטם
פעולות נוספות
_WITH_MAX_MANDELSTAM,_ONE_OF_THE_LEADERS_OF_RUSSIAN_ZIONISTS,_IN_ALTE_OSEZA,_AUSTRIA_IN_1903._%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%A1_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%9D,_%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94.jpg){kind=link}
מקס עמנואל מנדלשטם (ברוסית: Эммануил Макс Мандельшта́м) (16 במאי 1839 – 18 במרץ 1912, קייב) היה פעיל פוליטי יהודי-רוסי, מראשי הטריטוריאליסטים היהודים. מנהיג "חובבי ציון" ברוסיה בשנות ה-80 של המאה ה-19, רופא עיניים ומנהל בית החולים לרפואת עיניים בקייב.
קורות חיים עריכה
מנדלשטם נולד באחת משתי קהילות זאגר שבצפון ליטא. אביו, משה יחזקאל מנדלשטם, היה רב הקהילות ריגה וקייב, ונטען כי אילן היוחסין שלו מגיע עד רש"י. אחותו, סופיה, היא אמה של רחל המשוררת. למד גרמנית וצרפתית מאחיו הגדולים בנימין ולאון. בשנת 1850, בגיל 12, עבר עם אביו לווילנה ולמד שם בגימנסיה. בשנת 1854 סיים את הגימנסיה בווילנה והחל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת טרטו. המשיך באוניברסיטת חרקוב וסיים כרופא ב-1860. היה הסטודנט היהודי הראשון לרפואה ברוסיה.
השתלם ברפואה כארבע שנים בבית החולים בעיר צ'רניהיב ומשם עבר לברלין ב-1864 על מנת להמשיך בלימודיו. שם למד רפואת עיניים אצל פרופ' פון גרפה (Albrecht von Graefe) ופתולוגיה אצל פרופ' רודולף וירכו. המשיך בלימודים באוניברסיטת היידלברג אצל הרמן פון הלמהולץ ושימש משנת 1866 כעוזרו של אלכסנדר פגנשטכר (Alexander Pagenstecher) בבית החולים שלו לרפואת עיניים בוויסבאדן.
בשנת 1868 שב לרוסיה והשתקע בקייב. מנדלשטם שימש כעוזרו של פינסקר וכך הכיר את הרצל. בספרו אלטנוילנד, יעד הרצל לבן דמותו הבדיוני ד"ר אייכנשטם את תפקיד הנשיא הראשון של החברה היהודית החדשה בארץ ישראל. היה חבר הקונגרס הציוני (מהראשון עד השביעי), שימש כסגן יו"ר בקונגרס הציוני השני. על אף היותו מראשוני חובבי ציון ועקב אמונתו בדחיפות מציאת פתרון טריטוריאלי ליהודים, בעיקר לאחר שנכח באירועי פוגרום בקייב ב-1905, פרש מההסתדרות הציונית אשר דחתה פתרון טריטוריאלי שאינו דווקא בארץ ישראל והצטרף להסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א). מנדלשטאם ראה ביהודי מזרח אירופה אוכלוסייה מנוונת מבחינה גופנית ותרבותית שהגירה היא הדרך לשיקומה
כאשר מתהלך לו אדם זר בסמטאות הגטו, מיד יבחין, שבקרב המון הנמלים היהודיות האצות הנה והנה, אך לעתים רחוקות ייתקל באדם בריא וחסון. תחת זאת הוא פוגש בעיקר דמויות, שגופן המצומק והכחוש, החזה הנפול עם הכתפיים המזדקרות, הגרון הארוך, הרזה, הלחיים השקועות, מבט העבדים התועה, החשדני... זרע אנשים חלש, שאינו מסוגל להישגים.[1]
לאחר מכן ניהל את המשרד להגירה יהודית בקייב, שניסה להקים התיישבות יהודית במסגרת תוכנית גלווסטון בטקסס, ארצות הברית. מקס מנדלשטם נפטר בקייב. על שמו רחוב בתל אביב.[2]
לקריאה נוספת עריכה
- שמואל ליב ציטרון, לקסיקון ציוני, עמ' 413–414.
- Jüdisches Lexikon. Band 3. Jüdischer Verlag, Berlin 1929, Sp. 1360–1361.
קישורים חיצוניים עריכה
- בן-ציון אייזנשטט, עמנואל פרופ' מאנדלשטם, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמודים 26–27, באתר היברובוקס
- "מקס עמנואל מנדלשטם", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מקס עמנואל מנדלשטם, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- במבואי עיר ההרגה – מאה שנים לפוגרום קישינב, כנס באוניברסיטת חיפה, 27 במרץ 2003 קובץ DOC
- מאה שנה לעליה השנייה, כנס באוניברסיטת חיפה, 22 במרץ 2004 קובץ DOC
- אורי מילשטיין, רחל המשוררת: מעצבת האליטות (חלק א'), באתר אימגו
- עמנואל מנדלשטם, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
- קובץ:National Library IL logo.svg מקס מנדלשטם (1838-1912), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר למנויים בלבד דליה קרפל, ההיסטוריה המסריחה של ההיגיינה בארץ ישראל, באתר הארץ, 11 במרץ 2015
- ^ מנדלשטם, [מקס] עמנואל, ד"ר 1912-1839, מתוך מדריך רחובות תל אביב יפו, ויקיטקסט
