ריקוד דגלים
פעולות נוספות
.png){kind=link}
.jpg){kind=link}
ריקוד דגלים (בהלחם: ריקודגלים) או מצעד הדגלים, הוא תהלוכה חגיגית המתקיימת מדי שנה ביום ירושלים, כ"ח באייר לציון איחודה של העיר ושחרור המקומות הקדושים במלחמת ששת הימים. המצעד, המהווה את אחד מאירועי השיא של יום זה, מלווה בשירה, בריקודים ובהנפת דגלי ישראל על ידי עשרות אלפי חוגגים. מסלול התהלוכה יוצא ממרכז ירושלים, עובר דרך שערים שונים של העיר העתיקה ומסתיים ברחבת הכותל המערבי בעצרת הודיה ותפילה המונית.[1]
מאז ראשיתו, מצעד הדגלים זכה לפופולריות רבה בעיקר בקרב הציבור הדתי-לאומי והציונות הדתית, אך גם רבים מחוגים אחרים משתתפים בחגיגותיו.[2][3]
היסטוריה עריכה
ראשית המצעד במנהגם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ותלמידי ישיבת מרכז הרב, לצעוד לכותל דרך רחוב יפו בשירה ובריקודים, בשעות הלילה לאחר סיום עצרת החג בהיכל הישיבה. מנהג זה החל בשנת תשכ"ח (1968).[4][5] בשנת תשל"ד (1974) יזם יהודה חזני, תלמיד הישיבה, הבאת תזמורת וצירופם של בני ישיבות תיכוניות לאירוע.[6] עם השנים עבר האירוע לשעות היום, כדי לאפשר לאנשים נוספים ליטול חלק בצעדה.[7] משלהי המאה ה-20 החלה עמותת "עם כלביא" לארגן את הצעדה.[8] האירוע ממומן על ידי העמותה, עיריית ירושלים, משרד החינוך והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי.[9]
ב-2009 ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להורות על ביטול המצעד עקב ביקורו של השליח האמריקאי ג'ורג' מיטשל בירושלים וחשש שהמצעד יגרום להפרות סדר ולפגיעה בחיי אדם. וינשטיין דחה את בקשתו לאחר שבהתייעצות עם המשטרה לא הועלו חששות כאלו והשב"כ לא פנה אליו בנוגע לכך.[10]
בשנת 2010 השתתפו במצעד מעל 100 אלף איש.[11] בשנת 2011 הסיטה המשטרה את מסלול הצעדה מזרחה, והוא עבר משייח' ג'ראח לאורך שדרות בר-לב, וכמו בעבר נכנסו לעיר העתיקה דרך כמה משעריה. ב-2017, לכבוד 50 שנה לאיחוד ירושלים, האירוע הקיף את העיר העתיקה גם ממזרח, ונכנסו אליה גם דרך שער האשפות.[12]
.png){kind=link}
במאי 2021 נערכה צעדת הדגלים במקביל לעיד אל-פיטר. לאחר פרוץ המהומות בירושלים נפסק המצעד כשעתיים מראשיתו, כשנשמעו בעיר אזעקות בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה על ידי החמאס. המשטרה הורתה על פיזורו ובכותל נערכה עצרת, במקביל להתפרעויות ערבים ברחבי הר הבית. בעקבות ירי הרקטות החל מבצע שומר החומות.
לאחר מבצע שומר חומות תוכנן מצעד נוסף, שלא על ידי עמותת "עם כלביא", אלא על ידי כמה תנועות מהציונות הדתית ומועצות אזוריות.[13] הצעדה תוכננה ל-10 ביוני אך בוטלה על ידי המשטרה.[14]
ב-13 ביוני 2021 הושבעה הממשלה ה-36, ראש הממשלה נפתלי בנט החליט לאשר את קיום המצעד ב-15 ביוני, למרות איומי החמאס שהדבר יוביל להסלמה ביטחונית.[15] ב-2022 התקיים מצעד הדגלים במתכונתו המסורתית.[16]
ב-2023, לאחר הקמת הממשלה ה-37, השתתפו בצעדה מספר שרים וחברי כנסת, בהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ״ץ, השרה מאי גולן וחברת הכנסת לימור סון הר-מלך.[17]
מסלול ואירועי הריקודגלים עריכה
כבר בשעות שלפני תחילת מצעד הדגלים נפרסים ברחבי העיר אלפי שוטרים של מחוז ירושלים, לוחמי מג"ב ומתנדבים לאורך תוואי המצעד ובאזורים מרכזיים נוספים, כחלק מהיערכות משטרתית מוגברת לאירוע[18]. מצעד "ריקוד דגלים" מתקיים במתווה המסורתי, בצעדה מגן סאקר דרך מרכז העיר ועד לכותל המערבי דרך שערי העיר העתיקה. בין הצירים המרכזיים בירושלים שהמצעד עובר בהם הרחובות המלך ג'ורג', אגרון, דוד המלך, חטיבת ירושלים, צנחנים וסולטאן סולימאן.[19]
במהלך האירוע הצועדים נושאים דגלי ישראל, מלווים בתזמורות ניידות על גבי משאיות שמנגנות מוזיקה חסידית. במספר נקודות בדרך מוקמות במות עליהן מופיעים אמנים שונים. ברוב השנים החל המצעד מאזור מרכז העיר ירושלים, מגן העצמאות או מגן סאקר, עלה מזרחה לכיוון רחוב יפו, דרך כיכר ספרא, ועד לכיכר צה"ל. בשלב זה מתפצלים הצועדים ונכנסים לעיר העתיקה דרך שעריה, עד שלבסוף מגיעים כולם לכותל המערבי, שם מתקיימת הרקדה המונית בשיתוף זמרים ואישי ציבור.
אלימות עריכה
צעדת מצעד הדגלים מתקיימת תחת אבטחה משטרתית נרחבת, כחלק מההיערכות למניעת חיכוך בין האוכלוסיות השונות ולשמירה על הסדר הציבורי. לאורך השנים נרשמו במהלך האירוע חיכוכים נקודתיים בין קבוצות משתתפים לבין תושבים ערבים במזרח ירושלים, וכן בינם לבין כוחות המשטרה ומשמר הגבול.[20]חילוקי דעות ואירועים אלו כללו במקומות מסוימים אלימות פיזית ומילולית וכן פגיעה ברכוש.[21]
על רקע זה, בשנים 2015 ו-2016 דחה בית המשפט העליון עתירות שהגישו עמותת "עיר עמים" וארגון "תג מאיר", אשר ביקשו למנוע את מעבר מסלול הצעדה בעיר העתיקה במסלולה המסורתי.[8]
בין השנים 2022–2025 דווח על מקרים נקודתיים שבהם משתתפים בצעדה קראו קריאות גזעניות ותקפו עוברי אורח ועיתונאים.[22][23]אירועים אלו זכו לגינויים, בהם גינוי מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית בשנת 2023.[24]בשנת 2024 נפתחו מספר חקירות משטרתיות בעקבות דיווחים על תקיפות, אך אלו נסגרו ללא הגשת כתבי אישום.[25]בשנת 2025, שעות ספורות לפני תחילת הצעדה הרשמית, התרחש אירוע אלימות בעיר העתיקה בו היו מעורבים עשרות נערים יהודים ותושבים ערבים.[26]
בערים נוספות עריכה
החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 נערכים ביום ירושלים מצעדים דומים בערים נוספות בישראל, כאשר המצעד הגדול ביותר מביניהם הוא המצעד בלוד המובל על ידי הגרעין התורני בעיר.[27] במצעדים אלו משתתפים חניכי תנועות נוער דתיות לאומיות, ארגונים דתיים מקומיים, אנשי גרעינים תורניים, תושבי הערים וגורמים נוספים.[28][29]
גלריה עריכה
- תמונות ממהלך הריקוד דגלים לאורך השנים
-
תמונת פנורמה של שער שכם במהלך ריקוד הדגלים בשנת 2024
-
ריקודגלים ברחוב יפו (ירושלים) לכבוד יום ירושלים
-
משתתפי המצעד עוברים ליד בניין העירייה בירושלים לכיוון שער שכם בשנת 2024
-
משתתפי המצעד נעים לכיוון הרובע המוסלמי 2024
-
ריקודגלים - החוגגים מתכנסים אל רחבת הכותל המערבי
-
ריקודגלים ב-2016
-
ריקודגלים ב-2016 (תקריב על החוגגים)
-
ריקודגלים ב-2016 נכנס לשער שכם
-
ריקודגלים ברחוב יפו לכבוד יום ירושלים
-
ריקודגלים בשער שכם בשנת 2012
קישורים חיצוניים עריכה
- ארבעים שנים לאיחוד ירושלים, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2007
- חזקי עזרא, 100 אלף צועדים ב"ריקודגלים", באתר ערוץ 7, 12 במאי 2010
- קובץ:סמל וידיאו מחודש 3.svg יוני קמפינסקי, ירושלים, "כל אחד מאיתנו הוא היורש של דוד המלך", באתר ערוץ 7, 17 במאי 2015
- קובץ:Gnome-emblem-photos.svg יום ירושלים 2011 - תמונות מריקודגלים, פליקר
- אורלי נוי, הפרח ש(כמעט) סיכן את מצעד הדגלים בירושלים, באתר "שיחה מקומית", 18 במאי 2015
- בן בורנשטיין, "מצעד ריקודגלים: סופו של החזון הלאומי-ליברלי?", מגזין חירות 2.0, 6 במאי 2018
- עוד יום עם תמר אלמוג, הסיפור של מצעד הדגלים | עוד יום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 במאי 2023
- בניה פרידמן, "ממש לא שוליים סהרוריים": צעדת הדגלים צריכה לחשב מסלול מחדש - כפשוטו, באתר כיפה, 6 ביוני 2024
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
הערות שוליים עריכה
- ^ יום ירושלים באתר הכנסת.
- ^ ריקוד דגלים, באתר ערוץ 7
- ^ יום ירושלים 2024 התשפ"ד - זמני החג, מנהגים והלכות, באתר מאקו, 31 במאי 2024
- ^ הורד PDF - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ צעידה בהנפת דגלים, בשירה וריקודים בשני חלקי העיר, בהקפת חומות העיר העתיקה וכניסה אליה, נערכה לאחר איחוד העיר כבר בשנת 1969 על ידי חניכי הגדנ"ע מכל הארץ. ברם מצעד זה נערך ביום העצמאות. כך למשל ביום העצמאות בשנת 1969 צעדו שביעיסטים (כיתות י"א) בכ-150 קבוצות. 6500 במצעד הגדנ"ע בירושלים, הארץ, 24 באפריל 1969
- ^ הורד PDF - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ ריאיון עם יעקב נוביק, בראש יהודי, גיליון 178
- ^ 1 2 בג"ץ 3079/15 עמותת עיר עמים ואחרים נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל ואחרים, ניתן ב־11 במאי 2015
- ^ ב-2018 עלה האירוע כמיליון שקל.שחר אילן, עיריית ירושלים והמדינה יממנו את מצעד הדגלים, באתר כלכליסט, 6 במאי 2018
- ^ היועמ"ש לשעבר בספרו החדש: כך נתניהו הגיב כשיואב גלנט לא נבחר לרמטכ"ל, באתר אייס, 8 במאי 2022 וינשטיין, יהודה. היועץ, ידיעות ספרים, 2022. עמ, 321
- ^ חזקי ברוך, 100 אלף צועדים ב"ריקודגלים", באתר ערוץ 7, 12 במאי 2010
- ^ בג"ץ 4243/17 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל, עיריית ירושלים ועמותת עם כלביא, ניתן ב־24 במאי 2017
- ^ אנה רייבה ברסקי, לאחר שנעצר בעקבות ירי רקטי: ארגוני הימין מארגנים מצעד דגלים חוזר, באתר מעריב אונליין, 4 ביוני 2021
- ^ אלון חכמון, אריק בנדר, אנה ברסקי, המשטרה ביטלה את "מצעד הדגלים"; אוחנה: "להעביר ההחלטה לדרג המדיני", באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2021
- ^ דריכות לקראת מצעד הדגלים בירושלים; צה"ל נערך לאפשרות של הסלמה, באתר ynet, 14 ביוני 2021
- ^ ירון אברהם, ״הנפת דגל ישראל בבירת ישראל היא דבר מובן מאליו״: הממשלה התכנסה לישיבה חגיגית לרגל יום ירושלים, באתר מאקו, 29 במאי 2022
- ^ ינון שלום יתח, שלומי הלר, אורי סלע, אמיר בוחבוט, מירב כהן, בצל המתיחות הביטחונית: מצעד הדגלים הסתיים ללא אירועים מיוחדים, באתר וואלה, 18 במאי 2023
- ^ ריקוד הדגלים בירושלים: אלפים צעדו בעיר - תחת אבטחה חסרת תקדים, באתר כיפה, 14 במאי 2026
- ^ גלעד כהן (עיתונאי), לירן תמרי, עשרות אלפים חגגו במצעד הדגלים בירושלים, באתר ynet, 14 במאי 2026
- ^ ענבר טויזר, עימותים, תקיפות ועצורים במצעד הדגלים: אירועי יום ירושלים מתקיימים תחת אבטחה כבדה, באתר מאקו, 26 במאי 2025
- ^ אפרת וייס, יום ירושלים: צעירים יידו אבנים לעבר צועדים בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2008
- ^ מכות ואבנים מול המצלמות: אורי לוי בלב העימותים האלימים בירושלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 במאי 2023
- ^ חיים גולדיטש, עינב חלבי, אלימות, עשרות מעצרים וכעס על המשטרה: ירושלים שאחרי מצעד הדגלים, באתר ynet, 31 במאי 2022
- ^ ענבר טויזר, ארה"ב: מגנים את קריאות "מוות לערבים" במהלך מצעד הדגלים; במקביל, עימותים אלימים בירושלים, באתר מאקו, 19 במאי 2023
- ^ רוני גרין שאולוב, לירן תמרי, אלפים במצעד הדגלים בי-ם, עימותים בשער שכם; עיתונאים הותקפו, 18 נעצרו, באתר ynet, 5 ביוני 2024
- ^ לירן תמרי, מורן אזולאי, רבבות במצעד הדגלים בי-ם, תיעוד: עימותים וקריאות נגד ערבים בשער שכם, באתר ynet, 26 במאי 2025
- ^ המצעד השני בגודלו בישראל: אלפים צעדו בלוד לכבודה של ירושלים, באתר עיירית לוד
- ^ קרין שגיא, שנה אחרי העימותים האלימים, "מצעד דגלים" מעמיד גם את לוד במבחן, באתר וואלה, 29 במאי 2022
- ^ סמאח סלאימה, מצעד הדגלים והניסיון של המתנחלים להפוך את לוד לירושלים, באתר "שיחה מקומית", 6 בדצמבר 2021