Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חוש הריח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מערכת הריח)
חוש הריח
תמונה תלת־ממדית של חוש הריח. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק
קישור סינפטי {{#property:P926}}
עצבוב {{#property:P3190}}
קובץ:Olfactory system.svg
מערכת חוש הריח באדם: 1. פקעת ההרחה (Olfactory bulb)‏ 2. תא מיטראלי (mitral cell) ‏3. עצם 4. תאי אפיתל אפיים (Nasal epithelium) ‏5. גלומרולוס 6. תאים קולטי ריח (Olfactory receptor cells)
קובץ:Choosing - Ellen Terry by George Frederic Watts.jpg
ציור של נערה מריחה פרחים משנת 1864

חוש הריח הוא היכולת להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר. ברקמת האף של האדם קיימים תאים קולטי ריח ודרך גירוי עצבי עובר המידע למוח. חוש הריח מתקיים בצורות שונות גם בקרב בעלי חיים.

פעילות עריכה

חוש הריח וחוש הטעם בנויים על כימורצפטורים. שני החושים תלויים בריכוזים של חומרים שמומסים בדרך כלל בנוזל. שניהם פועלים בדרך כלל בשילוב זה עם זה, ומסייעים לזהות את טיב המזון, ולהימנע, לדוגמה, מאכילת מזון רעיל או מקולקל. כ־80% מטעמו של האוכל נקבע על ידי חוש הריח.

ברקמת האף קיימים תאים קולטי ריח (Olfactory cells), שחשים בשינויים בריכוזי חומרים שונים, ומעבירים מידע זה בצורת דחף עצבי. הדחף עובר דרך מעברים מיוחדים בגולגולת אל פקעת ההרחה (Olfactory Bulb), שמעבירה את המידע דרך עצב הריח אל מרכז ההרחה במוח.

מבחינה אנטומית, שונים חוש הריח וחוש הטעם משאר החושים בהיותם איפסילטרליים – כלומר, הם מעובדים בהמיספרת המוח שנמצאת באותו צד ממנו הגיע הגירוי; כך, גירוי שנקלט בנחיר השמאלי באף יעובד בהמיספרת המוח השמאלית, ולהפך. ריצ'רד אקסל ולינדה באק זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בגין מחקרם על הדרך בה עובד חוש הריח במוח.

באף האנושי קיימים כ-6 מיליון קולטנים, המתחלקים לכ-400 סוגי טיפוסים שונים. משך החיים של רצפטור הוא כ-60 יום.

בעבר העריכו את מספר הריחות שאדם יכול להבחין ביניהם ב-10,000 אך מחקר חדש מעריך שהמספר גדול בהרבה. ההערכה עבור בעלי חוש ריח לא מפותח מתחילה ב-70 מיליון ריחות ועבור בעלי חוש ריח מפותח ביותר מעריכים כי יש יכולת הבחנה בין 10 בחזקת 31 ריחות, וההערכה עבור אדם ממוצע היא של 10 בחזקת 12 (טריליון).[1]

בדומה לחושים אחרים, הרגישות לריח דועכת עם הגיל.

חוש הריח משפיע לא מעט על החלטות שמקבלים בני אדם כמו בחירת מאכלים, ואף בחירת בני זוג. על פי מחקר של ד"ר לביא סקונדו וד"ר קובי סניץ מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, לכל אדם יש תפיסת ריח ייחודית, שניתן להבדילה מזו של אדם אחר. אנשים בעלי תפיסת ריח דומה יכולים להיות מועמדים טובים להשתלות אחד לשני.[2]

ריח וזיכרון עריכה

מנגנון ההרחה עובד כך שמולקולה ריחנית נכנסת לאף ונקשרת לקולטנים, היא מעבירה אות דרך עצב הריח (olfactory nerve) עצב גולגולת מספר I, עד לבולבוס ההרחה (olfactory bulb) ומשם לאזורים גבוהים במוח וכן לאזורים במוח הקשורים בזיכרון, בלמידה וברגש. כמו הקורטקס הפיריפורמי (piriform cortex), האמיגדלה (amygdala) וההיפוקמפוס (hippocampus)

מסלול ההרחה אינו עובר דרך התלמוס (thalamus) כמו חושי ראייה ושמיעה, אלא “קצר” יחסית דבר שמסביר איך ריחות יכולים לעורר זיכרונות ורגשות עזים במיוחד.

החוקרים מציעים שמקורו של הקשר הוא אבולוציוני: האבות-אמהות שלנו השתמשו בהרחה כדי למפות סביבה, לזכור היכן היו ולנווט ולכן רשתות הניורונים של ריח, ניווט וזיכרון “משתלבות” זו בזו[3]

התופעה שבה ריחות יכולים לפתע לעורר זיכרונות רגשיים עמוקים מלפני עשרות שנים נקראת “אפקט פרוסט” (Proust phenomenon) על שם מרסל פרוסט שתיאר איך חוויות חושיות כמו טעימת עוגיה יכול להחזיר את האדם לרגע מסוים בעברו כשהוא זוכר פרטים ורגשות. התופעה מתרחשת מכיוון שלבולבוס ההרחה יש קשר ישיר עם חלקים במערכת הלימבית שמשתתפים בזיכרון וברגשות.

ריח מעורר זיכרונות חזקים לעיתים אף מהזמן מוקדם יותר בחיים מאשר זיכרונות שמועברים על-ידי ראייה או שמיעה. נמצא כי מבוגרים בגיל 65-80 שקיבלו גירויים חזותיים, שמיעתיים וריחיים, הריח עורר יותר זיכרונות מעשור החיים הראשון, בהשוואה לגירויים חזותיים ושמיעתיים.[4]

קובץ:Smell memory.png
חוש הריח והזיכרון

מחקרים עריכה

כאמור, פקעת ההרחה היא האזור במוח שמאפשר לנו לקלוט ולעבד ריחות מהסביבה. בנובמבר 2019 פורסם על ידי חוקרים ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת מלבורן מחקר[5] שבמהלכו התגלה כי נשים שנולדו ללא פקעת הרחה כלל בכל זאת הצליחו לקלוט ולעבד ריחות. החוקרים העלו מספר השערות שביניהן בעקבות מום מולד פקעת ההרחה נדדה מאזור המוח לאזור אחר בגוף, או שהתפתחו פקעיות אחרות במוח שכן תמכו בחוש הריח, אך שום השערה לא אוששה מחקרית עדיין, והתופעה נותרה תעלומה.[6]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חוש הריח]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Nose Knows, באתר the-scientist, ‏25 במרץ 2014
    Humans Can Discriminate More than 1 Trillion Olfactory Stimuli, באתר מגזין Science
    אסף גולן, מחקר: לאדם יש יכולת להריח למעלה מטריליון סוגי ריח, באתר nrg מעריב, 23 במרץ 2014
  2. ^ אתר למנויים בלבד רותי לוי, חוש הריח מלמד למי נוכל לתרום איברים - ועם מי נרצה לשכב, באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2015
  3. ^ The Connections Between Smell, Memory, and Health | Harvard Medicine Magazine, magazine.hms.harvard.edu (ב־English)
  4. ^ Andrea Lius PhD, Why Do Certain Smells Bring Back Old Memories?, The Scientist (ב־English)
  5. ^ Tali Weiss, Timna Soroka, Lior Gorodisky et al, Human Olfaction without Apparent Olfactory Bulbs, Neuron, 2019
  6. ^ דניאל זרחין, חושבים מחדש על חוש הריח, באתר מדע גדול, בקטנה, ‏25 בנובמבר 2019