אליפות מיאמי הפתוחה
פעולות נוספות
| מיקום | מיאמי, פלורידה, ארצות הברית |
|---|---|
| מקום הטורניר | מיאמי גארדנס |
| משטח | קשה |
| האתר הרשמי | |
| הסבב העולמי לגברים (ATP) | |
| קטגוריה | טורניר מאסטרס |
| הגרלה | 96S / 48Q/ 32D |
| סך פרסים | $9,554,920 |
| הסבב העולמי לנשים (WTA) | |
| קטגוריה | טורניר חובה |
| הגרלה | 96S / 48Q/ 32D |
| סך פרסים | $8,369,455 |
אליפות מיאמי הפתוחה, הידועה גם בשם מיאמי מאסטרס, היא טורניר טניס שנתי לגברים ולנשים הנערך באצטדיון הארד רוק במיאמי גארדנס, פלורידה. הוא אחד מטורנירי סבב המאסטרס העולמי של ה-ATP לגברים ואחד מטורנירי החובה של ה-WTA לנשים. הטורניר, שמשוחק על משטח קשה, נערך כל שנה בשבועיים האחרונים של חודש מרץ, לאחר שמסתיים טורניר אינדיאן ולס.
לטורניר היו כמה נותני חסות במשך שנות קיומו, ולפיכך היה מוכר בשמות שונים. הטורניר הראשון שנערך ב-1985 היה ידוע בתור אליפות השחקנים הבינלאומית של ליפטון (Lipton International Players Championships). בשנת 2000, שונה שמו של הטורניר לאליפות אריקסון הפתוחה (Ericsson Open); בשנת 2002, שונה שוב לאליפות נאסד"ק-100 (NASDAQ-100 Open) הפתוחה; וב-2007, השם שונה לאליפות סוני-אריקסון הפתוחה (Sony Ericsson Open). החל משנת 2015, הבנק הברזילאי איטאו (Itaú) הפך להיות נותן החסות של הטורניר, ושמו הרשמי של הטורניר הוא "אליפות מיאמי הפתוחה בחסות איטאו" (Miami Open presented by Itaú).[1]
זכייה בטורניר מיאמי ובטורניר אינדיאן ולס (שנערך בשבועיים הראשונים של חודש מרץ) באותה שנה נקראת ה"סאנשיין דאבל" (The Sunshine Double).[2]
היסטוריה עריכה
הטורניר נוסד על ידי טניסאי העבר בוץ' באקהולץ (Butch Buchholz). כוונתו המקורית הייתה להפוך את הטורניר לגרנד סלאם הראשון של השנה (בזמנו אליפות אוסטרליה הפתוחה נערכה בחודש דצמבר), והוא כינה אותו "וימבלדון של החורף" (Winter Wimbledon). באקהולץ ניגש לארגוני ה-ATP וה-WTA, הציע לספק את הפרסים הכספיים בטורניר ולתת לארגונים אחוזים ממכירות הכרטיסים ומזכויות הטלוויזיה בעולם, בתמורה לקבלת הזכות לערוך את הטורניר למשך 15 שנים. שתי ההתאחדויות הסכימו.[1]
הטורניר הראשון נערך בחודש פברואר 1985 במרכז הטניס הבינלאומי של לייבר (Laver’s International Tennis Resort) בדלריי ביץ', פלורידה. הטורניר חילק פרסים כספיים בשווי של 1.8 מיליון דולר, סכום שבאותה העת היה השלישי בגובהו (רק לטורנירי וימבלדון ואליפות ארצות הברית הפתוחה היה פרס כספי גדול יותר).[1]
ב-1986, הטורניר עזב את דלריי ביץ' ועבר לבוקה ווסט (Boca West), וב-1987 עבר שנית לקי ביסקיין, עיירת אי מול החוף של מיאמי. בשנת 1999 מכר באקהולץ את הטורניר לחברת IMG (אנ').[1][3]
בשנת 2019 עבר הטורניר לאצטדיון הארד רוק במיאמי גארדנס, פרבר הנמצא מצפון-מערב לעיר מיאמי.[4]
מאפייני הטורניר עריכה
פרט לארבעת טורנירי הגרנד סלאם, אליפות מיאמי הפתוחה הייתה אחת מהראשונות בסבבי הטניס המקצועניים (ה-ATP וה-WTA) שבה התחרו בטורניר היחידים גם של הגברים וגם של הנשים יותר מ-64 שחקנים, וכן מהיחידות שארכה יותר משבוע בודד; עם זאת, עם השנים רוב טורנירי המאסטרס עברו לפורמט דומה. באליפויות היחידים מתחרים 96 שחקנים, ובאליפויות הזוגות מתחרים 32 צמדים. משך הטורניר כולו הוא 12 ימים.
נכון לשנת 2022, סך הפרסים הכולל שחולק בטורניר היה $17,168,110.[5]
תוצאות העבר עריכה
גברים יחידים עריכה
| שנה | האלוף | מקום שני | תוצאה | שם הטורניר |
|---|---|---|---|---|
| 1985 | ארצות הברית טים מיוט | ארצות הברית סקוט דייוויס | 4–6, 4–6, 6–3, 6–2, 6–4 | |
| 1986 | צ'כוסלובקיה איוואן לנדל | שוודיה מאטס וילנדר | 3–6, 6–1, 7–6(7–5), 6–4 | |
| 1987 | צ'כוסלובקיה מילוסלאב מצ'יר | צ'כוסלובקיה איוואן לנדל | 7–5, 6–2, 7–5 | |
| 1988 | שוודיה מאטס וילנדר | ארצות הברית ג'ימי קונורס | 6–4, 4–6, 6–4, 6–4 | |
| 1989 | צ'כוסלובקיה איוואן לנדל (2) | אוסטריה תומאס מוסטר | פרישה עקב פציעה | |
| 1990 | ארצות הברית אנדרה אגאסי | שוודיה סטפן אדברג | 6–1, 6–4, 0–6, 6–2 | |
| 1991 | ארצות הברית ג'ים קורייר | ארצות הברית דייוויד ויטון | 4–6, 6–3, 6–4 | |
| 1992 | ארצות הברית מייקל צ'אנג | ארגנטינה אלברטו מנסיני | 7–5, 7–5 | |
| 1993 | ארצות הברית פיט סמפראס | ארצות הברית מליוואי וושינגטון | 6–3, 6–2 | |
| 1994 | ארצות הברית פיט סמפראס (2) | ארצות הברית אנדרה אגאסי | 5–7, 6–3, 6–3 | |
| 1995 | ארצות הברית אנדרה אגאסי (2) | ארצות הברית פיט סמפראס | 3–6, 6–2, 7–6(7–3) | |
| 1996 | ארצות הברית אנדרה אגאסי (3) | קרואטיה גוראן איבניסביץ' | פרישה במצב 3–0 | |
| 1997 | אוסטריה תומאס מוסטר | ספרד סרז'י ברוגרה | 7–6(8–6), 6–3, 6–1 | |
| 1998 | צ'ילה מרסלו ריוס | ארצות הברית אנדרה אגאסי | 7–5, 6–3, 6–4 | |
| 1999 | הולנד ריצ'רד קרייצ'ק | צרפת סבסטיאן גרוז'אן | 4–6, 6–1, 6–2, 7–5 | |
| 2000 | ארצות הברית פיט סמפראס (3) | ברזיל גוסטבו קוורטן | 6–1, 6–7(2–7), 7–6(7–5), 7–6(10–8) |
|
| 2001 | ארצות הברית אנדרה אגאסי (4) | ארצות הברית יאן-מייקל גמביל | 7–6(7–4), 6–1, 6–0 | |
| 2002 | ארצות הברית אנדרה אגאסי (5) | שווייץ רוג'ר פדרר | 6–3, 6–3, 3–6, 6–4 | |
| 2003 | ארצות הברית אנדרה אגאסי (6) | ספרד קרלוס מויה | 6–3, 6–3 | |
| 2004 | ארצות הברית אנדי רודיק | ארגנטינה גיז'רמו קוריה | פרישה במצב 6–7(2–7), 6–3, 6–1 | |
| 2005 | שווייץ רוג'ר פדרר | Spain רפאל נדאל | 2–6, 6–7(4–7), 7–6(7–5), 6–3, 6–1 | |
| 2006 | שווייץ רוג'ר פדרר (2) | קרואטיה איוואן ליוביצ'יץ' | 7–6(7–5), 7–6(7–4), 7–6(8–6) | |
| 2007 | סרביה נובאק ג'וקוביץ' | ארגנטינה גיז'רמו קניאס | 6–3, 6–2, 6–4 | |
| 2008 | רוסיה ניקולאי דווידנקו | ספרד רפאל נדאל | 6–4, 6–2 | |
| 2009 | הממלכה המאוחדת אנדי מארי | סרביה נובאק ג'וקוביץ' | 6–2, 7–5 | |
| 2010 | ארצות הברית אנדי רודיק (2) | צ'כיה תומאש ברדיך | 7–5, 6–4 | |
| 2011 | סרביה נובאק ג'וקוביץ' (2) | ספרד רפאל נדאל | 4–6, 6–3, 7–6(7–4) | |
| 2012 | סרביה נובאק ג'וקוביץ' (3) | הממלכה המאוחדת אנדי מארי | 6–1, 7–6(7–4) | |
| 2013 | הממלכה המאוחדת אנדי מארי (2) | ספרד דויד פרר | 2–6, 6–4, 7–6(7–1) | |
| 2014 | סרביה נובאק ג'וקוביץ' (4) | ספרד רפאל נדאל | 6–3, 6–3 | |
| 2015 | סרביה נובאק ג'וקוביץ' (5) | הממלכה המאוחדת אנדי מארי | 7–6(7–3), 4–6, 6–0 | |
| 2016 | סרביה נובאק ג'וקוביץ' (6) | יפן קיי נישיקורי | 6–3, 6–3 | |
| 2017 | שווייץ רוג'ר פדרר (3) | ספרד רפאל נדאל | 6–3, 6–4 | |
| 2018 | ארצות הברית ג'ון איזנר | גרמניה אלכסנדר זברב | 6–7(4–7), 6–4, 6–4 | |
| 2019 | שווייץ רוג'ר פדרר (4) | ארצות הברית ג'ון איזנר | 6–1, 6–4 | |
| 2020 | בוטל עקב מגפת הקורונה | |||
| 2021 | פולין הוברט הורקץ' | איטליה יאניק סינר | 7–6(7–4), 6–4 | |
| 2022 | ספרד קרלוס אלקרס | נורווגיה קספר רוד | 7–5, 6–4 | |
| 2023 | רוסיה דנייל מדבדב | איטליה יאניק סינר | 7–5, 6–3 | |
| 2024 | איטליה יאניק סינר | בולגריה גריגור דימיטרוב | 6–3, 6–1 | |
| 2025 | צ'כיה יאקוב מנשיק | סרביה נובאק ג'וקוביץ' | 7–6(7–4), 7–6(7–4) | |
| 2026 | איטליה יאניק סינר (2) | צ'כיה יירי להצ'קה | 6–4, 6–4 | |
נשים יחידות עריכה
| שנה | האלופה | מקום שני | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 1985 | ארצות הברית מרטינה נברטילובה | ארצות הברית כריס אוורט | 6–2, 6–4 |
| 1986 | ארצות הברית כריס אוורט | גרמניה המערבית שטפי גראף | 6–4, 6–2 |
| 1987 | גרמניה המערבית שטפי גראף | ארצות הברית כריס אוורט | 6–1, 6–2 |
| 1988 | גרמניה המערבית שטפי גראף (2) | ארצות הברית כריס אוורט | 6–4, 6–4 |
| 1989 | ארגנטינה גבריאלה סבטיני | ארצות הברית כריס אוורט | 6–1, 4–6, 6–2 |
| 1990 | הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה מוניקה סלש | אוסטריה יודית ויזנר | 6–1, 6–2 |
| 1991 | הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה מוניקה סלש (2) | ארגנטינה גבריאלה סבטיני | 6–3, 7–5 |
| 1992 | ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו | ארגנטינה גבריאלה סבטיני | 6–1, 6–4 |
| 1993 | ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (2) | גרמניה שטפי גראף | 6–4, 3–6, 6–3 |
| 1994 | גרמניה שטפי גראף (3) | בלארוס נטאשה זברבה | 4–6, 6–1, 6–2 |
| 1995 | גרמניה שטפי גראף (4) | יפן קימיקו דאטה | 6–1, 6–4 |
| 1996 | גרמניה שטפי גראף (5) | ארצות הברית צ'נדה רובין | 6–1, 6–3 |
| 1997 | שווייץ מרטינה הינגיס | ארצות הברית מוניקה סלש | 6–2, 6–1 |
| 1998 | ארצות הברית ונוס ויליאמס | רוסיה אנה קורניקובה | 2–6, 6–4, 6–1 |
| 1999 | ארצות הברית ונוס ויליאמס (2) | ארצות הברית סרינה ויליאמס | 6–1, 4–6, 6–4 |
| 2000 | שווייץ מרטינה הינגיס (2) | ארצות הברית לינדזי דבנפורט | 6–3, 6–2 |
| 2001 | ארצות הברית ונוס ויליאמס (3) | ארצות הברית ג'ניפר קפריאטי | 4–6, 6–1, 7–6(7–4) |
| 2002 | ארצות הברית סרינה ויליאמס | ארצות הברית ג'ניפר קפריאטי | 7–5, 7–6(7–4) |
| 2003 | ארצות הברית סרינה ויליאמס (2) | ארצות הברית ג'ניפר קפריאטי | 4–6, 6–4, 6–1 |
| 2004 | ארצות הברית סרינה ויליאמס (3) | רוסיה ילנה דמנטייבה | 6–1, 6–1 |
| 2005 | בלגיה קים קלייסטרס | רוסיה מריה שראפובה | 6–3, 7–5 |
| 2006 | רוסיה סבטלנה קוזנצובה | רוסיה מריה שראפובה | 6–4, 6–3 |
| 2007 | ארצות הברית סרינה ויליאמס (4) | בלגיה ז'וסטין הנין | 0–6, 7–5, 6–3 |
| 2008 | ארצות הברית סרינה ויליאמס (5) | סרביה ילנה ינקוביץ' | 6–1, 5–7, 6–3 |
| 2009 | בלארוס ויקטוריה אזרנקה | ארצות הברית סרינה ויליאמס | 6–3, 6–1 |
| 2010 | בלגיה קים קלייסטרס (2) | ארצות הברית ונוס ויליאמס | 6–2, 6–1 |
| 2011 | בלארוס ויקטוריה אזרנקה (2) | רוסיה מריה שראפובה | 6–1, 6–4 |
| 2012 | פולין אגניישקה רדוונסקה | רוסיה מריה שראפובה | 7–5, 6–4 |
| 2013 | ארצות הברית סרינה ויליאמס (6) | רוסיה מריה שראפובה | 4–6, 6–3, 6–0 |
| 2014 | ארצות הברית סרינה ויליאמס (7) | הרפובליקה העממית של סין לי נה | 7–5, 6–1 |
| 2015 | ארצות הברית סרינה ויליאמס (8) | ספרד קרלה סוארס נבארו | 6–2, 6–0 |
| 2016 | בלארוס ויקטוריה אזרנקה (3) | רוסיה סבטלנה קוזנצובה | 6–3, 6–2 |
| 2017 | הממלכה המאוחדת ג'והנה קונטה | דנמרק קרוליין ווזניאקי | 6–4, 6–3 |
| 2018 | ארצות הברית סלואן סטיבנס | לטביה ילנה אוסטפנקו | 7–6(7–5), 6–1 |
| 2019 | אוסטרליה אשלי בארטי | צ'כיה קרולינה פלישקובה | 7–6(7–1), 6–3 |
| 2020 | בוטל עקב מגפת הקורונה | ||
| 2021 | אוסטרליה אשלי בארטי | קנדה ביאנקה אנדרסקו | 6–3, 0-4, פרישה |
| 2022 | פולין איגה שוויונטק | יפן נאומי אוסקה | 6–4, 6–0 |
| 2023 | צ'כיה פטרה קביטובה | קזחסטן ילנה ריבאקינה | 7–6(16–14), 6–2 |
| 2024 | ארצות הברית דניאל קולינס | קזחסטן ילנה ריבאקינה | 7–5, 6–3 |
| 2025 | בלארוס ארינה סבלנקה | ארצות הברית ג'סיקה פגולה | 7–5, 6–2 |
| 2026 | בלארוס ארינה סבלנקה (2) | ארצות הברית קוקו גוף | 6–2, 4–6, 6–3 |
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg אליפות מיאמי הפתוחה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg אליפות מיאמי הפתוחה, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D אליפות מיאמי הפתוחה], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg אליפות מיאמי הפתוחה, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg אליפות מיאמי הפתוחה, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg אליפות מיאמי הפתוחה, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png אליפות מיאמי הפתוחה, באתר פינטרסט
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 ההיסטוריה של האליפות באתרה הרשמי
- ^ נילאברה רוי, 10 שחקני טניס שהשלימו את הסאנשיין דאבל, באתר ספורטסקידה
- ^ מישל קאופמן, קי ביסקיין נתן לנו את הגמר הראשון בין האחיות ויליאמס - ונערת כדורים שזכתה בנקודה נגד אנדרה אגאסי, באתר מיאמי הראלד
- ^ מישל קאופמן, הצצה ראשונה לטורניר מיאמי הפתוח בטניס בביתו החדש, באתר מיאמי הראלד
- ^ הפרסים הכספיים באליפות באתרה הרשמי