המדינות והטריטוריות של הודו

הודו

סמל הודו

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של הודו

חוקה ונשיאות חוקת הודו נשיא (רשימה) דרופדי מורמו סגן נשיא (רשימה) ג'גדיפ דהנקר הרשות המחוקקת סנסאד רג'יה סבהה יושב-ראש: ג'גדיפ דהנקר לוק סבהה יושב-ראש: אום בירלה הרשות המבצעת ממשלת הודו ראש הממשלה נרנדרה מודי הרשות השופטת בית המשפט העליון נשיא בית המשפט העליון סנג'יב קהנה בתי המשפט של הודו פדרליזם המדינות והטריטוריות של הודו מושל (הודו) וידהאן סבהה יחסי חוץ יחסי הודו–ישראל

המדינות והטריטוריות של הודו הן החטיבות הפדרליות של הודו, המחולקת ל-28 מדינות ול-8 טריטוריות איחוד (בהן "טריטוריית הבירה הלאומית" דלהי). גבולות המדינות והטריטוריות ומספרן נתונים לשינוי, אשר נמצא בסמכות הפרלמנט ההודי בכפוף לאישור האספה המחוקקת המדינתית.

מ-1956 קיימות שתי מחלקות של חטיבות מנהל מקומי הודיות: מדינות, בעלות פרלמנט וממשלה הנבחרים על ידי תושביהן, וטריטוריות האיחוד, בהן הממשלה מוקמת על ידי הנציב הכללי הממונה על ידי נשיא הודו.

בתקופת הודו הבריטית

הודו הבריטית התחלקה לשני סוגי מדינות – פרובינציות, בשליטה ישירה של המנהל הבריטי, ונסיכויות, בשליטת נסיכיהן. בשלב בו עברה הודו מידי חברת הודו המזרחית הבריטית לידי הכתר הבריטי, היו בהודו שש פרובינציות אשר נשלטו ישירות על ידי המושל הכללי של הודו, שמינה לכל אחת מהפרובינציות מושל, מפקח או אדמיניסטרטור. מושלי מדינות אלו היו כפופים למושל הבריטי. ערב הכרזת העצמאות היו כבר 17 פרובינציות.

הנסיכויות נוהלו על ידי שליט מקומי, שהכיר בסמכות הבריטית. היו מאות נסיכויות, בגדלים שונים. ברוב הנסיכויות היה נציג של המושל הכללי ש"ייעץ" לראג'ה המקומי בענייני השלטון.

פרט לשלטון הבריטי, שלטו בחלקי הודו שונים בתקופות שונות (בעיקר בערי סחר לאורך החופים) גם ההולנדים, הדנים, הצרפתים והפורטוגזים. ערב הכרזת העצמאות של הודו ב-1947, הודו הצרפתית כללה את פודוצ'רי, קאריקל, ינאון, צ'נדנגאר ומהאה, והודו הפורטוגזית כללה את דאמאן ודיו, דאדרה ונאגר האוולי וגואה.

אחרי הכרזת העצמאות

הקמת הודו ופקיסטן בשנת 1947 לוותה בחלוקת הפרובינציות והנסיכויות בין שתי המדינות החדשות שהוקמו (ראו: חלוקת הודו). היו פרובינציות ונסיכויות שהועברו בשלמותן לפקיסטן או להודו והיו כאלו (כמו פנג'אב ובנגל) שפוצלו בין המדינות, על מדינת ג'אמו וקשמיר ניטש סכסוך שלא נפתר עד היום.

בחוקת הודו, שהתקבלה ב-26 ביוני 1950 נקבעו ארבעה סוגי מדינות, שנודעו על פי הסעיפים שהתייחסו עליהן בנספח לחוקת הודו. מדינות חלק א', שנשלטו בידי מושל שמונה על ידי נשיא הודו ואספה מחוקקת, מדינות חלק ב', שנשלטו על ידי רג'פרמורק ובית נבחרים, מדינות חלק ג' שנשלטו על ידי נציב כללי שמונה על ידי נשיא הודו ומדינות חלק ד', שכללו רק את איי אנדמן וניקובר, שנשלטו על ידי סגן מושל שמונה על ידי ממשלת הודו. בסעיף 370 של החוקה נקבע מעמד מיוחד לג'אמו וקשמיר, והיא הייתה המדינה ההודית היחידה בעלת דגל משלה.

ב-1956 חוקק חוק ארגון מחדש של המדינות, שארגן מחדש את גבלות מדינות הודו על פי קווי חלוקה לשוניים, וכן תוקנה חוקת הודו ליצור שני סוגי מדינות הודיות: מדינות, שנשלטו על ידי בית הנבחרים שלהם ובראשם הועמד מושל, וטריטוריות איחוד שנשלטו על ידי נציב כללי שמונה על ידי נשיא הודו.

במהלך הגדרת המדינות בהודו ניטש מאבק בין הממשל המרכזי לבין הנסיכים (הראג'ות) על מידת עצמאותם, מאבק שנמשך עד שנות ה-60 והסתיים בניצחון השלטון המרכזי.

במהלך השנים שמאז הכרזת העצמאות ויתרו צרפת ופורטוגל בהדרגה על החזקותיהן בהודו, חלק מהשטחים שהוחזרו להודו (כמו גואה) הוכרזו כמדינות או טריטוריות איחוד.

ב־1972 נעשה ארגון מחודש של מדינות צפון-מזרח הודו: מגהלאיה הופרדה מאסאם והפכה למדינה נפרדת, בעוד ארונאצ'ל פרדש, טריפורה ומיזוראם שהיו חלק מאסאם, היו לטריטוריות איחוד. מניפור וטריפורה, שהיו טריטוריית איחוד, הפכו למדינות.

ב־1987, בימי ממשלת רג'יב גנדי, הפכו שלוש טריטוריות האיחוד הגדולות יחסית האחרונות למדינות: גואה, מיזוראם וארונאצ'ל פרדש. גואה הייתה עד אז חלק מטריטוריית איחוד בשם גואה, דאמאן ודיו, אך דאמאן ודיו הפכה לטריטוריית איחוד נפרדת ולא נכללה במדינה החדשה.

בממשלת אטאל ביהארי ואג'פאיי השלישית ב־2000 הוקמו שלוש מדינות חדשות, שלושתן כפיצול אזור שנחשב מוזנח ממדינות קיימות: ג'הרקאנד פוצלה מביהר, צ'האטיסגאר פוצלה ממאדהיה פרדש ואוטראקהאנד שפוצלה מאוטר פרדש.

המדינה האחרונה שהוקמה בהודו היא טלנגאנה, שפוצלה מאנדרה פרדש ב-2014.

ממשלת מודי השנייה קידמה שני שינויים במדינות הודו: מדינת ג'אמו וקשמיר פוצלה ב־2019 לשתי יחידות, שהוגדרו שתיהן כטריטוריות איחוד: ג'אמו וקשמיר ולדאק. ב־2020 אוחדו טריטוריות האיחוד דאמאן ודיו ודאדרה ונאגר האוולי לטריטוריית איחוד אחת, דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו.

בשנת 2023 החלו באזור מהומות על רקע אתני שנמשכות גם בשנת 2025.

מעמד וסמכות המדינות

חוקת הודו קובעת כי בראש כל מדינה יעמוד מושל הממונה בידי נשיא הודו לכהונה בת חמש שנים הניתנת לקיצור. בדומה לנשיא, סמכויות המושל הן טקסיות בעיקרן, והממשל מנוהל בידי מועצת שרים בראש ראש השרים, אשר מקבלת אימון מהאספה המחוקקת המדינתית. במקרה שממשלת המדינה מאבדת את הרוב באספה טרם תום כהונתה מוחל משטר הנשיא על המדינה, כאשר הממשל המרכזי מנהל את עסקיה עד להקמת ממשלה חליפית.

לכל מדינה יש בית מחוקקים עצמאי. בחלק מהמדינות יש בית מחוקקים דו-ביתי, שהבית העליון מכונה מועצה מחוקקת והבית התחתון אספה מחוקקת. במדינות בהן יש בית מחוקקים חד-ביתי הוא מכונה אספה מחוקקת.

חלוקת הסמכויות בין הממשל המרכזי לממשלי המדינות נכללה בנספח התשיעי לחוקת הודו.

רשימת המדינות וטריטוריות האיחוד

קובץ:Political map of India EN.svg

מדינות וטריטוריות הודו

הודו מחולקת לקבוצות מדינות על פי מיקומן הגאוגרפי, צפון-מזרח הודו, צפון-מערב המדינה נקרא לרוב צפון הודו, מרכז היבשת הוא גם מרכז הודו והדרום מתחלק לצד המזרחי והצד המערבי.

מדינות

	מדינה	מפה	אזור	עיר בירה	שנת הקמה	אוכלוסייה (2023)	שטח (קמ"ר)
26	אוטר פרדש	קובץ:IN-UP.svg	מרכז	לאקנאו	1950	236,687,000	243,286
27	אוטראקהאנד	קובץ:IN-UT.svg	מרכז	דהראדון	2000	11,637,000	53,483
19	אודישה	קובץ:IN-OR.svg	מזרח	בובנשוואר	1950	46,276,000	155,820
1	אנדרה פרדש	קובץ:IN-AP.svg	דרום	אמראוואטי	1953	53,156,000	160,205
3	אסאם	קובץ:IN-AS.svg	צפון-מזרח	דיספור	1950	35,713,00	78,550
2	ארונאצ'ל פרדש	קובץ:IN-AR.svg	צפון-מזרח	איטנגאר	1987	1,562,000	83,743
4	ביהר	קובץ:IN-BR.svg	מזרח	פטנה	1960	126,756,000	94,163
10	ג'הרקאנד	קובץ:IN-JH.svg	מזרח	ראנצ'י	2000	39,466,000	74,677
6	גואה	קובץ:IN-GA.svg	מערב	פאנאג'י	1987	1,575,000	3,702
7	גוג'ראט	קובץ:IN-GJ.svg	מערב	גנדינגאר	1960	71,507,000	196,024
9	הימאצ'ל פרדש	קובץ:IN-HP.svg	צפון	שימלה	1971	7,468,000	55,673
8	הריאנה	קובץ:IN-HR.svg	צפון	צ'אנדיגאר	1966	30,209,000	44,212
23	טאמיל נאדו	קובץ:IN-TN.svg	דרום	צ'נאי	1950	76,860,000	130,058
24	טלנגנה	קובץ:IN-TG.svg	דרום	היידראבד	2014	38,090,000	114,840
25	טריפורה	קובץ:IN-TR.svg	צפון-מזרח	אגרטלה	1972	4,147,000	10,492
13	מאדהיה פרדש	קובץ:IN-MP.svg	מרכז	בופאל	1956	86,579,000	308,252
16	מגהלאיה	קובץ:IN-ML.svg	צפון-מזרח	שילונג	1972	3,349,000	22,720
14	מהאראשטרה	קובץ:IN-MH.svg	מערב	מומבאי	1960	126,385,000	307,713
17	מיזוראם	קובץ:IN-MZ.svg	צפון-מזרח	אייזול	1987	1,238,000	21,081
15	מניפור	קובץ:IN-MN.svg	צפון-מזרח	אימפאל	1972	3,223,000	22,347
28	מערב בנגל	קובץ:IN-WB.svg	מזרח	קולקטה	1950	99,084,000	88,752
18	נאגאלנד	קובץ:IN-NL.svg	צפון-מזרח	קוהימה	1963	2,233,000	16,579
22	סיקים	קובץ:IN-SK.svg	צפון-מזרח	גנגטוק	1975	689,000	7,096
20	פנג'אב	קובץ:IN-PB.svg	צפון	צ'אנדיגאר	1966	30,730,000	50,362
5	צ'האטיסגאר	קובץ:IN-CT.svg	מרכז	ראיפור	2000	30,180,000	135,194
12	קרלה	קובץ:IN-KL.svg	דרום	טריוונדרום	1956	35,776,000	38,863
11	קרנאטקה	קובץ:IN-KA.svg	דרום	בנגלורו	1956	67,692,000	191,791
21	ראג'סטאן	קובץ:IN-RJ.svg	צפון	ג'איפור	1956	81,025,000	342,269

טריטוריות איחוד

	טריטוריית איחוד	מפה	עיר בירה	אוכלוסייה (2023)	שטח (קמ"ר)
A	איי אנדמן וניקובר	קובץ:IN-AN.svg	פורט בלייר	403,000	8,249
D	ג'אמו וקשמיר	קובץ:IN-JK (2019).svg	סרינגאר, ג'אמו	13,603,000	42,241
C	דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו	קובץ:IN-DD (2020).svg	דאמאן	(2011) 586,956	603
G	דלהי	קובץ:IN-DL.svg	ניו דלהי	21,659,000	1,490
E	לדאק	קובץ:IN-LA.svg	לה	300,000	59,146
F	לקשאדוויפ	קובץ:IN-LD.svg	קאוואראטי	69,000	32
H	פודוצ'רי	קובץ:IN-PY.svg	פודוצ'רי	1,377,000	492
B	צ'אנדיגאר	קובץ:IN-CH.svg	צ'אנדיגאר	1,231,000	114

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|המדינות והטריטוריות של הודו]] בוויקישיתוף

• נתוני אוכלוסייה 2023