מאורת הזאב
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית (כיום פולין פולין) |
|
(למפת פולין רגילה) | |
.svg){kind=link}
מאורת הזאב (גרמנית: Führerhauptquartier Wolfsschanze) היה שם קוד למתחם צבאי אשר שימש מפקדת מטה הוורמאכט ואחד מאתרי המפקדה של אדולף היטלר, הפיהרר של גרמניה הנאצית, בשנים 1940–1945. המתחם שכן באזור פרוסיה המזרחית (כיום בפולין). במקום זה בוצע ניסיון ההתנקשות הכושל של "קשר העשרים ביולי".
פרטי המתחם עריכה
המתחם ממוקם בפולין, ליד העיירה קנטשין (בשמה הגרמני: רסטנבורג, Rastenburg), בדרום פרוסיה המזרחית, שהייתה חלק מגרמניה עד שנת 1945. מערכת הבונקרים החלה להיבנות על ידי ארגון טוט בשנת 1940. עד שנת 1944 הוקמו במתחם כ-100 מתקנים ומבנים שונים. המתחם הוקם ביער צפוף וכלל כ-40 מבני בונקרים קלים, כ-40 מבני מנהלה וכלכלה ו-7 בונקרים מבוצרים. תקרות הבונקרים היו בעובי של 6 עד 8 מטרים. המבנים העל-קרקעיים כוסו בטיח הסוואה מיוחד, ברשתות הסוואה חסינות-אש, ובשטח המתחם הוקמו עמדות פלאק אנטי-אוויריות. סביב המתחם פוזרו מוקשים ברצועה ברוחב של בין 50 ל-150 מטרים. סביב רצועת המיקוש נמתחה גדר תיל באורך של 10 קילומטרים. בתחום המתחם הוקמו שני מנחתים למטוסים ותחנת רכבת. המתחם נמצא בקשר אלחוטי וטלפוני תמידי עם ברלין ועם כל החזיתות במרחב.
המתחם כולו נבנה לצורך הפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-1941 (שם קוד: מבצע ברברוסה). עם תחילת מבצע ברברוסה שהה היטלר רוב הזמן במתחם זה.
קשר העשרים ביולי ולאחריו עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קשר העשרים ביולי
ב-20 יולי 1944, בוצע ב"מאורת הזאב" ניסיון ההתנקשות של קלאוס שנק פון שטאופנברג באדולף היטלר.
אחרי הפלישה לפולין ב-1939, החליט שטאופנברג להתנקש בהיטלר. לאחר שהחלים מפצעיו, הוא הוצב כקצין המטה של ארמיית העתודה בבנדלר-שטראסה בברלין. אחד ממפקדיו שם, גנרל פרידריך אולבריכט, היה אחד מחברי המחתרת הפעילים. בארמיית העתודה הייתה להם הזדמנות חד-פעמית להפיכה צבאית, תוך הריגתו של היטלר ונטילת השלטון. הקושרים ביססו את תוכניתם על תוכנית סודית בשם "תוכנית ואלקירי" שאושרה על ידי היטלר עצמו, בה על ארמיית העתודה לתפוס את השלטון בברלין, במקרה של הפיכה. תוכנית הכיסוי הייתה אמצעי מנע נגד השתלטות עובדי הכפייה על ברלין.
חלקו המקורי של שטאופנברג בקשר היה להורות מן המפקדה על מעצר קצינים בכירים ביחידות הוורמאכט ובארגונים הפוליטיים של הרייך, אך מאחר שהיה היחיד מבין הקושרים שהיה בעל גישה להיטלר בתדרוכיו היומיים, הסכים שטאופנברג (בעל שלוש האצבעות בלבד) לבצע את ההתנקשות בעצמו.
ההתנקשות התרחשה ב-20 ביולי 1944 ב"מאורת הזאב". שטאופנברג הניח מתחת לשולחן התדרוכים תיק ממולכד בעל מנגנון השהיה פשוט, שנתן לו בין 10 ל-15 דקות להסתלק מהמבנה. לאחר שראה את הפיצוץ ממרחק, השתכנע שטאופנברג שהיטלר נהרג, ויצא מהמחנה במהירות עם עוזרו, סגן ורנר פון האפטן. הם טסו בחזרה לברלין, אך במהלך הטיסה יצאה הוראה ממפקדתו של היטלר, ששרד בהתנקשות, ליירטם. ההוראה נחתה על שולחנו של קושר אחר, פרידריך גאורגי, וכך הגיע המטוס בבטחה לברלין.
לאחר שכבר הפעילו את 'תוכנית ואלקירי', עלה לפתע היטלר לשידור רדיו, והכריז שניסיון ההפיכה נכשל. זמן קצר לאחר מכן נעצרו הקושרים.
ב-20 בנובמבר 1944 שהה היטלר בפעם האחרונה במקום. המתחם הועבר לאחר מכן לידי מטה הארמייה הגרמנית הרביעית. עקב התקרבות הצבא האדום למתחם, הוא פוצץ על ידי יחידות הצבא הנסוגות (על פי הרישומים, נדרשו לשם כך 12 טונות של חומר נפץ) וננטש ב-25 בינואר 1945. בעשר השנים שלאחר מכן נוטרלו באזור כ-54,000 מוקשים. חלק מן המבנים שופצו, והאתר נפתח למבקרים בשנת 1959.
אתר הנצחה ומוזיאון עריכה
ב-20 ביוני 1992 הוצבה באתר אנדרטה לזכרו של שטאופנברג במקום בו עמד הצריף בו בוצעה ההתנקשות. הצריף נפגע קשה ונהרס ומה שנותר ממנו היא הרצפה. פעם בשנה, ב-20 ביולי, נערך שם טקס אזכרה לשטאופנברג ושאר משתתפי קשר העשרים ביולי.
האתר היה מוזנח במשך שנים רבות. ב-2019 החל שיפוץ של האתר, הכולל שילוט, תאורה, מיצגים, ואמצעי הדרכה. מאות אלפי מבקרים מגיעים לאתר מדי שנה. התוכנית לשפץ את האתר עוררה דאגה וביקורת שהאתר עשוי להפוך למוקד עלייה לרגל לנאו-נאצים.[1]
גלריה עריכה
-
אנדרטה לפועלים הפולנים שנהרגו במבצע פינוי המוקשים והפצצות, 1945–1955
-
רכב של שומרי האס. אס בכניסה למאורת הזאב
-
קיר בטון עבה קורס במאורת הזאב
-
בונקר המזכירות במאורת הזאב
אורחים בולטים עריכה
- ממלכת רומניה קונדוקטור וראש ממשלת רומניה, יון אנטונסקו
- ממלכת בולגריה מלך בולגריה, בוריס השלישי
- ממלכת בולגריה ראש ממשלת בולגריה, דוברי בוז'ילוב
- קובץ:1931 Flag of India.svg מנהיג הודו החופשית, סובהאז צ'נדרה בוסה
- קובץ:Flag of Slovakia (1939–1945).svg נשיא סלובקיה, יוזף טיסו
- קובץ:Flag of Iraq 1924.svg ראש ממשלת עיראק לשעבר, רשיד עאלי אל-כילאני
- קובץ:Flag of Croatia Ustasa.svg פוגלבניק המדינה העצמאית של קרואטיה, אנטה פאבליץ'
- קובץ:Flag of Croatia Ustasa.svg שר המלחמה של המדינה העצמאית של קרואטיה, סלאבקו קווטרניק
- קובץ:Flag of Serbia (1941–1944).svg ראש ממשלת סרביה, מילאן נדיץ'
- ממלכת איטליה הגנרל האיטלקי איטלו גריבולדי
- ממלכת איטליה דוצ'ה וראש ממשלת איטליה, בניטו מוסוליני
- ממלכת איטליה שר החוץ של איטליה, גליאצו צ'אנו
- הונגריה (1920–1945) עוצר ממלכת הונגריה מיקלוש הורטי
- הונגריה (1920–1945) ראש ממשלת הונגריה, מיקלוש קאלאי
- הונגריה (1920–1945) מפקד הארמייה השנייה, גוסטב יאני
- האימפריה היפנית שגריר האימפריה היפנית בגרמניה הנאצית, הירושי אושימה
- פינלנד ראש המטה הכללי של צבא פינלנד קארל גוסטף אמיל מנרהיים
- פינלנד הלוטננט הגנרל פיני האראלד אקוויסט
- ספרד (1945-1977) שגריר ספרד בגרמניה הנאצית, חוזה מריה פינאט אי אסקריבה דה רומני
- קובץ:Flag of Philippe Pétain, Chief of State of Vichy France.svg ראש ממשלת צרפת של וישי, פייר לאוואל
- נורווגיה ראש ממשלת נורווגיה, וידקון קוויזלינג
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
ראו גם עריכה
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| קובץ:P WWII.png | פורטל מלחמת העולם השנייה | ||
| קובץ:P La Liberte.png | פורטל היסטוריה | ||
| קובץ:P German flag.svg | פורטל גרמניה | ||
קישורים חיצוניים עריכה
- אודי כהן, מאורת הזאב- Führerhauptquartier Wolfsschanze מפקדת המלחמה של היטלר(הקישור אינו פעיל) באתר "הכפר שלי"
הערות שוליים עריכה
- ^ Laurence Peter, "Wolf's Lair: Will Hitler HQ makeover create a Nazi theme park?", BBC News, 31 July 2019