Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לאנסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף לנסט)
קובץ:Lancetmed1823wakl 0007.jpg
כריכת הגיליון הראשון של כתב העת מ-1823

לאנסט (באנגלית: The Lancet) או לנצט הוא כתב עת רפואי בריטי, מהידועים והוותיקים בעולם[1].

כתב העת נוסד בשנת 1823 על ידי תומאס ואקלי שהיה מנתח אנגלי. כתב העת נקרא על שם אזמל הניתוחים[2][3]. מאז 1991 נמצא כתב העת בבעלות חברת ההוצאה לאור אלסוויר, והעורך הראשי שלו מאז 1995 הוא ריצ'רד הורטון. מערכת כתב העת נמצאת בלונדון, בניו יורק ובבייג'ינג.

לאנסט מפרסם מחקרים מקוריים, מאמרי ביקורת, מאמרי מערכת, ביקורות ספרים, התכתבויות כמו כן עורך כתב העת ימי עיון. בכתב העת כמו כתבי עת מדעיים אחרים, המאמרים המפורסמים בלאנסט עוברים תהליך של ביקורת עמיתים לפני הפרסום.

ללאנסט גם כתבי עת ייעודיים לנושאים מיוחדים ובהם נוירולוגיה, אונקולוגיה, דרכי הנשימה, מחלות זיהומיות, המטולוגיה. לכתב העת מיוחס אימפקט פקטור של 59.102 והוא נחשב כמדורג שני לפי ה-Journal Citation Reports (אנ') מקרב כתבי העת הרפואיים אחרי ה-New England Journal of Medicine.

ב-1998 התפרסם בכתב העת, מאמר של אנדרו וייקפילד על קשר אפשרי בין החיסון נגד אדמת, חצבת, חזרת (MMR) לבין אוטיזם[4]. הפרסום גרם לחרדה ציבורית גדולה וירידה משמעותית באחוזי המתחסנים. בהמשך התגלה כי המחקר נוהל בצורה כושלת, התוצאות זויפו והחוקרים קיבלו שוחד. כתב העת משך את הפרסום[5].

הטיות אנטי ישראליות עריכה

לטענת ג'רלד שטיינברג, נשיא העמותה מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים, הלאנסט נוקט בקו מערכתי אנטי-ישראלי[6].

בתאריך 2 באוגוסט 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסם כתב העת The Lancet את המאמר "מכתב פתוח למען תושבי עזה" (An open letter for the people in Gaza) שעליו חתומים רופאים ומדענים, המגדירים עצמם כמחויבים לאתיקה מקצועית ולהצלת חיים. בין מחברי המכתב היו מאדס גילברט, סווי אנג (אנ') ופולה מנדוקה. המכתב הציג את הפעילות הצבאית של ישראל בעזה כ"מתקפה אכזרית" ו"טבח" המוסווים כפעולת הגנה. בין היתר, המחברים דחו את טענות ישראל בנוגע ללוחמה בטרור והאשמו אותה בניסיון לחבל במאמצי האחדות הפלסטינית המתפתחת בין עזה לגדה המערבית. המכתב קרא להפסקה מיידית של הלחימה ולהטלת סנקציות חריפות על ישראל[7][1]. המכתב עורר דיון בינלאומי והאשמות בהטיה אנטישמית. בין היתר בתגובה לפרסום המכתב משרד הבריאות הודיע כי בכוונתו לפנות במחאה לכתב העת לאנסט ולדרוש את הסרת המאמר. שרת הבריאות יעל גרמן תיארה את המכתב כמאמר חד צדדי ובעל אופי פוליטי, שלא מזכיר את מצוקותיה של ישראל ושל אזרחיה[8]. כתב העת פרסם 20 מכתבי תגובה המציגים עמדות מגוונות בנוגע למכתב הפתוח, ונתן למחברים אפשרות להשיב באופן מרוכז לכל התגובות שהתקבלו[9]. בדו"ח המשך שפורסם מטעם נציב קבילות הציבור (אוֹמְבּוּדְסְמֶן) העצמאי של כתב העת, נקבע כי במכתב נמצאו מספר ליקויים כמו היעדר מקורות לתמיכה בטענותיהם ואי־הכרה בשימוש באלימות באמצעות נשק מצד פלגים פלסטיניים. בנוסף, הדו"ח ציין שלמרות הצהרת המחברים במכתבם מ־22 ביולי כי אין להם ניגודי עניינים, בהמשך הם ציינו זיקות לארגונים שעשויים להיות קשורים למצב בעזה. הנציב המליץ על שיפורים פרוצדורליים, אך כתב העת סירב למשוך את המכתב. החלטה זו הובילה להגשת עצומות מצד אנשי אקדמיה בתחום הרפואה ברחבי העולם שקראו לנקיטת צעדי אחריותיות[10].

ביולי 2024 פרסם כתב העת מכתב מאת ראשא חטיב (Rasha Khatib), מרטין מקי (אנ') ו-סלים יוסף (אנ'), אשר העריכו כי מספר ההרוגים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל עשוי להגיע לכ-186,000 כאשר לוקחים בחשבון תמותה עקיפה. המחברים יישמו הערכה של ארבעה מקרי מוות עקיפים לכל מקרה מוות ישיר על 37,396 מקרי המוות הישירים שדווחו, ללא מאמץ להבחין בין הרוגים אזרחיים לצבאיים, מתוך הסתמכות על נתונים ממשרד הבריאות של חמאס[11]. הערכה זו עוררה ביקורת על השימוש במכפיל גבוה משמעותית מהיחסים שנצפו בסכסוכים מודרניים אחרים, כגון תימן או אתיופיה, ועל הנחות מתודולוגיות שחלק מהמבקרים ראו בהן חסרות ביסוס[12][13][14].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|לאנסט]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 N. G. O. Monitor, https://ngo-monitor.org/he/reports/medical-ngos-gaza-conflict/, https://ngo-monitor.org.il/reports/medical-ngos-gaza-conflict/, ‏2014-07-28
  2. ^ Hektoen International, Thomas Wakley (1795–1862) and The Lancet - Hektoen International, hekint.org, ‏2024-01-25 (ב־English)
  3. ^ Roger Jones, Thomas Wakley, plagiarism, libel, and the founding of The Lancet, The Lancet 371, 2008-04-26, עמ' 1410–1411 doi: 10.1016/S0140-6736(08)60615-7
  4. ^ תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4 בפברואר 2010
  5. ^ חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית, באתר הידען, ‏2009-02-07
  6. ^ Gerald Steinberg, After a gap of four years, the Lancet medical journal’s anti-Israel bias has resurfaced, The Jewish Chronicle, ‏13 בדצמבר 2018
  7. ^ Paola Manduca, Iain Chalmers, Derek Summerfield, Mads Gilbert, Swee Ang, An open letter for the people in Gaza, The Lancet 384, 2014-08-02, עמ' 397–398 doi: 10.1016/S0140-6736(14)61044-8
  8. ^ איתי גל, משרד הבריאות: מכתב הרופאים 'גובל בעלילת דם', באתר ynet, 26 ביולי 2014
  9. ^ Paola Manduca, Iain Chalmers, Derek Summerfield, Mads Gilbert, Swee Ang, Israel–Gaza conflict – Authors' reply, The Lancet 384, 2014-08-30, עמ' 746 doi: 10.1016/S0140-6736(14)61316-7
  10. ^ Wisia Wedzicha, Ombudsman's report on the letter by Manduca and others, The Lancet 384, 2014-10-25, עמ' 1486–1487 doi: 10.1016/S0140-6736(14)61897-3
  11. ^ Rasha Khatib, Martin McKee, Salim Yusuf, Counting the dead in Gaza: difficult but essential, The Lancet 404, 2024-07-20, עמ' 237–238 doi: 10.1016/S0140-6736(24)01169-3
  12. ^ Iain Overton, A critical analysis of The Lancet's letter "Counting the Dead in Gaza: Difficult but Essential". Professor Mike Spagat reviews the claim the total Gaza death toll may reach upwards of 186,000, AOAV, ‏2024-07-10 (ב־English)
  13. ^ Jessica Trisko Darden, Has Israel really killed up to 186,000 people in Gaza? How to understand the numbers war, The Forward, ‏2024-07-09 (ב־English)
  14. ^ יצחק אבוחצירא, עלילת הדם שסוקרה בהרחבה בעולם: 186,000 פלשתינים נהרגו בעזה, באתר עכשיו 14, 10 ביולי 2024
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=לאנסט&oldid=709472"