Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דולורס איברורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף לה פסיונרייה)
דולורס איברורי
מקום קבורה בית הקברות דה לה אלמודנה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.

דולורס איברורי גומס (בספרדית: Dolores Ibárruri Gómez‏; 9 בדצמבר 1895 – 12 בנובמבר 1989), הידועה גם בכינוי "לה פסיונרייה" (La Pasionaria), הייתה מנהיגה קומוניסטית ספרדייה, דמות בולטת במלחמת האזרחים של ספרד, המזכירה הכללית של המפלגה הקומוניסטית הספרדית בשנים 1944–1960, וחברת בית המחוקקים הספרדי.

ביוגרפיה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. יש להרחיב על הנאמר.

דולורס נולדה בגאלארטה (אנ'), עיירה בביסקאיה שבחבל הבסקים, בספרד. היא הייתה הילדה השמינית מתוך 11 ילדים במשפחה קתולית ענייה. למרות היותה תלמידה מצטיינת לא המשיכה בלימודיה בגלל עונייה. כבר בצעירותה הייתה מעורבת בפעילות פוליטית. בשנת 1916 התחתנה עם פועל מכרות ופעיל פוליטי בשם Julián Ruiz. לזוג היו שישה ילדים, אך ארבעה מתו בצעירותם בגלל עוני המשפחה. בנה נהרג בגיל 22 בקרב על סטלינגרד ורק בת אחת, אמיה, שרדה אחריה. בשנת 1917 השתתף Julián Ruiz בשביתה כללית ונכלא. איברורי החלה לקרוא בכתבי מרקס ואחרים וכתבה את המאמר הראשון שלה ב-1918 בעיתון הכורים המקומי. המאמר עסק בצביעות דתית וכדי להצניע את זהותה חתמה בשם עט שהפך לכינוי שלה: la pasionaria (ה"פסיפלורה", פרח הייסורים).[1] ב-1920 הצטרפה עם אחרים למפלגה הקומוניסטית של ספרד. אחרי עשר שנים של פעילות מקומית נבחרה לוועדה הארצית של המפלגה ב-1930. בין השנים 1931 ו-1936 חיה במדריד. מונתה לעורכת עיתון המפלגה. נעצרה מספר פעמים ובכל פעם יזמה פעולות לחיזוק האסירים ולהעלאת המודעות הפוליטית שלהם.[2] כתבה עוד שני מאמרים בבית הסוהר. ב-1932 נבחרה למועצה המרכזית של המפלגה בקונגרס הרביעי שנערך בסביליה. ב-1933 יסדה ארגון נשים המתנגד לפשיזם ולמלחמה ובסוף אותה שנה נסעה למוסקבה, כנציגת המפלגה, לכנס היסוד של האינטרנציונל הקומוניסטי, שם דנו בסכנה הנשקפת מן הפשיזם ובאיום המלחמה. הוקסמה ממוסקבה ולא חזרה לספרד. ב-1934 נכחה בכנס הראשון של נשים כנגד המלחמה והפשיזם שנערך בפריז וחזרה לספרד. ב-1936 נאסרה שוב ועברה התעללות בכלא. מיד עם שחרורה התגייסה לפעילות למען הבחירות ומפלגתה הצליחה לצבור די קולות למושב אחד בפרלמנט שאותו היא איישה. בשנים 1936–1939 התרחשה מלחמת האזרחים בספרד. איברורי הייתה פעילה בעידוד הכוחות המורדים בסדרת נאומים, אך הבינה כי ללא עזרה מבחוץ לא יוכלו לנצח, וקראה למתנדבים מכל העולם הדוגלים בחופש וקידמה לבוא לספרד ולסייע.

משפחתה עריכה

דולורס איברורי הייתה נשואה לחוליאן ראויז גבינה (Julián Ruiz Gabiña) פעיל בארגון עובדים. בני הזוג נפרדו בסוף שנות ה-30. לזוג נולדו 6 ילדים, אך ארבעה מהם מתו בגיל צעיר מאוד ממחלות. בנם, רובן ראויז איברורי לחם במלחמת האזרחים בספרד. לאחר המלחמה הוא ברח עם אביו דרך צרפת לברית המועצות. בברית המועצות למד בבית הספר לקצינים ושירת בצבא האדום. הוא נפל בקרב סטלינגרד, על גבורתו בקרב הוענק לו תואר גיבור ברית המועצות לאחר מותו. הבת אמייה איברורי הייתה נשואה לארטיום סרגייב, גנרל בצבא האדום ובנו המאומץ של יוסיף סטלין. בשנת 1975 חזרה אמייה יחד עם אמה דולורס ושלושת ילדיה לספרד. היא מתה במדריד בשנת 2018.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|דולורס איברורי]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Luis del Almo, [Dolores Ibárruri. Luis del Olmo con La Pasionaria onYouTube. COPE Radio program Protagonistas. COPE Radio, 1988, seconds 13 to 32. Dolores Ibárruri], ‏1988
  2. ^ Enrico Galavotti: HomoLaicus. ., "Storia della Spagna—La Pasionaria.", storia -spania -pasionaria, ‏September 3, 2005
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=דולורס_איברורי&oldid=157768"