Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לה טרוויאטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף לה טראוויאטה)
לה טרוויאטה
הכרזה של הצגת הבכורה
הכרזה של הצגת הבכורה
מידע כללי
מלחין ג'וזפה ורדי
סוגה לירית-טראגית
שפה איטלקית
מספר מערכות 3
זמן התרחשות העלילה סביבות שנת 1700, בחלק מההפקות סביבות 1850
מקום התרחשות העלילה פריז והסביבה
תפקידים
  • ויולטה ולרי (סופרן) – קורטיזנה
  • אלפרדו ז'רמון (טנור) – מאוהב בוויולטה
  • ג'ורג'יו ז'רמון (בריטון) – אבי אלפרדו
  • פלורה ברבואה (מצו סופרן) – חברה של ויולטה
  • אנינה (סופרן) – המשרתת של ויולטה
  • גסטון (טנור) – ידיד של אלפרדו
  • הברון דופאל (בריטון) – מחזר נוסף של ויולטה
  • המרקיז ד'אובניי (בס)
  • ד"ר גרנוויל (בס) – הרופא של ויולטה
  • ג'וזפה (טנור) – משרת של ויולטה
קובץ:La Traviata in Sankt Margarethen - Bühnenbild offen (Bild 1).jpg
לה טרוויאטה בסנקט מרגרטן (תמונה 1)

לה טרוויאטה (באיטלקית: La Traviata) היא אופרה בשלוש מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית של פרנצ'סקו מריה פיאבה המבוססת על ספרו של אלכסנדר דיומא הבן, "הגברת עם הקמליות" (La dame aux Camélias) שפורסם ב-1848.

קובץ:Traviata1.jpg
לה טרוויאטה

האופרה לה טרוויאטה היא אחת מהאופרות המפורסמות והמוצגות ביותר, ונחשבת יחד עם ריגולטו והטרובדור ל"טרילוגיה הפופולרית" של ורדי. האופרה הייתה לאופרה הראשונה שהוצגה בארץ ישראל, ועל פי "אופרה אמריקה" היא השלישית ברשימת האופרות המועלות ביותר בצפון אמריקה. סיפור האופרה שימש בסיס לסרט "מולין רוז'" וכן לגרסאות שונות של הסרט "קמיל". משמעות שם האופרה באיטלקית היא "הסוטה מדרך הישר".

היסטוריה עריכה

"הגברת עם הקמליות" היה הרומן הראשון של אלכסנדר דיומא הבן, ולאחר שזכה להצלחה, עיבד אותו דיומא למחזה בן חמש מערכות. ורדי, כמו דיומא, רצה לקבוע את זמן התרחשות העלילה בתקופתו – 1850 בקירוב, אך המפיקים התנגדו והעמידו את התפאורה המשקפת את תחילת המאה ה-18. רק בתקופה המודרנית החלו בתי אופרה להציג את האופרה בתפאורה בת זמנו של ורדי, אך היא מוצגת גם בגרסתה הקלאסית. בשנת 2006 הועלתה האופרה בתפאורה מודרנית בת זמננו, בפסטיבל זלצבורג.

האופרה הוצגה לראשונה בוונציה בתיאטרון לה פניצ'ה ב-6 במרץ 1853. הבכורה לא עלתה יפה. הקהל קרא קריאות בוז ולגלג על הביצוע. לאחר הבכורה כתב ורדי לידידו ותלמידו עימנואל מוזיו משפט שזכור עד היום: "אמש נחלה לה טרוויאטה כישלון, אינני יודע אם שלי או של הזמרים. לגבי ההמשך ימים יגידו". לאחר שערך שינויים, בעיקר בליהוק, זכתה האופרה להצלחה רבה עד עצם היום הזה.[1]

האופרה זכתה גם לשתי גרסאות קולנועיות. הראשונה בשנת 1967 בבימוי מריו לאנפרנקי, והשנייה משנת 1983 בבימוי פרנקו זפירלי, עם פלאסידו דומינגו כאלפרדו.

לה טרוויאטה בישראל עריכה

ב-28 ביולי 1923 הייתה האופרה לה טרוויאטה לאופרה הראשונה שהועלתה בארץ ישראל. בניצוחו של המוזיקאי הרוסי מרדכי גולינקין היא הועלתה בקולנוע עדן שבתל אביב.[2]

בינואר 1969 עלתה "לה טרוויאטה" על בימת היכל התרבות בסדרה למנויים, בביצוע קונצרטנטי. יוליוס רודל ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועל המקהלה הפילהרמונית תל אביב. הסולנים היו מרלין ניסקה, סופרן; נעמי פינקוס, מצו סופרן; מישל מולז, טנור; דומיניק קוסה, בריטון; בנו שוורץ, טנור; מרדכי בן שחר, בריטון; אינו טופר, בס; אורי שפילמן, טנור.[3] האופרה הישראלית העלתה את האופרה שוב בשנת 1987, וב-10 ביולי 2008 הועלתה האופרה על ידי האופרה הישראלית החדשה במופע פתוח בפארק הירקון בתל אביב במסגרת "אופרה בפארק" לפני קהל רב של 70 אלף איש.[4] האופרה הוצגה שוב ביוני 2014 למרגלות המצדה בניצוחו של דניאל אורן. זו האופרה השלישית של ורדי שהוצגה שם, לאחר הצגתן של "נבוקו" (ב-2010) ו"אאידה" (ב-2011). ביצוע נוסף של "לה טרוויאטה" באופרה הישראלית הועלה ביולי ובאוגוסט 2022. על התזמורת ניצחו דן אטינגר ורתם ניר, והסולנית שגילמה את דמותה של ויולטה היא הילה בג'יו.

עלילה עריכה

מערכה ראשונה עריכה

סלון ביתה של ויולטה

ויולטה וואלרי, קורטיזנה, מארגנת מסיבה בביתה בפריז. הרוזן גסטון שמאחר למסיבה, מביא איתו חבר, בן אצולה בשם אלפרדו ז'רמון, שמעריץ את ויולטה בסתר זמן רב. הברון דופל ממתין ללוות את ויולטה לרחבת הריקודים אך היא מעדיפה את אלפרדו על פניו. הברון בכעסו מסרב להרים כוסית לכבוד ויולטה. אלפרדו מרים את הכוס (אלפרדו, ויולטה והנוכחים: Libiamo ne'lieti clici האריה הידועה בשם Brindsi). אלפרדו מביע את דאגתו לבריאותה של ויולטה ומאוחר יותר גם את אהבתו אליה. ויולטה דוחה את אהבתו, אך מציעה לו ידידות ומעניקה לו קמליה, ואומרת לו שיחזור אליה כאשר הקמליה תכמוש. לאחר שהאורחים עוזבים ויולטה שוקלת את האפשרות לבלות את חייה עם אהובה, אך לבסוף דוחה את הרעיון שכן אינה מוכנה לוותר על החופש שלה (ויולטה: sempre libera, חופשייה תמיד).

מערכה שנייה עריכה

תמונה ראשונה – בית הכפר של ויולטה

זה שלושה חודשים שוויולטה ואלפרדו מתגוררים יחד באהבה בבית כפר ליד פריס. ויולטה זנחה לחלוטין את חייה הקודמים. אנינה מספרת לאלפרדו שוויולטה מכרה את כל רכושה כדי לממן את חייה בכפר. אלפרדו מופתע מעובדה זו וממהר לפריז כדי להשיג כסף לממן את חייהם. ויולטה מקבלת מכתב מפלורה, ידידתה, ובו הזמנה לנשף בפריז, אך היא אינה מתכוונת להיענות להזמנה. בזמן שאלפרדו נעדר מן הבית, אביו ג'ורג'יו מגיע לפגוש את ויולטה ומבהיר לה שהמשך יחסיה איתו יהרסו את עתידו של אלפרדו ואת משפחתו. תחילה טוען ג'ורג'יו כי אלפרדו מרושש את עצמו כדי לממן את חיי המותרות שלהם. אך לאחר שוויולטה מבהירה לו כי היא מכרה את רכושה לשם כך, הוא משנה את הטיעון. הוא מסביר לה שהקשר הזה מכתים את שמה של משפחת ז'רמון, ומשפחת ארוסה של אחותו של אלפרדו רוצה לבטל את החתונה. למרות אהבתה הגדולה מחליטה ויולטה לוותר על אלפרדו. היא מבטיחה לג'ורג'יו לעזוב והוא מאמץ אותה אל ליבו. ויולטה מודיעה לפלורה שאכן תגיע לנשף. כאשר אלפרדו חוזר היא מתחמקת מן הבית, ובאמצעות שליח מודיעה לו שהחליטה לחזור לחייה הקודמים בפריז. לחדר נכנס ג'ורג'יו המנחם את אלפרדו השבור ומציע לו לחזור הביתה. אלפרדו, המוצא את הזמנתה של פלורה, מחליט לנסוע לפריז להתעמת עם ויולטה.

תמונה שנייה – אולם הנשפים בבית פלורה

אורחיה של פלורה מגיעים לנשף, הנשים מחופשות לצועניות והגברים למטאדורים. אלפרדו מתערב בנוכחים וממתין לבואה של ויולטה. היא מגיעה בלווית הברון דופל. אלפרדו מנסה את מזלו בשולחן ההימורים, וההצלחה מאירה לו פנים. הברון מהמר כנגד אלפרדו אך מפסיד לו סכומי כסף גדולים. כאשר הנוכחים עוזבים לחדר האוכל ויולטה מפצירה באלפרדו לעזוב לאלתר, הוא מסכים לעזוב רק איתה. ויולטה המנועה לספר לו כי הבטיחה לאביו לעוזבו, אומרת רק כי היא מחויבת לאדם אחר. אלפרדו הושד כי מדובר בברון, ושואל אותה אם היא אוהבת את הברון. היא משקרת ואומרת כן. בזעמו הוא קורא לנוכחים, ולפני כולם הוא משפיל את ויולטה בספרו כי הוא חי עימה כמה חודשים על חשבונה ללא ידיעתו. הוא אינו מעוניין בכספה ומשליך את הכסף שהרוויח לעברה. ויולטה העצובה והמיואשת מתעלפת, וברון דופל, המלווה של ויולטה, קורא את אלפרדו לדו-קרב. ג'ורג'יו בדיוק נכנס ועד למחזה המביש.

מערכה שלישית עריכה

חדר השינה של ויולטה

ויולטה שוכבת על ערש דווי, אנינה מטפלת בה במסירות. הרופא הבודק את ויולטה אומר לאנינה כי לא נותר לה זמן רב לחיות. בידי ויולטה מכתב מג'ורג'יו שבו הוא כותב לה כי סיפר לאלפרדו שיצא את פריז את האמת בדבר עזיבתה. הוא כותב לה כי קיימה את הבטחתה (ויולטה: 'Tenesta la promessa) וכי אלפרדו בדרכו אליה.

אנינה נכנסת בהתרגשות ומבשרת כי אלפרדו הגיע. הם מתחבקים בלהט, ואלפרדו מציע כי יעזבו את פריז יחד. אך כבר מאוחר מדי, ויולטה יודעת כי זמנה תם. ז'רמון האב נכנס ומבקש את סליחת ויולטה. ויולטה מתה בזרועות אהובה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מילטון קרוס, דוד אבן, אנציקלופדית גדולי המוסיקה ויצירותיהם, תל אביב: לדורי, עמ' 514
  2. ^ "אם תרצו אין זו אגדה - אופרה בפלשתינה!", באופוס – המגזין למוזיקה קלאסית
  3. ^ "הפילהרמונית", מיכאל אוהד, עמ' 257
  4. ^ קרן נתנזון, זו כבר אופרה אחרת, באתר ynet, 11 ביולי 2008


האופרות של ורדי
אוברטו • מלך לשעה • נבוקו • הלומברדים • ארנאני • שני הפוסקארים • ג'ובאנה ד'ארקו • אלזירה • אטילה • מקבת' • הבנדיטים • ירושלים • שודד הים • קרב לניאנו • לואיזה מילר • סטיפליו • ריגולטו • הטרובדור • לה טרוויאטה • ערבית סיצילאנית • סימון בוקאנגרה • ארולדו • נשף המסכות • כוחו של גורל • דון קרלו • אאידה • אותלו • פלסטף
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=לה_טרוויאטה&oldid=48173"