ימת לדוגה
פעולות נוספות
| החופים הצפוניים של ימת לדוגה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | קרליה ובמחוז לנינגרד שבצפון-מערב רוסיה |
| סוג | ימת מים מתוקים |
| מידות | |
| שטח | 17,891 (ללא האיים) קמ"ר |
| נפח | 837 קמ"ק |
| גובה | 5 מטר מעל לפני הים |
| אורך מרבי | 219 ק"מ |
| אורך | {{#property:P2043}} |
| רוחב מרבי | 83 ק"מ |
| עומק מרבי | 230 מטר |
| עומק ממוצע | 51 מטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | רשימה |
| מקור לנהר | נייבה |
| אגן ניקוז | 276,000 קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז | רוסיה, פינלנד |
| איים | 660 בשטח כולל של כ-435 קמ"ר |
| קואורדינטות |
61°00′N 31°00′E / 61.000°N 31.000°E{{#coordinates:61|00|N|31|00|E|type:adm1st|| |primary |name= }} |
|
| |
ימת לַדוֹגַה (ברוסית: Ла́дога או Ладожское о́зеро (לַדוֹז'שְקּוֹיֲה אוֹזֻרוֹ); בפינית: Laatokka (בעבר: Nevajärvi); בקרלית: Luadogu) היא ימת מים מתוקים בקרליה ובמחוז לנינגרד שבצפון-מערב רוסיה, תוחמת את המצר הקרלי (אנ') ממזרח, לא רחוק מסנקט פטרבורג והיא הימה הגדולה באירופה וה-14 בשטחה בעולם.
גאוגרפיה עריכה
בימה כ-660 איים בעלי שטח כולל של כ-435 קמ"ר. רוב האיים, כולל ארכיפלג וולאם, קילפולה וקונבץ מרוכזים באזור הצפוני-מערבי של הימה. ימת לדוגה מתנקזת למפרץ פינלנד בשפך נהר נייבה. הימה ממוקמת כ-40 ק"מ ממזרח לסנט פטרסבורג. שטח פני המים הממוצע[1] שלה 17,600 קמ"ר - בלעדי איים, אורכה 219 ק"מ, רוחבה הממוצע 51 ק"מ ועומקה הממוצע 51 מ'. העומק המרבי שלה, בנקודה מערבית לאי ולעם, הוא 230 מטר.
הימה נגישה לניווט כחלק מנתיב המים וולגה-בלטי המחבר בין הים הבלטי לנהר הוולגה וכחלק מתעלת הים הלבן-הים הבלטי המחברת את הים הלבן לים הבלטי. תעלת לדוגה (אנ') עוקפת את הימה מצדה הדרומי ומחברת בין הנייבה לנהר סוויר (אנ') על מנת להימנע מהפלגה בסער מימיה של הימה.
אגן ניקוז עריכה
באגן הניקוז של ימת לדוגה כ-50,000 אגמים ו-3,500 נהרות הארוכים מ-10 ק"מ. בערך 85% מהמים הנכנסים לימה מגיעים דרך יובלים ופלגים, 13% מגיעים ממשקעים, ו-2% מגיעים ממי התהום.
היסטוריה עריכה
בעקבות מלחמת החורף הגדה הצפונית של האגם כולל העיירה הקרלית לאהדנפויה עברה לברית המועצות. במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר לנינגרד הייתה נתונה במצור, ימת לדוגה היה חבל ההצלה שחיבר אותה עם שאר ברית המועצות מספטמבר 1941 עד מרץ 1943. אספקה וציוד צבאי הובאו לעיר על פני ימת לדוגה, בנתיב שנקרא - דרך החיים. החולים והפצועים פונו מהעיר באותו מסלול.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ממוצע בין שטח הקרקעית לשטחה של הימה בחלקה העליון.
- ^ ימת לדוגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
