Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

כס עשתרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף כס כרובים)
קובץ:Throne of Ashtart.jpg
כס עשתרת שנמצא במקדש אשמון שבצידון

כס עשתרת או כס כרובים[1] הוא כס באיקונוגרפיה של המזרח הקרוב הקדום, שמשני צדדיו מופיעים כרובים (ספינקסים מכונפים). פסלים של כסים כאלה הוקדשו כמִנְחָה, ונמצאו במקדשים פיניקים עתיקים, במיוחד באזורים סביב צידון, צור וחמון.[2] לרבים מהכסים יש סגנון דומה, עם ראשים של כרובים על גופי אריות מכונפים משני צדי הכס.[3] ייצוגים של הכס נמצאו באתרים כנעניים ובאתרים פיניקים סביב הים התיכון, כולל לוח שנהב (וכן צלמית כס קטנה[4]) משנהבי מגידו, ארון אחירם מגבל, פסל מהדרומטום (אנ') בקרבת קרתחדשת ועל חותם מת'רוס (אנ') בסרדיניה.[3]

ישיבה באיקונוגרפיה של המזרח התיכון הקדום הייתה שמורה למלכים ולאלים בלבד (ולעיתים גם לאבות המהווים מושא פולחן). הכינוי "יושב הכרובים" לאלוהים במקרא[5] מתייחס לסמליות של האל היושב על כס כרובים, ככל הנראה מאחר שהכרובים בקודש הקודשים יצרו צורת כס כרובים.[6] תיאור יותר מפורט של אלוהי המקרא על כס כרובים מופיע ביחזקאל פרק י'.[7] בתרבויות שכנות, כיסא ריק סימל את פולחן השמש, וייתכן שהכיסא הריק מפולחן השמש היווה את ההשראה לכס הכרובים הריק שהוצב בבית המקדש.[6] הסמליות של כס הכרובים ככס מלכותי באה לידי ביטוי גם בדברי יחזקאל לנגיד צור בקינתו על העיר: ”אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ” (יחזקאל כ"ח, י"ד).[8] סמליות זאת דומה לסמליות המצרית העתיקה בה המלך מיוצג על־ידי ספינקס.[8]

חדר הכס בחמון עריכה

קובץ:National Museum of Beirut – Thrones of Astarte 3.jpg
אחד הכסים שנמצאו בחמון

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

 ראו גם – חמון#המקדש המזרחי

בעיר חמון שבתחומי צור התקיים בתקופה ההלניסטית מקדש המכונה "המקדש המזרחי", הכולל מכלול מבנים ואכסדרות, בנויים מסביב לחצר מלבנית שבאמצעה מבנה המקדש עצמו.[9] בפינה הצפון־מערבית של מכלול המבנים, מחובר למבנה המקדש עצמו, נמצא חלל אותו פרשו החופרים כחדר כס (Chapelle בצרפתית, Chapel באנגלית).[10] הוא התגלה בצורת ר' (או L), אך במקור היה כנראה מלבני.[10] הכניסה אליו הייתה דרך דלת מונומנטלית בקצה הצפוני של הקיר המזרחי בחצר הפנימית של מכלול המבנים.[10]

בפינה הצפון־מערבית של החדר, הנגדית לדלת, נמצאה במה בגובה 1.20 מטר, שהגישה אליה הייתה באמצעות חמש מדרגות בצדה הדרומי.[10] בין הבמה לקיר הצפוני של החדר נמצאו שברי כס עשתרת מאבן, ולפי ההשערה הכס הוצב על הבמה.[10] על יד הקיר הדרומי נמצא כן או במה קטנה, והחופרים שיערו שהוצב עליו מזבח, פסל, אובייקט פולחני או עוד כס; ייתכן שאת במה קטנה זאת עיטר משקוף.[10]

מתוך שתים־עשרה צלמיות טרקוטה שנמצאו במקדש המזרחי, תשע נמצאו בחדר הכס, וייתכן שהן שימשו בפולחן עשתרת בחדר הכס.[10]

כתובת הכס מאזור צור עריכה

קובץ:Throne of Astare-AO 4565-IMG 7808-gradient.jpg
קובץ:Phoenician inscription KAI 17 from Throne of Astare AO 4565 at the Louvre.jpg
למעלה: הכס שעל בסיסו הכתובת הפיניקית
למטה: הכתובת שעל הבסיס

אחד הכסים שהתגלה באזור צור (בחירבת א־טייבה, אתר מדרום־מזרח לראש מייה (אנ') וכמה קילומטרים מדרום לצור) נושא כתובת הקדשה (בנוסחת כתובות נדר מתומצתת) פיניקית לעשתרת. הכס מתוארך למאות ה־3 או ה־2 לפנה"ס, עשוי אבן גיר וגובהו 47 או 48 ס"מ;[11][12] על המשענת מגולפות, כשתי מצבות, שתי דמויות אדם, ומתחת למושב מגולף סהר ומתחתיו שני פרחי לוטוס.[11] המושב עצמו פנוי, וייתכן שהיה שמור לנוכחות עשתרת.[11] הכתובת, החקוקה על הבסיס עליו עומד הכס[11] בכתב הפיניקי המאפיין את צור,[13] ידועה כ־KAI 17, ותוכנה הוא:

לרבתי לעשתרת אש בגו הקדש
אש לי אנכ עבדאבסת בן בדבעל

משמעות הכתובת היא: ”לרבתי, לעשתרת, אשר בגו הקדש אשר לי, אנכי עבדאבסת בן בדבעל”.[11] הביטוי "גו הקדש" קשה מאוד; המילה השנייה בו לא ברורה וקריאתה שנויה במחלוקת. המילה "גו" מקבילה אולי למילה הארמית גו שמשמעה "בקרב", "בתוך", וניתן גם לפרשה לפי המילה הפיניקית "גו" (שאולי קרובה למילה העברית "גוי", עם; ראו כתובת המרזח) שמשמעה "קהילה".[14] המילה השנייה נקראה בפענוח הראשוני "הקדש", וכך קראו ב־KAI, כך שמשמעות הביטוי היא "בתוך המקדש", אולם חוקרים אחרים הטילו ספק גדול בקריאה זאת, והציעו לקרוא "השדן" או "השער ב". הקריאה "השדן" מתפרשת כ"שׂדה"+"־ן" (המילה "שדה" נכתבת בפיניקית בלי ה'), ומגלה זיקה ל"עשתרת שד" (עשתרת השדה) האוגריתית,[15] כך שקהילת מאמיני עשתרת זאת נקראים "גו השדן", קהילת השדה, כאשר השדה המדובר הוא כנראה מקודש, אולי השדה מסביב למקדשהּ.[16] ייתכן גם ש"השדן" הוא שם פרטי פיניקי, ו"גו השדן" הוא הקהילה אותה אדם בשם זה הנהיג.[17] הקריאה "השער ב" יוצרת את הביטוי "עשתרת אש בגו השער באש לי", כלומר "עשתרת אשר בקרב השער באשר לי", כלומר שער נכסיו של המקדיש.[18] השם "עבדאבסת" הוא שם תאופורי המאזכר את האלה המצרית בסתת.[19]

הכסים עריכה

רשימת כסים מפיניקיה עריכה

תמונה תקופה אתר מיקום נוכחי כתובת תיאור פרסום ראשון
קובץ:Thrones of Astarte from Byblos (Hellenistic period).jpg הלניסטי גבל המוזיאון הלאומי של ביירות אין בחזית, שתי דמויות נוסכות נסך לתור פרח. על המושב, משטח מלבני להצבת חפץ.[20] מוריס דוננד (אנ')[21]
קובץ:Throne of Astarte from Sidon (Hellenistic period).jpg הלניסטי צידון המוזיאון הלאומי של ביירות אין בחזית, עיטור פיניקי (אנ'). על המושב, מגרעת גדולה מלבנית לייצוב חפץ. משענת ללא קישוטים.[20] דוננד 1941[22]
קובץ:Throne of Astarte from Sidon (Roman period).jpg רומאי צידון המוזיאון הלאומי של ביירות כתובת יוונית מושב מאוד משופע, ללא אפשרות להצבת חפץ. על המשענת, סמל סהר וכוכב (המזוהה עם בעל חמון[23]).[20] 1924[24]
קובץ:Phoenician Naiskos with a Throne of Astarte from Sidon at the Louvre AO 2060.jpg צידון מוזיאון הלובר אין נאיסקוס (אנ') ובתוכו כס עם שני ספינקסים. מעל הכס, חלל בצורת U להצבת חפץ עגול בתחתיתו: או בית אל וכתרו. בצדדים, כהנים בעבודתם.[20] 1933[25]
קובץ:Phoenician Naiskos with a Throne of Astarte from Sidon at the Istanbul Archaeology Museums.jpg צידון המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול אין נאיסקוס (אנ') דומה לקודם. מאחור, חלל קטן להצבת חפץ. בצדדים, אלה מכונפת.[20] [26]
קובץ:Throne of Astare-AO 4565-IMG 7808-white.jpg המאה ה־2 לפנה"ס מדרום לצור מוזיאון הלובר (AO 4565) כתובת פיניקית,

ראו #כתובת הכס מאזור צור

על הכס, שתי מצבות עם תבליטים המתארים כוהנים.[20] 1907 Ronzevalle[27][28][29]
קובץ:Thrones of Astarte from 'Ayn B'aal near Tyre (Hellenistic period).jpg הלניסטי עין בעאל

(ליד צור)

המוזיאון הלאומי של ביירות אין מושב הכולל מצבה או בית אל.[20]
קובץ:Throne of Astarte from the region of Tyre (Hellenistic period).jpg הלניסטי אזור צור המוזיאון הלאומי של ביירות אין מושב הכולל מצבה או בית אל.[20]
קובץ:Votive throne-AO 4812-IMG 4658.JPG המאה ה־4 לפנה"ס חמון מוזיאון הלובר (AO 4812) אין בחזית, עיטור דקל פיניקי (אנ').[20] השבר הבא היה ככל הנראה ראש אחד הכרובים בכס זה:קובץ:Sphinx accoudoir trône Astarté Louvre AO 1439.jpg ארנסט רנן 1860[30]
קובץ:National Museum of Beirut – Thrones of Astarte 3.jpg חמון המוזיאון הלאומי של ביירות אין החזית שבורה. מושב אופקי, עגול בחזיתו. משענת ללא קישוטים. הכס גדול ויכול להתאים לאדם.[20] דוננד
קובץ:Astarte's throne.jpg מקדש אשמן (ליד צידון) באתרו אין דוננד
קובץ:Marble Throne.jpg מקדש אשמן (ליד צידון) המוזיאון הלאומי של ביירות אין דוננד
קובץ:Throne of Astarte from unknown location in Lebanon (Hellenistic period).jpg הלניסטי לא ידוע המוזיאון הלאומי של ביירות אין

ייצוגים נוספים עריכה

צלמיות עריכה

ייצוגים דו־ממדיים עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כס עשתרת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ Józef T. Milik, Les papyrus araméens d'Hermoupolis et les cultes syro-phéniciens en Égypte perse, Biblica 48, 1967, עמ' 546–622
  3. ^ 1 2 James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993-02, עמ' 77 doi: 10.2307/1357365‏, JSTOR 1357365: "Compare the votive throne discovered at Umm el-'Amed (Dunand and Duru 1962: 168 pl. 67). [...] The heads are human, and each bears a head-dress or coiffure that reaches down to the shoulders. They also have stylized beards. On our throne, what remains of the headdresses/coiffures and beards of the cherubs stylistically parallels those of the Umm el-'Amed cherubs. In fact, it seems quite probable that they stem from the same artistic and iconographic milieu. We may further note the cherub thrones depicted on a Late Bronze/Iron I ivory from Megiddo, the sarcophagus of Ahiram (cf. Pritchard 1969: figs. 332, 456-59, respectively), a relief from Hadrumetum/Sousse (Cintas 1947: pls. 48-49), and a scarab from Sardinia (Bisi 1967: fig. 57). In each of those exemplars the cherubs have a feline body with wings, a tail, and styled hair, but no beard."
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שמואל א' ד', ד'; שמואל ב' ו', ב'; מלכים ב' י"ט, ט"ו, ישעיהו ל"ז, ט"ז; תהילים פ', ב'; תהילים צ"ט, א', דברי הימים א' י"ג, ו'
  6. ^ 1 2 Silvia Schroer, Die Ikonographie Palästinas/Israels und der Alte Orient, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft, Academic Press Fribourg, 2018, עמ' 110–111
  7. ^ אנציקלופדיה עולם התנ"ך: יחזקאל, רביבים, 1984, עמ' 18 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  8. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ Nicholas Vella, Defining Phoenician Religious Space: Oumm el-'Amed Reconsidered, Ancient Near Eastern Studies 37, 2000, עמ' 33 doi: 10.2143/anes.37.0.1081
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Nicholas Vella, Defining Phoenician Religious Space: Oumm el-'Amed Reconsidered, Ancient Near Eastern Studies 37, 2000, עמ' 34 doi: 10.2143/anes.37.0.1081
  11. ^ 1 2 3 4 5 James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993, עמ' 67 doi: 10.2307/1357365‏, JSTOR 1357365
  12. ^ monument (AO 4565), מוזיאון הלובר
  13. ^ James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993, עמ' 74 doi: 10.2307/1357365‏, JSTOR 1357365
  14. ^ Józef T. Milik, Les papyrus araméens d'Hermoupolis et les cultes syro-phéniciens en Égypte perse, Biblica 48, 1967, עמ' 546–622
  15. ^ ידועה מלוחות KTU2 1.91, 1.148, 4.182
  16. ^ James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993, עמ' 75 doi: 10.2307/1357365‏, JSTOR 1357365
  17. ^ James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993, עמ' 67–80 doi: 10.2307/1357365‏, JSTOR 1357365; לשם הפרטי "השדן" ראו CIS I 3092 שנמצאה בקרתחדשת
  18. ^ Edward Lipiński, Rereading the Inscriptions of the ‘Throne of Astarte’ and the Sidonian Obelisk, Journal of Semitic Studies 61, 2016-10, עמ' 319–321 doi: 10.1093/jss/fgw011
  19. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 43
  20. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Henri Seyrig's original list of 10 known thrones in 1959: Seyrig, 1959, p. 51–52
  21. ^ M. Dunand, Excavations of Byblos, II, p. 79, no.7225, p. 152
  22. ^ Dunand, Bulletin du Musée de Beyrouth, V, 1941, p. 93, where the origin is given as unknown.
  23. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א 4, 1967, עמ' 29-63
  24. ^ Charles Virolleaud, Les travaux archéologiques en Syrie en 1922-1923, Syria. Archéologie, Art et histoire 5, 1924, עמ' 119, pi 32 doi: 10.3406/syria.1924.3036, where the origin is given as unknown. The throne had been received in Sidon by L. Brossé: cf. Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXV, 1925, p. 206
  25. ^ Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXXIV, 1933, pp. 31-; René Dussaud, Noel Aimé-Giron. — Un naos phénicien de Sidon (avec 4 planches). Extrait du Bulletin de l'Institut français d'archéologie orientale., Syria. Archéologie, Art et histoire 14, 1933, עמ' 335–336
  26. ^ G. Mendel, Catal. of sculpt. (Museums imper. Ottom.), I, n ° 92 (attribution in the 5th century); Noel Aimé-Giron, Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale, XXV, 1924, pp. 191-; cf. A. Dessus-Lamare-Leenhoff, Ernest IIerzfeld. — Die Ausgrabungen von Samarra, Band I. — Der Wandschmuck der Bouten von Samarra und seine Ornamentik, avec 321 gravures et 101 planches. (Forschungenzur islamischen Kunst herausgegeben von Friedrich Sarre)., Syria. Archéologie, Art et histoire 6, 1925, עמ' 93–97
  27. ^ Sébastien Ronzevalle, Note sur un monument phénicien de la région de Tyr, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 51, 1907, עמ' 589–598 doi: 10.3406/crai.1907.71970
  28. ^ Sébastien Ronzevalle, Le "Trône d’Astarté", Mélanges de la Faculté Orientale (Beirut) 3 (1909), 755–83, pls 9–10;
  29. ^ Clermont-Ganneau, in Repert. epigr. sémit., n ° 800.
  30. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  31. ^ לוחית שיבוץ הנושאת תיאור עלילתי, שגיבורו הוא שליט כנעני, באתר מוזיאון ישראל, ‏2022-01-25
  32. ^ Noël Aimé-Giron, Un ex-voto à Astarté, BIFAO 25 (1925), p. 191-211
אלים במיתולוגיה הכנענית
מפחרת האלים אל (אל קונה ארץ) • אשרה • בעל־הדֻּ/הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי • סכן • צדק • מישור • שלמן • גד • רפאים בעל
אתרים מקודשים מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול
ספרוּת שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן (סנכוניאתון)
פולחן במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=כס_עשתרת&oldid=821548"